ואסילי ורשצ'אגין (צייר)
 | |
| לידה |
1 בינואר 1835 (יוליאני) פרם, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1909 (יוליאני) (בגיל 74) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1861) |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
ואסילי ורשצ'אגין (ברוסית: Василий Верещагин; 13 בינואר 1835 – 22 באוקטובר 1909) היה צייר דיוקנאות, צייר היסטורי ומאייר רוסי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו, פיוטר פרוקופוביץ' (1795–1843) וסבו, פרוקופי דנילוביץ' (1764–1811 לערך) היו ציירים. אחיו, פיוטר ורשצ'אגין ומיטרופן הפכו גם הם לציירים. שיעורי האמנות הראשונים שלו הוא קיבל מאביו בזמן שלמד בבתי הספר הציבוריים. הוא גם עבד עם סבו מצד אמו, צייר אייקונים מקומי בשם איבן באבין.
בשנת 1856, הוא נרשם לאקדמיה האימפריאלית לאמנויות ולמד אצל אלכסיי מרקוב.[1] הוא נשאר שם שש שנים וזכה במדליית זהב על ציורו של "סופיה מליטא בחתונת בנה, וסילי העיוור".[2] מאוחר יותר, הודות למלגה מהאקדמיה, הוא הצליח ללמוד באירופה, במיוחד ברומא, שם העתיק את ציורי הציירים המפורסמים וזכה במדליית זהב בתערוכה הבינלאומית בפריז ב-1867.
עם שובו לסנט פטרסבורג ב-1869, הוא הציג שני ציורים גדולים עם מספר דיוקנאות וצבעי מים, ומונה לפרופסור להיסטוריה וציור דיוקנאות באקדמיה, תפקיד שמילא במשך עשרים שנה.[2] בשנה שלאחר מכן, הוא יצר עיטורים על נושאים משירה עממית רוסית בארמונו של הנסיך ולדימיר.
בשנת 1873, הוא קיבל מדליית זהב נוספת בתערוכת וינה, ועשה עבודות דקורטיביות נוספות בקתדרלת ישו המושיע (1875–1879) ובקתדרלה של קייב.
ב-1891 הוא הוציא לאור אלבום, ובו דיוקנאות של אנשים וסצנות בולטות מההיסטוריה, שהפך פופולרי מאוד.[2]
לאחר שבריאותו החלה להתדרדר, הוא מסר ציורים רבים, וחלקם של אחיו פיוטר, ל"מוזיאון התעשייה והמדע" בפרם, במטרה ליצור שם מחלקה נפרדת לאמנות.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
לילה בגולגתא,1869 -
ביקור אסיר, 1868 -
נערה עם ענבים, 1865
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Верещагин, русские живописцы". Brockhaus and Efron Encyclopedic Dictionary: In 86 Volumes (82 Volumes and 4 Additional Volumes). St. Petersburg. 1890–1907
- ^ Верещагин Василий Петрович - Биография, www.biografija.ru