ואסילי פטרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואסילי פטרוב
Василий Иванович Петров
לידה 2 בינואר 1917 (יוליאני)
Chernolesskoye, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 2014 (בגיל 97)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הצבאי הפדרלי לזכר הנופלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית של המטכ"ל של צבא רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדום עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה מרשל ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • גיבור ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליית השירות המצוין, דרגה 1
  • מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה על הכשרת קרקעות בתולות
  • מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות
  • מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה על חיזוק הברית הקרבית
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מסדר שרנהורסט
  • מסדר הרפובליקה העממית של בולגריה
  • מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה
  • עיטור מסדר הדגל האדום
  • מסדר הדגל הלאומי
  • אות המסדר טודור ולדימירסקו
  • עיטור מסדר ניצחון פברואר
  • עיטור הדגל האדום (מונגוליה)
  • מסדר הכבוד הצבאי (מונגוליה)
  • מסדר סוחבאטאר
  • מדליית 50 שנה לצבא העם המונגולי
  • מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה
  • דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית
  • עיטור הכוכב האדום
  • מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3
  • עיטור הדגל האדום
  • עיטור לנין
  • עיטור מהפכת אוקטובר
  • עיטור אלכסנדר נבסקי
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות
  • מדליה על ההצטיינות בקרב
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מדלייה "על הגנת אודסה"
  • מדליה על הגנת הקווקז
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • Jubilee Medal "60 Years of the Mongolian People's Army" עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ואסילי איוואנוביץ' פטרוברוסית: Василий Иванович Петров‏; 15 בינואר 19171 בפברואר 2014) היה מרשל ברית המועצות, כיהן כמפקד כוחות היבשה של הצבא הסובייטי ב-19801985 וכסגן שר ההגנה ב-1985–1986.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וטסילי פטרוב נולד בכפר צ'רנולסקויה, בדרום מערב רוסיה (כיום נמצא הכפר בתחומי חבל סטברופול) למשפחת איכרים. סיים בית ספר תיכון ב-1935. למד במכללה למורים מ-1937 עד 1939. בספטמבר 1939 התגייס לצבא האדום. שובץ בחיל רגלים, סיים קורס מש"קים ונשלח לשרת כמדריך בבסיס אימונים. לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות נטל חלק בקרב להגנת אודסה ובקרב על סבסטופול. בשנת 1942 נשלח לקורס קצינים מזורז שבסופו קיבל דרגת סגן משנה. לחם בחזית הקווקז, שם עלה מהר בסולם התפקידים-מפקד פלוגה, קצין מבצעים במטה חטיבת חיל רגלים, קצין מבצעים במטה דיוויזיית חיל רגלים. במרץ 1943 הועבר לשרת בחזית האוקראינית הראשונה, כסגן ראש מטה של דיוויזיה מס' 38. פטרוב נטל חלק ב: קרב דנייפר, מבצע דנייפר-קרפטי, מבצע יאשי-קישינב ובקרב על בודפשט. את המלחמה סיים באוסטריה, בדרגת מאיור.

בתום המלחמה למד פטרוב באקדמיה צבאית של המטה הכללי במוסקבה. ב-1948, בתום הלימודים נשלח לשרת במזרח הרחוק הסובייטי (שם הוא ישרת כ30 שנה). בשנת 1952 הוא הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד רגימנט חרמ"ש. ב-1957 - 1959 היה ראש מטה של דיוויזיית חיל רגלים. ב-1959 - 1961 פיקד על דיוויזיית חרמ"ש. במאי 1961 הועל לדרגת גנרל-מיור ומונה לראש מטה של הארמייה החמישית. מ-1964 עד 1966 פיקד על הארמייה החמישית. ב-1965 הועלה לדרגת גנרל ליטננט. ב-1966 - 1972 מילא תפקיד של ראש המטה של כוחות הצבא במזרח הרחוק הסובייטי. ב-1970 הועלה לדרגת גנרל-פולקובניק. ב-1972 מונה לפקד על כל כוחות הצבא במזרח הרחוק של ברית המועצות, בעקבות המינוי הועלה לדרגת גנרל ארמייה

ב-1976 הועבר פטרוב למוסקבה, שם מונה לסגנו של מפקד זרוע היבשה בכוחות המזוינים של ברית המועצות. בקיץ 1977 נשלח פטרוב לאתיופיה בראש של כ-1500 יועצים צבאיים. הוא סייע לפיקוד הצבאי האתיופי לתכנן מבצעים התקפיים במהלך מלחמת אוגדן. בדצמבר 1978 שב לברית המועצות. הוא חזר לפקד על כוחות הצבא במזרח הרחוק במשך כשנה.

בתחילת 1980 שם למוסקבה והתמנה למפקד זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של ברית המועצות. בשנת 1982 הוענק לו תואר גיבור ברית המועצות. בשנת 1983 הוא קודם לדרגת מרשל ברית המועצות. בשנת 1985 התמנה לסגן ראשון של שר ההגנה הסובייטי. בקיץ 1986 עזב פטרוב את תפקידו ועבר ליחידת המפקחים של המטה הכללי (יחידה, בה היו מציבים גנרלים בכירים ומרשלים שלמעשה פרשו מן השירות. לאחר התפרקות ברית המועצות בדצמבר 1991, תפקד פטרוב כיועץ במטה הכללי של צבא רוסיה.

ואסילי פטרוב מת ב-1 בפברואר 2014. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי הפדרלי להנצחה (רוסיה) בעיר מיטישצ'י.

במהלך שירותו הצבאי הוענקו לו עיטורים שונים של ברית המועצות ושל מדינות ברית ורשה. כמו כן הוא קיבל עיטורים של מונגוליה וצפון קוריאה. את העיטור האחרון הוא קיבל בשנת 2012 לכבוד יום הולדתו ה-95.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואסילי פטרוב בוויקישיתוף