וג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וגגעז: ዌግ) הוא אזור היסטורי בצפון אתיופיה השוכן בין תיגראי ללסתה. סקוטה היא העיר העיקרית במחוז המשמשת כמרכז מסחרי ואזורי חשוב.

לפנים ישבו במחוז האגאו ובמסורת האתיופית נחשב לחלק מהשטחים שקיבל אדל.[1] מראשיתו היה המחוז למקום בו הייתה התנגדות לממלכת אקסום וכן למולדתה של שושלת זאגווה ששלטה באתיופיה בתקופת החושך. במאה ה-13 תושבי המחוז היו ברובם נוצרים.

כאשר השושלת הסולומונית תפסה את כס הקיסרות האתיופית בשנת 1270 ניתנו וג וסביבותיה כחלק מהסדר החדש לשושלת זאגווה המודחת אשר קיבלה גם את התואר וגשום (מושל וג).

במאה ה-20 היה האזור לנפה במחוז וואלו. כיום, שטחי וג כלולים במחוז וג המרה שבמדינת אמהרה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James Arthur Quirin, Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168, p. 23