והתזמורת ממשיכה לנגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
והתזמורת ממשיכה לנגן
"And the Band Played On"
And The Band Played On Film Poster.jpg
פוסטר הסרט
מבוסס על And the Band Played On עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי רוג'ר ספוטיסווד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי שרה פילסבורי
מידג' סנפורד
תסריט ארנולד שולמן
מבוסס על ספרו של רנדי שילץ
עריכה לויס פרימן-פוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מת'יו מודין
אלן אלדה
מוזיקה קרטר בורוול עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פאול אליוט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה HBO
חברה מפיצה HBO
הקרנת בכורה 11 בספטמבר 1993
משך הקרנה 141 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דוקו-דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 8,000,000‏$
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

והתזמורת ממשיכה לנגןאנגלית: And the Band Played On) הוא סרט טלוויזיה אמריקאי מסוגת דרמה שיצא בשנת 1993. הסרט בוים על ידי רוג'ר ספוטיסווד ומככבים בו מת'יו מודין ואלן אלדה. את התסריט לסרט כתב ארנולד שולמן, על פי הספר רב המכר של רנדי שליץ משנת 1987, "And the Band Played On: Politics, People, and the AIDS Epidemic". הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל מונטריאול, עוד לפני ששודר לראשונה ב-11 בספטמבר 1993 ברשת הטלוויזיה HBO. הסרט עלה לאקרנים בהמשך בממלכה המאוחדת, קנדה, ספרד, גרמניה, ארגנטינה, אוסטריה, איטליה, שוודיה, הולנד, צרפת, דנמרק, ניו זילנד ואוסטרליה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרולוג הסרט מתואר כי ב-1976, אפידמיולוג אמריקאי בשם דון פרנסיס מגיע לכפר על גדות נהר האבולה בזאיר, ומגלה שרבים מהתושבים שהרופא עבד איתם מתו ממחלה מסתורית, שלאחר מכן זוהתה כקדחת אבולה. זוהי החשיפה הראשונה שלו למגפה כזו, והתמונות של המתים שהוא עוזר לשרוף רודפות אותו כאשר לאחר מכן הוא עובד כחוקר במחקר שמתקיים בנושא האיידס ונגיף ה-HIV מטעם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.

בשנת 1981, פרנסיס הופך להיות מודע למספר גדל והולך של מקרי מוות ממקורות לא מוסברים בקרב הומוסקסואלים בלוס אנג'לס, ניו יורק וסן פרנסיסקו, והוא מתבקש לפתוח בחקירה מעמיקה על הסיבות האפשריות. תוך שהוא עובד ללא תשלום, בשטח מוגבל ועם ציוד מיושן, הוא נפגש עם דמויות מובילות בקרב הקהילה הלהט"בית, פוליטיקאים ורופאים, שרבים מהם מתרעמים על מעורבותו בגלל האג'נדות האישיות שלהם. חלק מבין ההומוסקסואלים מסייעים לו, בעוד שאחרים מביעים תרעומת על מה שהם רואים כהתערבות לא רצויה באורח החיים שלהם, ובמיוחד ניסיונותיו לבצע סגר של המקומיים.

כאשר פרנסיס מציג את התאוריה שלו על כך שאיידס הוא מחלת מין שנגרמת על ידי נגיף, התאוריה סופגת מתקפה מגורמים שונים, בהם ה-CDC, שמסרבים לנסות להוכיח שהמחלה מועברת באמצעות הדם; במקביל הוא מותקף על ידי מדענים צרפתים ואמריקאים המתחרים בו על הקרדיט של גילוי הנגיף. בינתיים, מניין ההרוגים מטפס במהירות.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נטלי ביי - פרנסואז בארה
  • ריצ'רד גיר - כוריאוגרף
  • דייוויד מרשל גרנט - דניס סילי
  • רונלד גוטמן - ד"ר ג'ין-קלאוד צ'רמן
  • אנג'ליקה יוסטון - ד"ר בסטי רייז
  • קן ג'נקינס - ד"ר דניס דונוהו
  • ריצ'רד ג'נקינס - ד"ר מארק קוננט
  • צ'קי קריו - ד"ר וילי רוזנבאום
  • פטר מק'רובי - ד"ר מקס אסקס
  • צ'ארלס מרטין סמית' - ד"ר ארנולד יפה
  • דייוויד קלנון - מר ג'ונסטון
  • סוזי קורץ - גברת ג'ונסטון
  • לורנס מונוסון - צ'יפ
  • רנה לה-וואנט - מנהל בנק הדם

תמונת הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מסתיים עם צילומים של משמרת נרות וצעדה בסן פרנסיסקו, ואחריו מונטאז' של תמונות של אנשים שחלו באיידס, חקרו את האיידס או ביצעו הסברה בקשר למחלה. ברקע מושמע השיר "The Last Song" של אלטון ג'ון. בין האנשים שמופיעים נכללים:

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית המבקרים שיבחו את יכולתם של אנשי הצוות בסרט לעבד את ספרו העמוס בפרטים ועובדות של שילץ, לכדי סרט דרמה קוהרנטי. באתר Rotten Tomatoes הסרט זוכה לדירוג של 100% על בסיס שמונה חוות דעת[1].

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד ל-14 פרסי אמי וזכה בשלושה מהם. כן היה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב (הסרט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר), אך הפסיד בשתי המועמדויות. הסרט גם קיבל שבע מועמדויות לפרסי "CableACE" וזכה בפרס אחד (שחקן המשנה הטוב ביותר, איאן מקלן).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]