וואנג דונג-היוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוריאהקוריאה זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא וואנג.
וואנג דונג-היוק
황동혁
אין תמונה חופשית
לידה 26 במאי 1971 (בן 50)
סיאול, קוריאה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום קוריאהדרום קוריאה  דרום קוריאה
השכלה
מקצוע במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וואנג דונג-היוקקוריאנית: 황동혁; נולד בשנת 1971) הוא במאי ותסריטאי דרום קוריאני, הידוע בשל יצירת הסדרה "משחק הדיונון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וואנג דונג-היוק נולד וגדל בסיאול, דרום קוריאה. לאחר סיום לימודי תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטה הלאומית בסיאול, כתב וביים סרטים קצרים רבים המתארים בפסימיות רבה את חיי האדם. לאחר שעבר ללוס אנג'לס ללמוד תואר שני בהפקת סרטים באוניברסיטת דרום קליפורניה, יצר שני סרטים קצרים "Heaven & Hell and Desperation" (2000). סרט עבודת הגמר שלו נקרא "Miracle Mile" (2004), והוא מספר על נהגת מונית לא חוקית קוריאנית-אמריקאית הנמצאת בחיפוש אחר אחיה שאומץ על ידי אמריקאים לפני 20 שנה. "Miracle Mile" הוקרן בלמעלה מ-40 פסטיבלי קולנוע בינלאומיים וזכה במספר פרסים, ביניהם פרס DGA לסרטי סטודנטים ופרס אמי לסטודנט.[1]

אבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט העלילתי הראשון שיצר עסק בנושא האימוץ ונקרא My Father (2007). הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של המאומץ הקוריאני-אמריקאי אהרון בייטס, והוא עוסק בחייל של צבא ארצות הברית המוצב בקוריאה שמופיע בטלוויזיה הלאומית כדי לחפש את הוריו, ומוצא את אביו לאחר שנרצח.

כור ההיתוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט השני של הוואנג הפך לאחד הסיפורים הגדולים בקולנוע הקוריאני בשנת 2011 והוא מבוסס על רומן קוריאני שנכתב על ידי גונג ג'י-יאנג ומספר על אירועים אמיתיים שקרו בבית הספר גוואנגו עבור חירשים שבו סטודנטים צעירים טופלו באכזריות ועברו התעללות מינית על ידי המורים והמנהלים במקום. הוואנג אמר כי הוא התלבט במשך כחודש אם לעשות את הסרט או לא, אך החליט לעשות זאת כי "יש לספר זאת". הוואנג אמר, "חשבתי על שני דברים כשעשיתי את הסרט הזה. ראשית, רציתי ליידע את העולם על התקרית המחרידה הזו. שנית, רציתי לחשוף את הבעיות המבניות של החברה. הנושאים המוצגים בסרט - אלימות מינית נגד ילדים, קשרים מושחתים בין משטרה למשפחות משפיעות ורשלנות של עובדי מדינה.

הסרט הפך ללהיט בדרום קוריאה, ומשך אליו 4.7 מיליון צופים. בנוסף, עורר הסרט זעם ופרשנויות ציבוריות נרחבות, כך שהתיק נפתח מחדש ומחוקקים העבירו את "הצעת החוק דוגני" המבטלת את חוק ההתיישנות של פשעי מין נגד קטינים ונכים בדרום קוריאה. הוואנג אמר, "התחלתי ליצור סרטים כי הייתי כל כך מתוסכל מכל הנושאים החברתיים הלא פתורים שראיתי. אנחנו יכולים לראות דרך סרטים עד כמה אנו משתנים על ידי העולם. אי אפשר לשנות את החברה רק עם סרט אחד, אבל אם מסתכלים על ההשפעה של יציאת הסרט הזה, אנחנו יכולים לחשוב על הסרט שיש לו כוח במונחים של השפעה חיובית על החברה".

מיס סבתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא קומדיית דרמה משפחתית, מוזיקלית ורומנטית המתמקדת באשה בת 74 החוזרת לגיל 20. וואנג אמר במסיבת העיתונאים של הסרט "נראה שאני תמיד עושה סרטים חברתיים עם נושא עצוב, אבל במציאות, אני בן אדם כיף. הפעם רציתי באמת לעשות שמח."

משחק דיונון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחק הדיונון

וואנג הגה את הרעיון למשחק דיונון המבוסס על מאבקים כלכליים שלו בתחילת חייו, כמו גם על הפער המעמדי בדרום קוריאה. למרות שתסריטו הופיע לראשונה בשנת 2008, וואנג לא הצליח למצוא הפקה שתתמוך בתסריט עד שנטפליקס בסביבות 2019 מצאה עניין כחלק מהניסיון להרחיב את היצע התכנים הזרים שלהם. הסדרה שוחררה ב-17 בספטמבר 2021 והפכה לאחת התוכניות הנצפות ביותר בנטפליקס בעשרות מדינות.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משחק הדיונון (סדרה מקורית של נטפליקס, 2021) - יוצר, במאי, תסריט
  • אספנים (2020) - מפיק, תסריט מותאם
  • המבצר (2017) - במאי, תסריט
  • מיס סבתא (2013) - במאית
  • מושתק (2011) - במאי, תסריט
  • אבי (2007) - במאי, תסריט מעובד
  • Truck Stop Diner (סרט קצר, 2005) - שחקן, אחיזה
  • נס מייל (סרט קצר, 2004) - במאי, תסריט, עורך
  • ביג טיים (סרט קצר, 2004) - עוזר הפקה
  • אני אוהב אולטרה לוטו (סרט קצר, 2000) - צלם, עורך
  • ייאוש (סרט קצר, 2000) - במאי, תסריט, מפיק
  • גן עדן וגיהנום (סרט קצר) - במאי
  • תפיחת עשן (סרט קצר) - במאי, תסריט
  • החיים העצובים שלנו (סרט קצר) - במאי, תסריט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]