ויין פדרמן

ויין פדרמן
Wayne Federman
לידה	22 ביוני 1959 (בן 64); לוס אנג'לס, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	בית הספר לאמנויות ע"ש טיש; תיכון סאות' פלנטיישן; בית הספר למשחק סטלה אדלר ;
	פרופיל ב-IMDb

ויין פדרמן (באנגלית: Wayne Federman; נולד ב-22 ביוני 1959) הוא סטנדאפיסט, קומיקאי, שחקן, תסריטאי, פודקאסטר ומוזיקאי אמריקאי.

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרמן נולד בלוס אנג'לס ולו חמישה אחים. הוא יהודי במוצאו. גדל בסילבר ספרינגס, מרילנד, ובגיל 10 עבר עם משפחתו לפלנטיישן, פלורידה. הוא הופיע בלהקת חתונות כמתופף מגיל 14. למד באופן עצמאי לבצע פיתומות.

בשנת 1977 החל פדרמן ללמוד משחק בבית ספר טיש לאמנויות שבאוניברסיטת ניו יורק תחת המורה למשחק סטלה אדלר. פדרמן ערך מופע משלו בשם Comedy Tonight עם השחקנית דונה מרפי.

לאחר סיום לימודיו ביצע מופע יחיד ב-13th Street Theater. הוא גם כיכב בהצגה שלגיה ושבעת הגמדים שהועלתה במקום, בה גילם שישה תפקידים שונים. בהמשך החל לבצע במועדונים שונים בניו יורק מופעי סטנדאפ. במופעיו הוא שילב מוזיקה ואותן סיים בנגינת רוק כבד עם יוקללה אלקטרוני. הופעת הבכורה של פדרמן בטלוויזיה הארצית התרחשה בשנת 1986, בעת שהופיע בתוכנית סטנדאפ קומדי המשודרת בסינדיקציה בארצות הברית.

בשנת 1987 עבר פדרמן ללוס אנג'לס והופיע במועדוני סטנדאפ שונים ובכ-200 קולג'ים. היה ממקימי קבוצת האלתורים No Fat Guy עם מייק ריידר, סקוט לרוז וסטיב הייטנר.

הוא השתתף במגוון רחב של פרסומות, בין היתר למקדונלד'ס, הולידיי אין, סוזוקי סמוראי (באנגלית), פורד, הנבחרת האולימפית האמריקאית, פורד ועוד. כן השתתף בשלושה פרקים בפרקליטי אל איי ובשלושה פרקים בסיטקום Living Single.

בשנת 1992 השתתף לראשונה בתוכנית בהנחיית ג'יי לנו, The Tonight Show. מאז הופיע פעמים רבות בתוכנית. כן הופיע ב-Comedy Showcase ובסדרה Premium Blend. ב-2004 הופיע במופע משלו בתוכנית Comedy Central Presents. בשנת 2000 השתתף בפרק בסדרה "תיקים באפלה".

פדרמן שיחק בתפקידי משנה במספר סרטים בהם: לא רק בלונדינית, 50 דייטים ראשונים, המלאכיות של צ'רלי: בהילוך גבוה, בתול בן 40, הדייט שתקע אותי והבית תמיד זוכה.

בשנת 2006 שיחק בתפקיד משנה בסדרה "Courting Alex" ושיחק בסרט "כל הטיסות בוטלו". בשנה זו השתתף בכתיבת הסרט הקצר "מקס וגוש' שהשתתף בפסטיבל סאנדס, ואף כיכב בו.

בשנת 2009 עבר לניו יורק והיה כותב המונולוג הראשי בתוכנית הלייט נייט של ג'ימי פאלון, עד לינואר 2010.

בשנת 2010 היה פדרמן מאחרוני הקומיקאים שהופיעו בפני חיילים במהלך מלחמת עיראק.

אחת מבדיחותיו של פדרמן על וודי אלן, ("אני ממש מעריץ את וודי אלן. חלפו ארבע שנה והוא עדיין נשוי לאותה בת") דורגה במקום הרביעי במשאל "בדיחת השנה" לשנת 2010 שערך עיתון הניו יורק פוסט.

בשנת 2012 ייסד פסטיבל שנתי על שמו^[1]. בפסטיבל שכולל השתתפות קומיקאים המציגים סרטים אהובים על ידם, השתתפו בין היתר גארי שנדלינג, קווין פולאק, מרגרט צ'ו, זאק גאליפנאקיס, ויל פורטה, סשה ברון כהן, פאטון אוסוולד, כריס הארדוויק, לורן לפקוס, קתי גריפין, טיג נוטארו, עזיז אנסרי ושרה סילברמן.

בשנים 2012 - 2015 היה שותף לכתיבה עבור טקס פרס אינדפנדנט ספיריט. פדרמן כתב גם עבור טקס פרסי אמי לאמנויות יצירתיות, פרס מבקרי הקולנוע, פרס גלובוס הזהב, גילדת הבמאים של אמריקה, ופרס גילדת שחקני המסך.

פדרמן הוציא ב-2016 את The Chronicles of Federman, אלבום מהופעותיו בשנים 1984 - 2015. בשנת 2017 החל לשמש כמרצה שלא מן המניין באוניברסיטת דרום קליפורניה שם הוא מלמד את ההיסטוריה של הקומדיה והסטנדאפ.

פדרמן היה מועמד שלוש פעמים לפרס גילדת הכותבים של אמריקה, בשנים 2013, 2015 ו-2016. היה מועמד פעם אחת לפרסי אמי לבידור בשעות היום.

קריינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 בזמן שצילם קמפיין פרסומי טלוויזיוני למקדונלד'ס, הקליט פדרמן סדרה של פרסומות לרדיו. חלק זה בקריירה שלו הוביל אותו לביצוע קריינות, ומאז נשמע קולו הייחודי במאות פרסומות טלוויזיה ורדיו. הוא השתתף בדיבוב בסדרות האנימציה The Wild Thornberrys, אבא אמריקאי והמלך היל. ב-2007 פדרמן קריין סדרת פרסומות לבירה וגילם דג, צבי, סלע וגוש קרח. ב-2015 קריין גמל בפרסומת לחברת הביטוח GEICO.

פרויקט פיט מרוויץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 החל לכתוב בשיתוף עם מרשל טריל ביוגרפיה על כוכב ה-NBA פיט מרוויץ'. הספר אודותיו יצא לאור בראשית 2007. הספר הפף לרב מכר באמזון. ב-2000 היה יועץ בכיר לצורך הכנת הסרט Pistol Pete: The Life and Times of Pete Maravich ששודר ב-CBS. פדרמן השתתף בתוכנית ביוגרפיות הספורט SportsCentury בערוץ ESPN ובתוכנית הדוקומנטרית franchise בפרקים שעסקו בשחקן.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 היה פדרמן חבר בהרכב Truck Stop Harrys לצד טיודור שרארד ומתיו פורטה.

פדרמן כתב מספר שירים לסרט "דיל סקליון"' והיה המנהל המוזיקלי והקלידן במופע הטלוויזיוני Special Special Special של הסטנדאפיסטית מריה במפורד.

בשנת 2014 החל פדרמן לנגן בפסנתר והיה האחראי המוזיקה בפודקאסט Never Not Funny.

בשנת 2011 השתתף פדרמן בפסטיבל היוקללה בבריטניה.

פודקאסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויין פדרמן התארח במעל ל-80 פודקאסטים.

בשנת 2015 עד 2017 הגיש בשיתוף עם ארין מקגאתי פודקאסט בשם Human Conversation. בשנת 2018 השיק פדרמן פודקאסט חדש בשם ההיסטוריה של הסטנדאפ אותו הוא מגיש בשיתוף אנדרו סטיבן. השניים תיעדו את ההיסטוריה של הסטנדאפ בארצות הברית מאז הוודוויל וכד נטפליקס בשישה פרקים.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרמן היה שותף להפקת הסרט "גארי שנדלינג:יומני הזן" ששודר ב-HBO וזכה בפרס אמי.

בנוסף הפיק עם דון ריקלס סדרת רשת והפיק עם ג'אד אפאטו את ספיישל הסטנדאפ שלו, "ג'אד אפאטו: השיבה", שעלה בנטפליקס.

כתיבת מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרמן פרסם מאמר בכתב העת The Atlantic אודות התפקיד המרכזי שנטל רונלד רייגן בהסכם למתן תמלוגים לשחקנים, בעת שהיה נשיא איגוד השחקנים. בעקבות מותו של הכדורסלן פיט מרוויץ', פרסם פדרמן מאמר אודותיו שפורסם במגזין הספורט Slam. בשנת 2015 פרסם מאמר למגזין Splitsider ושמו מסאליבאן ועד סי. קיי:ההיסטוריה של הסטנדאפ האמריקאי המודרני. ב-2016 פרסם פדרמן שני מאמרים עבור כתב העת ניו יורק. האחד על ההשפעה המתמשכת של סרט של הסטנדאפיסט ריצ'רד פריור, והשני על חוויותיו מהמועדונים בהם הופיע במהלך הקיירה הענפה שלו.