וויצ'ך ריכלביץ'
 | |
| ווייצ'ך ריכלביץ' בהיותו סטודנט | |
| לידה |
3 באפריל 1903 פולין, Mielnikowce ליד ברסלב (כיום באוקראינה) |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1964 (בגיל 61) בריטניה, לונדון |
| מדינה |
הרפובליקה הפולנית השנייה  |
| מקום קבורה |
בית הקברות נורת' שין |
| ידוע בשל | הצלת אלפי יהודים בתקופת השואה על ידי הנפקת מסמכים כוזבים |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות | 1939–1941 (כשנתיים) |
| מקצוע | דיפלומט |
| מעסיק |
משרד החוץ של פולין |
| תפקיד | פקיד בכיר בקונסוליה הפולנית באיסטנבול |
| בת זוג | יאנינה |
| פרסים והוקרה | מועמד לאות חסיד אומות העולם של "יד ושם" |
  | |
וויצ'ך ריכלביץ' (בפולנית: Wojciech Rychlewicz; 3 באפריל 1903, מיילניקובצה ליד נמירוב [כיום באוקראינה] - 8 בדצמבר 1964, לונדון) היה דיפלומט פולני, בשנים 1938–1941 עמד בראש הקונסוליה הכללית של הרפובליקה הפולנית באיסטנבול. בתקופת השואה במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה מעורב בהנפקת מסמכים כוזבים לפליטים יהודיים מפולין, מה שאיפשר להם להגר לדרום אמריקה ולארץ ישראל.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריכלביץ' נולד ב-1903 במשפחה אמידה להורים משכילים. כשהחלה מלחמת האזרחים ברוסיה לאחר מהפכת אוקטובר ועליית הבולשביקים לשלטון, הוא עבר עם משפחתו ללטביה, שם שהה עד 1919. כשהבולשביקים תקפו גם שם, נמלט לוורשה, ובגיל 16 הצטרף לצבא הפולני. בהיותו כבן 16–17 לחם בשלב הראשון של המלחמה הפולנית-סובייטית. ב-1920 התיישב בווילנה והשלים את לימודיו התיכוניים. את בחינות הבגרות עבר באוקטובר 1923. בשנים 1924–1926 למד הנדסת מים באוניברסיטת ורשה לטכנולוגיה, ובשנים 1926–1931 למד בבית הספר לכלכלה בוורשה (אנ').
מינויו כנספח לקונסול הכללי של פולין באיסטנבול ב-1936 היה קשור כנראה לשירות במודיעין הצבאי הפולני. הערפל סביב קורות חייו בשנים שלאחר לימודיו באוניברסיטה מאשש סברה זו. ב-1937 הוא מונה לעמוד בראש הקונסוליה, אם כי לא מונה רשמית כקונסול הכללי. הוא מילא את התפקיד עד 1941, ואז החליט להתגייס שוב לצבא הפולני. הוא הפליג מנמל מרסין לארץ ישראל בשליחות צבא פולין. נכדתו, אנה ויטי, לא יודעת מה הניע אותו לחזור לצבא ומה בדיוק עשה בארץ ישראל. לדבריה, "המשפחה נהגה לומר שהוא פשוט נגרר תמיד אחרי סבתא שלי, והיא הייתה מנהלת בית הספר בעין כרם בפלשתינה".
ב-1946, לאחר שהות קצרה בווינה שבמהלכה טיפל בפליטים פולנים, עברו ריכלביץ' ואשתו ללונדון, שם עסק במלונאות. ב-1964, בגיל 61, נפטר ונקבר בבריטניה.[2][1]
פעילות ההצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיה שימשה ארץ מעבר עבור הפליטים היהודים מהאזורים הכבושים על ידי גרמניה, אבל יישמה מדיניות אפליה רשמית נגד יהודים ומיעוטים לא מוסלמיים אחרים, כך שאיפשרה רק ל־200 פליטים יהודים להישאר בשטחה בו זמנית. אשרות כניסה למדינה ניתנו רק לאנשים שהיו בעלי אשרה ליעד אחר. כדי להיכנס לשטח טורקיה כתחנת מעבר לארץ ישראל, היו הפליטים שהגיעו מפולין צריכים להציג אשרות מעבר לסוריה וללבנון ואשרת כניסה לארץ ישראל, וכן אישור שיש ברשותם סכום כסף השווה ל-300 לירות טורקיות. מייד כשכבשה גרמניה את צרפת ביוני 1940, הפסיקו השלטונות הצרפתיים בסוריה ובלבנון להעניק אשרות מעבר לארץ ישראל דרך סוריה ולבנון.
הקונסוליה הפולנית באיסטנבול, שבראשה עמד ריכלביץ', הנפיקה תעודות פיקטיביות ליהודים שהעידו שהם נוצרים, כדי שיוכלו להתגבר על קשיי ההגירה לדרום אמריקה, וגם כדי לעקוף את הגבלות העלייה שהטילו שלטונות המנדט הבריטי על יהודים. המסמכים הפיקטיביים שימשו גם תעודות יושר, שכן נכללו בהם המלצות שלפיהן מדובר באנשים ישרים ומוכרים לקונסוליה, בעלי מקצועות חשובים ובעלי הון. ככל הידוע, ריכלביץ' לא קיבל תמורה כספית עבור הנפקת התעודות ודאג לדווח על כל הנפקה לממשלה הפולנית הגולה.
בפני הפליטים היהודים, שהשיגו מהבריטים אשרות הגירה לפלשתינה, כיהודים או כנוצרים, עמדו בחודשים הראשונים למלחמה שלושה מסלולים אפשריים לנסוע מטורקיה לארץ ישראל: ברכבת מאיסטנבול לטריפולי שבלבנון, ומשם במכונית לחיפה; ברכבת מאיסטנבול לחלב שבסוריה, ומשם במכונית לחיפה; או בדרך הים, באונייה מעיר הנמל הטורקית מרסין. מדי שבוע הפליגו ממרסין שתי אוניות בקו לחיפה.
בריטניה, ששלטה בארץ ישראל, הייתה בעלת ברית ראשונה במעלה של הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, ולכן היה חשוב לפולנים להתחשב בה ולתאם איתה כל מהלך. ב־2 ביולי 1940 דיווח קונסול פולין בביירות, קארל באדר, לקונסוליה הפולנית באיסטנבול, כי צרפת מונעת מעבר יהודים מטורקיה לסוריה, בדרכם לארץ ישראל. הוא ציין כי הבריטים ניסו לשכנע את הצרפתים לאפשר ליהודים לעבור כפליטים פולנים, אך ללא הצלחה. לדבריו, הצרפתים מערימים קשיים דומים גם על אנשי צבא פולנים. כעבור שבועיים שלח הקונסול הפולני באיסטנבול, ריכלביץ', הודעה לקונסול הפולני בביירות: "בזמן האחרון הקונסוליה הצרפתית באיסטנבול הפסיקה לחלוטין להנפיק אשרות מעבר לפלשתינה דרך סוריה. זה גרם למצב קשה באיסטנבול. יש כאן כ־100 פולנים אנשי צבא לשעבר, ומספר גדול עוד יותר של מהגרים אזרחיים, רובם יהודים, בעלי סרטיפיקטים לפלשתינה. בגלל עמדת הצרפתים, כולם חייבים להישאר באיסטנבול, תחת איום של גירוש מטורקיה. הקונסול מתבקש לפנות לרשויות הצרפתיות בסוריה ולקבל אישור למעבר אזרחים פולנים לפלשתינה דרך סוריה. המשרד שלי מתחייב שאיש מהם לא יישאר בסוריה. כדי להמחיש טוב יותר את הקשיים שנובעים מעמדת צרפת, אני מיידע שגם השליח הדיפלומטי שלנו, שעובר עם דואר דיפלומטי לפלשתינה, לא קיבל אשרת מעבר".
במברק מ־13 באוגוסט 1940 מדווח קונסול פולין בתל אביב, הנריק רוזמרין - עורך דין יהודי, עיתונאי, פוליטיקאי ופעיל ציוני נלהב - לעמיתו ריכלביץ' על הגעתו הצפויה של חיים ברלס, נציג ועד ההצלה של הסוכנות היהודית, לטורקיה. הוא מציין: "הוא בא כדי לפתור עניינים הקשורים גם ליהודים פולנים. נא לסייע לו בעבודתו".
מסמך מ־1942, שנשלח משגריר פולין באנקרה לממשלה הגולה בלונדון, מצטט דו"ח שקובע כי בין השנים 1939 ל־1942 הגיעו מטורקיה לארץ ישראל יותר מ־5,000 פליטים פולנים, ובהם לא יהודים. השגריר החדש של פולין בטורקיה, יאקוב קומוך, אומר: "למיטב ידיעתנו, כל מי שקיבל את המסמכים שהנפיק הקונסול ריכלביץ' ניצל. הוא לקח על עצמו סיכון גדול, כי מדובר היה בזיוף מסמכים. אנחנו יודעים ש־4,400 פליטים יהודים עברו מטורקיה לפלשתינה ב־1941 בלבד. הייתה גם קבוצה קטנה של פליטים ללא אשרות כניסה, שהועברה למרמריס ולבודרום שבטורקיה, ומשם לארץ ישראל באופן בלתי לגאלי, בספינות קטנות. הקונסול הכללי הפולני בירושלים כתב לקונסול באיסטנבול שחלק מהאנשים 'שכחו' את הדרכונים שלהם אצלו באיסטנבול'. כך הבנו שחלק מהאנשים שקיבלו את אישורי הנצרות הפיקטיביים הגיעו לפלשתינה. לא ברור אם השגריר הפולני בטורקיה, מיכאל סוקולנייצקי, היה מעורב במבצע. אבל היו חילופי מכתבים בין הקונסוליה לחיים ברלס".[1]
מועמדות לאות חסידי אומות הועלם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסד "יד ושם" הודיע כי התקבלה פנייה בעניין הענקת אות חסיד אומות העולם לוויצ'ך ריכלביץ', והנושא נמצא בבדיקת העובדות ההיסטוריות, בבדיקות ארכיוניות לאיתור חומרים שיכולים לסייע, ובבדיקות נוספות.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 אלדד בק, המציל מאיסטנבול: הקונסול הפולני שהציל יהודים בשואה, באתר ישראל היום, 11.12.2020
- ^ Bartłomiej P. Wróblewski, K! Arkonia, Archiwum Korporacyjne, 14.2.2009
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "וויצ'ך ריכלביץ'".