וולבי סלע אלייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןוולבי סלע אלייד
וולבי סלע אלייד
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קנגורו
משפחה: קנגוריים
סוג: וולבי סלעים
מין: וולבי סלע אלייד
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Petrogale assimilis
‏1877
תחום תפוצה
תפוצת וולבי סלע אלייד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולבי סלע אלייד (שם מדעי: Petrogale assimilis) הוא מין של וולבי קטן-בינוני בסוג וולבי סלעים שאנדמי לצפון-מזרח אוסטרליה. הוולבי תואר מדעית בשנת 1877 על ידי הזואולוג האוסטרלי אדוארד פירסון רמזי (אנ') ומשמעות שמו המדעי היא: "סמור סלע דומה/קשור ל...". השם מציין את עובדת היותו של וולבי אלייד קשור באופן הדוק לוולבי סלע חדגוני שזהה לו מבחינה חיצונית; במהלך המאה ה-20, משני הוולבים הללו פוצלו מינים נוספים על בסיס שונות גנטית, המייצגים יחדיו קבוצת מינים ובה 7 מיני וולבי שזהים כמעט לחלוטין זה לזה: אלייד, חדגוני, מאריבה, גודמן, הרברט, כף-יורק ושרמן. מבין המינים בקבוצה, וולבי אלייד בעל טווח התפוצה הרחב ביותר; מצב שימורו נחשב ליציב ואין עליו איומים משמעותיים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולבי אלייד הוא אחד מתוך שבעה וולבים אפרוריים בסוג וולבי סלע, שכמעט בלתי אפשרי להבדיל ביניהם מבחינה חיצונית, והם מזוהים רק באמצעות בדיקה גנטית או אזור התפוצה. הגוף שלו עגלגל ומקושת עם צוואר קצר וראש חרוטי. האוזניים גדולות ועגולות והלוע קצר.

וולבי אלייד בצילום חזיתי.

הרגליים האחוריות ארוכות ועבות יותר מהקדמיות, והירכיים גם הן מפותחות ורחבות לעומת הזרועות. בכפות הרגליים סוליות מחוספסות המשפרות את האחיזה בסלע. הזנב ארוך, עבה ושעיר עם מברשת שעירה בקצה, ומשמש לאיזון במהלך הקפיצה. אורך ראשו וגופו של וולבי אלייד: 59-44 סנטימטרים, אורך זנבו: 55-40 סנטימטרים ומשקלו עד 4.7-4.3 קילוגרם. הזכרים גדולים במקצת מן הנקבות.

הפרווה של וולבי אלייד צפופה, רכה ומדובללת. צבעה הכללי נע בין אפרפר לחום-אפרורי, חום בהיר או בז', והיא משתנה לרוב בהתאם לצבע הסלעים בבית הגידול. הפרווה הופכת לחיוורת ובהירה יותר בבטן, בחזה ובמפשעה (אפרפר, לבנבן, צהבהב או כתמתם). הרגליים והידיים בצבע לבן-קרמי או צהבהב, והן הופכות לשחרחרות בכפות. הטלאי השחרחר באזור השכמות שאופייני לסוג מוגבל לפעמים לבית השחי, והפס הלבן הסמוך לו נעדר לעיתים קרובות.

הראש בצבע אפרפר או חום בהיר, ולו פס חום כהה על המצח, פסים חומים חיוורים ליד העיניים וכתם כהה סביב הפה. בנוסף, ישנה רצועה לבנה-צהובה לאורך הלוע והלחי. האוזניים חומות-אפרפרות עם רצועות לבנות ושחורות. הזנב בהיר בבסיסו ומתכהה בהדרגה עד שהופך לשחור-פחם.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולבי אלייד אנדמי לאזור הצפון ואזור הצפון הרחוק בקווינסלנד שבאוסטרליה, מהעיר טאונסוויל במזרח עד העיירה קרוידון בצפון-מערב והעיירה יוגנדן בדרום-מערב. הוא מצוי גם באי המגנט ובאי הדקל הגדול הנמצאים בתוך מפרץ קליבלנד שבים האלמוגים (מול טאונסוויל). בית הגידול שלו מורכב מפסיפס של מחשופי סלע וצוקים על רכסי ההרים בגבהים של עד 1,000 מטר מעל פני הים, ושוכן בתוך יער גשם, יער אקליפטוס פתוח, חורש ים-תיכוני דליל, ואפילו בסמוך לשדות ומטעים.

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולבי אלייד הוא יונק פעיל לילה ודמדומים, שתר אחר מזון משעות הערב עד הזריחה. במהלך היום הוא נח בנקיק, מערה או סדק גדול בתוך מחשופי הסלעים, ומגיח לפרקים להשתזף בשמש בימים קרירים. בשעות הפעילות, הוולבי יורד לעיתים קרובות עד שטחי המרעה למרגלות הרכסים, שבהם העשבים זמינים יותר. הוולבי חי בשטח ביתי קבוע שגודלו משתנה בהתאם לזמינות המזון בעונה; כתוצאה מכך, בעונה הגשומה הוא נשאר בסמיכות למקלטי הסלע ופעיל באזור קטן שגודלו 9–11 דונם, בעוד שבעונה היבשה הוא נאלץ להרחיק עד מאות מטרים מהמקלט מידי לילה.

וולביי אלייד מאולפים למחצה ניזונים מירקות באי המגנט.

בעונה הגשומה וולבי אלייד ניזון בעיקר מדשא ירוק וטרי, אך בעונה היבשה שמתאפיינת בבצורת לעיתים קרובות, הוא מסתגל לשינויים וניזון מעשבי תיבול ועלים; זרעים, זחלים, פרחים ופירות נאכלים בכל העונות כאשר הם זמינים. באי המגנט, הוולבים התרגלו כך כך לנוכחות האדם,עד שהם הפכו לפעילי יום ניזונים מידי התיירים ללא חשש.

השטח הביתי מאוכלס על ידי זוג או זכר ושתי נקבות, ואף על פי שהרבייה מונוגמית בעיקרה, הנקבות מזדווגות גם עם זכרים מזדמנים. הקשר בין בני הזוג יציב, והם מטפחים זה את זה, רועים יחדיו בלילה וחולקים מקלטים במהלך היום. כל אחד מבני הזוג מגן על השטח הביתי מפני וולבים מאותו הזוויג. הרבייה מתרחשת לאורך השנה להוציא תקופות בצורת.

ההיריון נמשך 29–34 ימים, לאחריהם נולד גור יחיד הזוחל בכוחות עצמו לכיס ושוהה בתוכו 6–7 חודשים. הגור מגיע לבגרות בגיל 11 חודשים, ומגיע לבגרות לאחר 19 חודשים לנקבה ו-24 חודשים לזכר. הצאצאים המתבגרים נודדים עד למרחק 2 קילומטר מהמקום שבו נולדו.

תוחלת החיים של המין בטבע 7–13 שנים.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולבי אלייד מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור תפוצתו הרחבה, אוכלוסייתו הגדולה, העדר איומים משמעותיים, ומגמה הנחשבת ליציבה. הוא מאוים במידה מסוימת מהתפשטות החקלאות, תחרות על מקורות מזון עם עדרי צאן ובקר, מפולות סלעים, שינויים אקלים ונוכחות חתולים ושועלים בסביבת המחיה שלו. הוולבי נמצא באזורים מוגנים רבים ברחבי טווח התפוצה שלו, ונדרשים מחקרים נוספים אודות האקולוגיה והטווח המדויק המאוכלס על ידי המין. אומדן האוכלוסייה אינו ידוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולבי סלע אלייד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וולבי סלע אלייד באתר הרשימה האדומה של IUCN