וולבי צבי לבן-פס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןוולבי צבי לבן-פס
וולבי צבי לבן-פס
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קנגורו
משפחה: קנגוריים
סוג: ולבי ניו-גינאי
מין: וולבי צבי לבן-פס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Dorcopsis hageni
הלר, 1897
תחום תפוצה
תפוצת הוולבי לבן-הפס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולבי צבי לבן-פס (שם מדעי: Dorcopsis hageni; ידוע גם כדורקופסיס לבן-פס) הוא מין של וולבי בינוני בסוג וולבי הצבי, שמצוי בצפון גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1897 על ידי האנטומולוג האוסטרי קארל הלר (Karl Maria Heller), וקרוי על שם מגלהו חוקר הטבע הגרמני ברנהרד הגן (Bernhard Hagen). הדורוקופסיס לבן-הפס הוא המין המוכר והנפוץ בסוגו, ומצב שימורו מוגדר כללא חשש על ידי IUCN.

אנטומיה ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדורוקופסיס לבן-הפס הוא כיסאי בינוני בגודלו: אורך ראשו וגופו: 60-42 סנטימטרים; אורך זנבו: 39-31 סנטימטרים, ומשקלו: 6-4 קילוגרם. גופו העגלגל רחב מאחורה וצר מקדימה ומותאם לתנועה מהירה ושפופה בתוך הסבך הצפוף. יש לו ראש קטן יחסית ומשולש, עם פנים צרות וארוכות וחרטום מחודד במיוחד; אלו גורמים לדמיון רב בינו לבין פרסתנים קטנים דוגמת הצביון. עיניו גדולות ובולטות ואפו קטן וריבועי. אוזניו קטנטנות ועגולות, וזנבו הארוך והעבה קירח בקצהו. הגפיים שלו דקיקות וארוכות, והאחוריות מפותחות וחזקות בהרבה מהקדמיות; עם זאת, גפיו הקדמיות ארוכות מהרגיל. בכפות הידיים יש לו 5 אצבעות קטנות, ובכפות הרגליים 3 אצבעות גדולות-בינוניות שאחת מהן היא סינדיקטילית ובעלת זוג טפרים.

דורוקופסיס לבן-פס.

הפרווה של דורוקופסיס זה קצרה, דקה ובעלת סקלת צבעים רחבה. באופן כללי, צבעה הנפוץ הוא גוונים שונים של אפור המשתנים מפרט לפרט: החל מאפור כהה או אפור-כחלחל, דרך אפור-כסוף או עמום ועד אפרפר חיוור. הפרווה עשויה להיות גם בצבע חום בהיר, אפור-שחרחר או חום-אפרפר עם גוונים ורודים, אדמדמים או לבנבנים. על פי רוב, הפרווה כהה יותר באזור העורף, הכתפיים ופלג הגוף האחורי, ובאזורים הללו היא יכולה להיות כמעט שחורה לגמרי. בניגוד לצבע האפרורי בחלק העליון, החלק התחתון הכולל את החזה, הגרון, הבטן והמפשעה בצבע לבן בוהק.

סימן ההיכר של המין אשר העניק לו את שמו, הוא הפס הלבן הגבי שעשוי להיות לעיתים בצבע חום בהיר. הפס הגבי שקטוע לעיתים קרובות, מקיף את הכתפיים ומסתיים בשכמות ויוצר מעין רסן לבן; מלבדו יש פס לבן עבה סביב המותניים והירכיים הדומה לזה של הצבי. מלבד זוג הפסים הללו, יש לעיתים גם כתם לבן בולט במרכז הגב. באזור העורף, יש לדורוקופסיס שדרת שיער שחרחרה אשר מסתיימת ברסן הלבן, וממנה והלאה עשויה להיווצר שדרת שיער בהירה עד לזנב.

הגפיים של הדורוקופסיס בצבע אפרפר חיוור בצידן החיצוני, ולבנבן בצידן הפנימי, וכפות הידיים ורודות. ראשו של הדורוקופסיס בצבע אפור בהיר, ומצחו ופניו כהים יותר. לאורך החרטום יש פס שחרחר מפויח, והלחיים והסנטר לבנים. במקרים רבים, פניו של הדורוקופסיס ורודות לגמרי בשל דלילות בשיער; כמו כן, עשוי להיות לפרטים מסוימים כתם לבן במצח. זנבו של הדורוקופסיס בצבע אפרפר כהה, כאשר בבסיסו ובקצהו הוא קירח משיער ובעל מראה לבן או ורוד.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדורוקופסיס לבן-הפס אנדמי לאי גינאה החדשה. הוא מצוי לכל אורך החופים והשפלות הצפוניות של האי בשטחן של פפואה ואינדונזיה, אך נעדר מחצי האי הואון. בית גידולו מורכב מיערות טרופיים עבותים בגבהים של עד 400 מטר מעל פני הים, והוא מאכלס בתי גידול נוספים דוגמת יערות גדותיים שעל שפת הנהרות, רצועות מנשק בין היער לסוואנה הגשומה, וביערות שחופפים לקצה השטפונות של מניפות סחף שנוצרות מהנהרות בצפון האי. הדורוקופסיס לבן-הפס נחשב לסובלני יחסית לשינויים בבית גידולו, ומסוגל להתקיים גם ביערות שבהם יש הפרעה אנושית תדירה.

אין מידע רב אודות הביולוגיה של המין. הוא ככל הנראה פעיל דמדומים בעיקרו, ועשוי לצאת לגיחות קצרות גם במהלך היום. את שעות המנוחה הוא מבלה בשכיבה בצמחייה הצפופה והסבוכה. הדורוקופסיס נע על אדמת היער בתנוחה ייחודית לסוג זה כאשר הזנב מקושת לאחור כזנב הקוף ורק קצהו נשען על הקרקע. כקרוביו, גם הוא ניזון בעיקר מעשבים, עשבי תיבול, עלים ופירות, אך לעיתים מגוון את תזונתו בחרקים וחסרי חוליות אחרים. הוא ניזון גם רבות מפטריות, ועשוי למלא תפקיד אקולוגי חשוב בהפצת הנבגים על אדמת היער. ההיריון של הנקבה נמשך כחודש וחצי, וצאצא זעיר יחיד נולד בדרך כלל בחודש ינואר ואפריל. הגור שוהה בכיס של האם למשך 6 חודשים.

מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדורוקופסיס לבן-הפס מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), נוכח תפוצתו הרחבה, אוכלוסייה גדולה ויציבה, סובלנותו לשינויים בבית הגידול, היעדר איומים משמעותיים, וכי אין כל אינדקציה לכך שהוא עשוי לחוות ירידה בעתיד הנראה לעין. הציד לבשר אשר נחשב לאחד האיומים הקיומיים ביותר על היונקים הפפואנים אינו פוגע כל כך במין זה, אשר מסתגל למחיה בקרבת מגורי אדם, אך אף על פי כן עשוי לגרום להכחדות מקומיות של אוכלוסיות מבודדות. הדורוקופסיס לבן-הפס מצוי במספר אזורים מוגנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וולבי צבי לבן-פס באתר הרשימה האדומה של IUCN