וולודימיר זלנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וולודימיר זלנסקי
Володимир Зеленський
Візит Зеленського до інституцій ЄС і НАТО у Брюсселі, 2019, 16 (cropped).jpg
לידה 25 בינואר 1978 (בן 41)
קריבי ריה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
השכלה אוניברסיטת קייב הלאומית לכלכלה
עיסוק שחקן, תסריטאי, מפיק, פוליטיקאי
מפלגה משרת העם
בת זוג אולנה זלנסקה
ze2019.com
נשיא אוקראינה ה־6
20 במאי 2019 – מכהן
(17 שבועות ו-6 ימים)
חתימה Autograph-VolodymyrZelensky.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וולודימיר אולכסנדרוביץ' זלנסקי אוקראינית: Володимир Олександрович Зеленський; נולד ב־25 בינואר 1978) הוא נשיא אוקראינה, תסריטאי, שחקן ובמאי יהודי־אוקראיני.

זלנסקי הוא ממייסדי אולפני רובע 95 והיה ידוע בעיקר בשל גילום דמותו של נשיא אוקראינה בסדרת הטלוויזיה הפופולרית משנת 2015 "משרת העם".[1] במרץ 2018 הקים מפלגה פוליטית כשם הסדרה: "משרת העם" יחד עם אנשי חברת ההפקות אולפני רובע 95, שיצרו גם את סדרת הטלוויזיה באותו שם.[2][3] בדצמבר באותה שנה הודיע בשידור חי על ריצתו לנשיאות המדינה. בבחירות לנשיאות ניצח זלנסקי את הנשיא המכהן פטרו פורושנקו בסיבוב השני ברוב של 73 אחוזים. במאי הושבע זלנסקי לנשיאות והודיע על בחירות לפרלמנט, בהן מפלגתו הפכה לגדולה ביותר. זלנסקי הפך למנהיג הפוליטי הראשון בהיסטוריה האוקראינית שהשיג רוב מוחלט בפרלמנט ללא צורך בקואליציה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלנסקי נולד ב-25 בינואר 1978 למשפחה יהודית, בקריבי ריה, אוקראינה הסובייטית (כיום אוקראינה).[4] לפני שלמד בבית הספר היסודי הוא התגורר במשך ארבע שנים במונגוליה, בעיר ארדנט, שם עבד אביו, אולכסנדר סמיונוביץ' זלנסקי, שהיה מרצה ופרופסור למדעי המחשב באחת האוניברסיטאות. אמו, רימה זלנסקה, הייתה מהנדסת בהכשרתה.

וולודימיר עצמו רצה להיות דיפלומט וכלל לא חשב על קריירה בתחום הבידור. הוא למד משפטים בסניף האוניברסיטה הלאומית של קייב לכלכלה בקריבי ריה. הוא אף פעם לא עבד באופן מקצועי בתחום המשפטי.

החל מגיל שבע-עשרה הוא הפך לחבר בקבוצת KVN המקומית, אותה הקים יחד עם אלכסנדר פיקאלוב, דניס מנז'וסוב ויורי קרפוב שלאחר מכן ייסדו יחד (ב-1997) את אולפני רובע 95. מ-1998 עד 2003, אולפני רובע 95 השתתפו בליגת העל של KVN. חברי הצוות חיו במוסקבה (רוסיה) וכל הזמן סיירו בחבר המדינות. בשנת 2003 עזב זלנסקי את KVN, ואולפני רובע 95 החלו לייצר תוכניות טלוויזיה עבור ערוץ 1+1. ב-2005 הקבוצה עברה להפיק תוכניות עבור ערוץ הטלוויזיה Inter.

קריירה טלוויזיונית וקולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רובע 95" השיקה בשיתוף עם ערוץ "אינטר" בשנת 2005 את פרויקט "רובע הערב", אשר לאחר מכן הגיע לרייטינג גבוה בקרב הצופים האוקראיניים והפרויקט הושווה לקומדי קלאב ו־KVN. בין היתר, האולפן ממשיך לעסוק בפרויקטים, מחזות זמר ומופעים ועובד על סרטים וסדרות, כאשר וולודימיר עצמו כיכב לעיתים קרובות בסרטים, שאותם הפיק. אחד הפרויקטים המוצלחים ביותר בהשתתפותו היה הסרט "אהבה בעיר הגדולה". זלנסקי הוא גם המפיק והתסריטאי של הסדרה "שדכנים", סדרה קומית שזכתה להצלחה רבה באוקראינה.

בעקבות השתתפות זלנסקי גרסה האוקראינית של "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 1+1, ב־2006, הוא הפך לשם מוכר בכל בית באוקראינה.

ב־2008, הוא כיכב בסרט הקומי "אהבה בעיר הגדולה" ובהמשכו, "אהבה בעיר הגדולה 2". בשנת 2011 זלנסקי המשיך את הקריירה הקולנועית שלו עם הסרט "רומן בעבודה. ימי חיינו" ובשנת 2012 הופיע בסרט "רז'בסקי נגד נפוליאון". הוא הופיע גם ב"אהבה בעיר הגדולה 3", שיצא בינואר 2014, ושיחק את התפקיד הראשי בסרט מ־2015, "8 דייטים חדשים". בשל קרבתו לכמה אמני תרבות רוסיים, הוא קיבל מהם שלל ברכות לאחר שנבחר לנשיאות ורבים הביעו תקווה לחידוש התחממות היחסים בין שתי המדינות.

הוא היה מפיק ראשי וחבר בדירקטוריון ערוץ הטלוויזיה אינטר מ־2010 עד 2012.[5]

ב־‏2015 זלנסקי החל לככב בסדרת הטלוויזיה "משרת העם", שם הוא מגלם את דמותו של נשיא אוקראינה. בסדרה, זלנסקי הוא מורה להיסטוריה בתיכון בן 30, שהופך במפתיע לנשיא, לאחר שהתפרסם סרטון ויראלי שמראה תיעוד שלו כשהוא מדבר נגד הממשלה והשחיתות באוקראינה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהתקשורת האוקראינית דיווחה כי במהלך המלחמה בדונבאס אולפני רובע 95 תרמו מיליון הריבניה לצבא האוקראיני, בתגובה פוליטיקאים ואמנים רוסים אספו חתימות לעצומה לאסור על החברה מלעבוד ברוסיה. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב הגיב באומרו כי "מוסקבה לא צריכה להיות כמו קייב" ולא צריך לכפות "רשימות שחורות", הגבלות על תרבות ודמויות של אוקראינה. לברוב הוסיף כי מפיקים רוסיים ותעשיית הקולנוע צריכים לקחת בחשבון התקפות על שחקנים זרים ברוסיה בעת יישום פרויקטים תרבותיים איתם.[6][7] באוגוסט 2014 זלנסקי דיבר נגד כוונת משרד התרבות האוקראיני לאסור אמנים רוסים מלהופיע באוקראינה.[8]

המפלגה הפוליטית משרת העם נוצרה במרץ 2018 על ידי אנשי אולפני רובע 95, אשר גם יצרו את סדרת הטלוויזיה באותו שם. זלנסקי הצהיר בסוף דצמבר 2018 שהוא חבר במפלגה הזאת ושהוא פעיל פוליטית.[9] זלנסקי לא ביצע תפקידים באוקראינית עד שהוא התחיל לצלם בשפה האוקראינית את הקומדיה הרומנטית "אני, את, הוא, היא" בשנת 2018.[10] זו הייתה ההפקה הראשונה באוקראינית שהופקה על ידי אולפני רובע 95.[11] תוכנית הטלוויזיה "משרת העם" מכוונת בעיקר לדוברי רוסית.[12]

שישה חודשים לפני שהוא הכריז על מועמדותו בבחירות הנשיאותיות ב־2019 ב־31 בדצמבר 2018, הוא כבר הוזכר כאחד האנשים הפופולריים בסקרי דעת הקהל (בייחוד באזורי מזרח ודרום אוקראינה).[13] אחרי חודשים של שמועות ותגובות,[14] הוא הודיע בשידור חי בתוכנית של אולפני רובע 95 בערוץ 1+1 על התמודדותו בבחירות לנשיאות.[15][16]

בבחירות לנשיאות ניצח בסיבוב הראשון עם 30 אחוזי תמיכה ועלה לסיבוב השני שבו התמודד מול הנשיא המכהן פטרו פורושנקו, שגרף 15 אחוזי תמיכה בלבד בסיבוב הראשון. הוא נבחר לנשיא אחרי שזכה גם בסיבוב השני ברוב של יותר מ־73% מהקולות. עם בחירתו הוא היה לנשיא הצעיר ביותר בתולדות אוקראינה (בן 41), ליהודי הראשון בתפקיד, ולנשיא הפופולרי ביותר בעת בחירתו; השיא הקודם היה שייך לקראבצ'וק, שנבחר ברוב של 61% מהקולות בבחירות 1991.

נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלנסקי הושבע לנשיאות ב־20 במאי 2019 וכבר בטקס ההשבעה הודיע על פיזור הפרלמנט והקדמת הבחירות לפרלמנט.[17][18]

זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד החל בסבב מינויים: הוא מינה את ידידו אנדריי בוגדן לראש הסגל הנשיאותי ופתח את דלתות הארמון הנשיאותי לכל מי שחפץ לבקר בו ופיטר את רמטכ"ל צבא אוקראינה ויקטור מוז'נקו. במקומו מינה את רוסלן חומצ'ק.[19] בנוסף מינה את ידידו איוואן בקאנוב לסגן ראש שירות הביטחון האוקראיני וראש המינהל הראשי למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן; לראש שירות הביון החיצוני מינה את ולדיסלב בוחארוב, ממפלגתה של יוליה טימושנקו, מולדת; למזכיר המועצה לביטחון לאומי והגנה מינה את אלכסנדר דניליוק, שר האוצר לשעבר.

ביולי 2019 קרא לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין להיפגש במינסק לנהל דו-שיח ומשא ומתן למציאת פתרונות למשבר אוקראינה. השניים דיברו ביניהם בטלפון באותו החודש.

זלנסקי נחל הצלחה מרשימה גם בבחירות הפרלמנטריות שנערכו ביולי 2019, כאשר מפלגתו "משרת העם" הפכה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, עם 43.16 אחוזי תמיכה והיה למנהיג הפוליטי הראשון בתולדות אוקראינה המודרנית שהשיג רוב מוחלט ממושבי הפרלמנט (בשל שיטת הבחירות, בה נתונים כמחצית ממושבי הבית לבחירה ישירה, ובמסגרתם השיג רוב מוחץ, בנוסף ל-43% מן המושבים הנבחרים בבחירות יחסיות). לפיכך יוכל להרכיב ממשלה ללא צורך בקואליציה.[20]

באוגוסט 2019 פתח את מושב הראדה העליונה והציג את מועמדיו לתפקידים בכירים בממשל: אולכסיי הונצ'ארוק מונה לראש ממשלת אוקראינה, רוסלן ריאבושאפק מונה לתובע הכללי של אוקראינה במקום יורי לוצנקו, ואילו איוואן בקאנוב, שמונה לממלא מקום ראש שירות הביטחון האוקראיני, קיבל מינוי קבוע. באופן מפתיע שר הפנים ארסן אבאקוב, שמר על משרתו למרות ביקורת רבה על תפקודו.

בספטמבר 2019 יזם עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עסקת חילופי שבויים שבמסגרתה שוחררו 35 אסירים אוקראיניים, ביניהם גם 23 המלחים שנעצרו בעקבות התקרית במצר קרץ'.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלנסקי תומך בתנועת יברומאידאן ובמהלך המלחמה בדונבאס תמך באופן פעיל בצבא האוקראיני.

באוגוסט 2014 הוא יצא נגד כוונת משרד התרבות האוקראיני לאסור על אמנים רוסים להופיע באוקראינה. מאז 2015 החרימה אוקראינה אמנים רוסים ומנעה מהם מלהיכנס למדינה.[21]

בתחילת 2018 בראיון לתקשורת הוא קרא לשקיפות רבה יותר מהפוליטיקאים, קדנציות קצרות יותר והגדלת הסיכוי להשתתפות פוליטית של "האדם הפשוט".[22] בראיון בדצמבר 2018 הוא ציין כי כנשיא הוא ינסה לסיים את המלחמה הנמשכת בדונבאס על ידי משא ומתן עם רוסיה.[23] לדבריו, מנהיגי דונייצק ולוהנסק הם "בובות" של רוסיה ו"זה לא הגיוני לדבר איתם". הוא גם לא פוסל קיום משאל עם בנושא גורל החבלים הבדלנים.

זלנסקי הוא יהודי הנחשב לאוהד ישראל (בנאום ההשבעה הכריז זלנסקי: "אנחנו צריכים להיות כמו ישראל בהגנה על האדמה שלנו"[24]). הוא אינו מסתיר את זיקתו ליהדות ואת העובדה שביקר בישראל מספר פעמים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ספטמבר 2003 הוא נשוי לאולנה זלנסקה[25] (לפני נישואיה, קיאשצ'קו), אוקראינית לא יהודיה שעבדה כתסריטאית באולפני רובע 95. שניהם למדו באותו בית הספר והכירו במשך 7 שנים לפני שנישאו. לזוג בן ובת. זלנסקה הופיעה לצד זלנסקי בסרט "8 דייטים חדשים" מ־2014 וגילמה את "סאשה", בתו של הגיבור. ב־2016 היא השתתפה במופע "קומדיה, קומדיה של ילדים" שגרף 50,000 הריבניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולודימיר זלנסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jacobsen, Katherine (13 בדצמבר 2016). "How a Fictional President Is Helping Ukrainians Rethink Their Absurd Politics". Foreign Policy. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017. 
    Kao, Anthony (6 ביוני 2017). "Ukraine’s 'Servant of the People' is a hidden gem of political comedy". Cinema Escapist. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017. 
    Kao, Anthony (22 באוגוסט 2017). "Interview: Vladimir Zelenskiy on playing Ukraine’s president in 'Servant of the People'". Cinema Escapist. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017. 
  2. ^ (באוקראינית) Lawyer Zelensky has registered a new political party "Servant of the people", UNIAN (3 December 2017)
  3. ^ (באוקראינית) The boundary of a joke. How Zelensky prepares for the election, Ukrayinska Pravda (25.10.2018)
  4. ^ (ברוסית) Short bio, LIGA
  5. ^ (באוקראינית) Zelensky announced his decision to go to the presidency (video), UNIAN (1.1.2019)
  6. ^ (ברוסית) Actor Zelensky criticized the SBU because of the ban on the series "Matchmakers", RIA Novosti (24.11.2017)
    (ברוסית) SC will check whether Zelensky financed the Ukrainian army, Komsomolskaya Pravda (02/05/15)
  7. ^ מאז 2015 אוקראינה מחרימה אמנים ואישי תרבות רוסים
  8. ^ (ברוסית) Zelensky intended to demand the resignation of the Ministry of Culture, sevas.com (9.9.2014)
  9. ^ (באוקראינית) Zelensky: Party "Servant of the people" goes into politics, Interfax-Ukraine (26.12.2018)
  10. ^ (באוקראינית) "Quarter 95" will take off its first Ukrainian-language comedy with Nastya Kamensky in the lead role, Zaxid.net (20.6.2017)
  11. ^ (באוקראינית) The working title of the romantic comedy is "He and She", Kvartal 95 (20.6.2017)
  12. ^ (באוקראינית) Society Most Ukrainian media carry out a policy of Russification - an investigation into ZIK, ZiK.ua (7 March 2016)
  13. ^ Interfax-Ukraine (15 ביולי 2018). "Support for Zelensky, Varkarchuk shows popular demand for new politicians". Kyiv Post. 
  14. ^ Could a rock star become Ukraine's next president?, Deutsche Welle (24.8.2018)
  15. ^ איתמר אייכנר, נשיא יהודי לאוקראינה? זו לא בדיחה, ידיעות אחרונות, 06.01.2019
  16. ^ ההודעה הרשמית באתר יוטיוב
  17. ^ זלנסקי הושבע לנשיא אוקראינה: "עלינו להגן על אדמתנו כמו הישראלים"
  18. ^ הקומיקאי היהודי הושבע לנשיא אוקראינה והודיע מיד על פיזור הפרלמנט ובחירות בזק
  19. ^ Зеленский назначил главу президентской администрации
  20. ^ Final Ukraine Election Results Confirm Zelenskiy Landslide, רדיו אירופה החופשית, 26 ביולי 2019
  21. ^ Ukraine bans 38 Russian 'hate' books amid culture war, BBC News (11.8.2015)
  22. ^ Clown show: Stand-up comic enters Ukrainian presidential race… and could win, RT News (אנ') (2.1.2018)
  23. ^ Zelensky about the war in the Donbass: Though we are ready to agree with the devil, Ukrayinska Pravda (26.12.2018)
  24. ^ "האם אוקראינה תעביר את שגרירותה לירושלים?"
  25. ^ בדומה לנהוג ברוסיה, שם המשפחה הנקבית משנה את הטייתו ושמה הוא זלנסקה, לו הייתה רוסייה שם משפחתה היה זלנסקאיה