וולופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת התפוצה של השפה הוולופית

וולופית או וולוףצרפתית: Wolof) היא שפת בני וולוף, המדוברת בסנגל, גמביה ומוריטניה. בדומה לשכנותיה, השפות סרר ופולה היא שייכת לענף הסנגמבי או האטלנטי של משפחת השפות הניז'ריות-קונגולזיות. להבדיל משאר השפות במשפחת ניג'ר-קונגו הוולופית איננה שפה טונאלית. הוולופית היא השפה הנפוצה ביותר בסנגל, והיא שפת אם לבני וולוף המהווים 40% מתושבי סנגל. גם רוב הסנגלים ממוצא אחר שולטים בה כשפה שנייה. לוולופית ניבים האופייניים לאזורים גאוגרפיים שונים, לכפרים ולערים. הניב העיקרי של בירת סנגל, העיר דקר הוא ניב מעורב הכולל מלים מהוולופית, צרפתית וערבית. הוולופית הגמבית נחשבת לפעמים ליותר מניב - לשפה נפרדת. שם השפה והתרבות של בני וולוף נכתב בעבר גם ouolof, jolof, jollof, olof, volof/. ידועה האימפריה הוולופית - ששמה בלועזית ידוע כ -Jolof Empire ומאכל מאורז מערב אפריקאי הידוע בשם jollof rice. קיימת סברה שבתיווך הספרדית והפורטוגזית השפה האנגלית שאלה מספר מלים מוולופית, כמו "banana" (בננה) nyam - בקריאולית אנגלית קריבית במובן "לאכול".

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכות שבאימפריה הוולופית

סנגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסנגל השפה הרשמית היא הצרפתית. לוולופית מעמד של שפה לאומית בסנגל, גמביה ומוריטניה. היא מובנת על ידי 90% מתושבי סנגל (כ-10 מיליון), בעוד שהוולופים מהווים 40% מאוכלוסיית המדינה (כמעט 5 מיליון). איפוא היא ממלאת תפקיד של לינגואה פרנקה בין-אתנית. באזור בין דקר לסן-לואי וגם מערבית ודרום-מערבית מקאולק, הוולופית מדוברת על ידי מרבית התושבים. בני האתניות השונות הנפגשים בערים מתקשרים ביניהם בוולופית. השפה נשמעת כמעט בכל מרכזי המחוזות של סנגל.

גמביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמביה הוולופית מדוברת כשפת אם על ידי 20–25 % מהתושבים. אולם יש לה השפעה הרבה מעבר לכך מכיוון שבעיר הבירה, בנג'ול, 75% מהתושבים מדברים אותה כשפה הראשונה. בסרקונדה, העיר הגדולה ביותר בגמביה, בני וולוף הם מיעוט קטן, אבל כ־70% מהאוכלוסייה מדברת או מבינה וולופית. הניבים השונים של הוולופית תואמים חלקית את מיקומן הגאוגרפי של ממלכות העבר והם מובנים הדדית בין דובריהם, פרטי לשפת לבו. לבו היא מדוברת על ידי מיעוט מקרב תושבי גמביה (13%?) ומוריטניה (22%?), בעיקר בנואקשוט ובאזור הנהר סנגל.

מוריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוריטניה כ-7% מהאוכלוסייה (בסביבות 185,000 תושבים) דוברים וולופית. רובם חיים בנואקשוט וקרוב לנהר סנגל ולאורכו.

תפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוברי וולופית השתקעו גם בארצות אפריקאיות אחרות כמו גינאה ומאלי. השפה משמשת כלי תקשורת גם בין מהגרים מסנגל, מוריטניה וגמביה שהתיישבו באירופה ובארצות הברית. [1]

היסטוריה של חקר השפה הוולופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיישבים אירופאים היו הראשונים שכתבו ספרי דקדוק ומילונים לשפה הוולופית בתחילת המאה ה-19 המורה הצרפתי ז'אן דאר (Dard) פרסם ב-1825 את המילון הראשון צרפתי-וולופי ובשנה הבאה ספר דקדוק של השפה [2] מטרתו הייתה בעיקר פדגוגית ונועד להקל על הכתיבה בשפה. לעומת זאת ספר הדקדוק של המושל ז'אק-פרנסואה רוז'ה משנת 1859 ביקש להעמיק בידיעת השפה. תרומות אלה היוו ציון דרך בחקר השיטתי של הדקדוק הוולופי. [3] עם זאת היו ניסיונות קודמים לקומילציות מילונאיות כמו זה של המיסיונר הסקוטי ג'ון היל, שהתגורר בגורה ב-1807 וחיבר ארבעה מילונים, אך בלי לתת הסבר לתחביר. [4]

שש שנים אחרי שהתשייב בצרפת ב-1858, הכומר הקתולי הסנגלי-צרפתי האב דוד בואלא, שכתב כמה ספרים מאויירים על תרבויות סנגל, פרסם "דקדוק של השפה הוולופית" שזכה בפרס וולנה של המכון של צרפת. [5] איש הצבא והפוליטיקאי הצרפתי לואי פדרב שהגיע לסנגל ב-1852 פרסם ב-1864 מילון צרפתי של כ-1500 מלים עם תרגום לוולופית, לסונינקה ולפאולית. הוא ציין את "חוסר טוהר" של הוולופית שדוברה בסן לואי, ששאלה מלים רבות מצרפתית.[6] ב-1943 הפוליטיקאי הסנגלי ארמאן-פייר אנגראן פרסם ספר לימוד צרפתי-וולופי שאף על פי שלא הייתה עבודה בלשנית מדעית, היווה מבוא שימושי בשפה הוולופית.[4]

הכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזמן ממושך נכתבה הוולופית באלף בית ערבי מותאם בשם "וולופאל".[7]/. אלף בית זה נשאר לפעמים בשימוש בטקסטים דתיים, אבל בימינו משתמשת השפה הוולופית באלף בית לטיני עם התאמות לצלילים המיוחדים.

אותיות האלף בית הוולופי
A B C D E Ë F G I J K L M N Ñ Ŋ O P Q R S T U W X Y
a b c d e ë f g i j k l m n ñ ŋ o p q r s t u w x y

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  דו-שפתי שפתי-שיני שפתי-וילוני מכתשי חיכי וילוני ענבלי
סותם p (p) b (b)     t (t) d (d) c (c) ɟ (j) k (k) g (g) q (q)
אפי m (m)     n (n) ɲ (ñ) ŋ (ŋ)  
טרום-אפי m̩b (mb)     n̩t (nt) n̩d (nd) ɲc (nc) ɲɟ (nj) ŋ̍k (nk) ŋ̍g (ng) ɴq (nq)
רוטט       r (r)      
חוכך   f (f)   s (s)   x~χ (x)  
מקורב     w (w)   j (y)    
צידי       l (l)      

בכתיב הוולופי, שני עיצורים זהים עוקבים מסמנים הכפלת עיצור. כל עיצור סותם, אפי או צידי יכול להיות מוכפל. בנוסף העיצור q הוא מוכפל תמיד אף על פי שהוא מופיע כעיצור יחיד.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  קדמית מרכזית אחורית
סגורה i (i)   u (u)
חצי-סגורה e (é)   o (ó)
אמצעית   ə (ë)  
חצי-פתוחה ɛ (e)   ɔ (o)
פתוחה   a (a)  

בכתיב הוולופי שתי תנועות זהות עוקבות מסמנות תנועה ארוכה. לפני טרום-אנפוף או הכפלת עיצור à נקרא a) aa ארוכה)

טונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מרוב השפות האפריקאיות התת-סהריות, לוולופית אין טונים. שפות אפריקאיות אחרות ללא טונים הן האמהרית, סואהילי ופולה .

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות אירופה וים התיכון בוולופית
Mot תרגום היגוי סטנדרט (en API)
חול suuf su:f
שמיים asamaan asama:n
מים ndox n͜dɔx
אש safara safara
גבר gόor go:r
אישה jigéen ɟige:n
לאכול lekk lɛkk
לחם mburu m͜buru
רודף שמלות say-say sajsaj
לשתות naan na:n
גדול mag mak
קטן tuuti tu:ti
בית שימוש wanag wanak
לילה guddi guddi
יום bés (מספר) או bëccëg (משך זמן) bes / bəccək
עברית וולופית תרגום מילולי Prononciation standard (en API)
מה שלומך ? Na nga def ? מה אתה עושה ? nan͜gadɛf
אני בסדר. Maa ngi fi (rekk). אני שם (רק). ma:n͜gifirɛkk
אתה בסדר ? Yaa ngi ci jàmm ? אתה בשלום ? ja:n͜giciɟa:mm
טוב מאוד, תודה לאל. Jàmm rekk, Alxamdulilaay. רק בשלום, תודה לאל!. ɟa:mmrɛkkalxamdulila:j
מה שלום המשפחה ? Naka sa waa kër ? איך הבית שלך?
הוא בסדר. Mu ngi ci jàmm. הוא בשלום. mun͜giciɟa:mm
יש לחם ? Ndax mburu am na ? לחם יש ? n͜daxm͜buruamna
יש. Am na. ישנו. amna
אין. Amul. איננו. amul
כמה ? Ñaata la ? ɲa:ta la
זה יקר. Dafa seer/jafe. שה יקר/קשה. dafasɛ:r / dafaɟafɛ
תפלחית את המחיר. Wàññi ko. תפחית אותו. wa:ɲɲikɔ
תודה . Jërëjëf. ɟərəɟəf
אין בעד מה. Ñoo ko bokk. נתחלק. ɲɔ:kɔbɔkk
כן Waaw wa:w
לא Déedéet de:de:t
אני רעב. Dama xiif. damaxi:f
אני צמא. Dama mar. damamar
אני עייף (עייפה). Dama sonn. damasɔnn
ישנת טוב ? Jàmm nga fanaan ? ביליתם את הלילה בשלום ? ɟa:mmn͜gafana:n
טוב מאוד, תודה. Jàmm rekk, alxamdulilaay. רק שלום, תודה לאל! ɟa:mmrɛkkalxamdulila:j
שלום. מה שלומך ? (בבוקר) Naka suba ci ? איך הולך הבור ? nakasubasi
טוב. (lבבוקר) Suba saa ngi nii (rekk). בוקר הוא שם (רק). subasa:n͜gini:
להתראות בקרוב. Ba ci kanam. bacikanam
בפעם הבאה. Ba beneen (yoon). babɛnɛ:n
לך לשלום. Jàmm ag jàmm. שלום ושלום. ɟa:mmakɟa:mm
אכלתי מספיק, תודה. Suur naa, jërëjëf. su:rna:ɟərəɟəf
ידידי Sama xarit samaxarit
הייתי רוצה לאכול אורז עם דג Dama bëgg lekk ceebu jën. damabəgglɛkkcɛ:buɟen
הייתי רוצה לשתות מים. Dama bëgg naan ndox. damabəggna:n͜dɔx
מחר Suba suba
להתראות מחר. Ba suba. basuba
אם ירצה האל. Bu soobee Yàlla. בעזרת השם. busɔ:bɛja:lla
אני אוהב אותך. Nob naa la. ou Dama la nob. ou Dama la bëgg. nɔpnala ou damalanɔp ou damalabəgg
הנח לי. Bàyyi ma. ba:jjima
סליחה, תסלח לי. Baal ma. ba:lma
מה זה ? Lii lan la ? lilanla
מה אתה עושה ? Looy def ?

השאלות לשוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדירת האסלאם לסנגל מסבירה את השפעת השפה הערבית על הוולופית, ששאלה ממנה במיוחד את אוצר המלים הדתי. [8] הצרפתית מילאה תפקיד מרכזי עם הקולוניזציה והחינוך בשפה זו. מונחים מסוימים בולטים לעין, כמו oto (מכונית) או almet ) (גפרור), אבל יש גם מקרים מפתיעים יותר, כמו « fok nga » עבור " il faut que tu » (אתר צריך ל...). [9] יש גם כמה מלים שאולות משפות ברבריות. למשל tabaski הנשאל מ"טפסקה" הברברי עבור החג המוסלמי של הכבש.

התרבות הוולופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תרגום לוולפוית של הברית החדשה פורסם ב-1987, במהדורה שנייה ב-2004, ומהדורה עם תיקונים קלים ב-2008

[10]

.[11] ב-2009 תורגם לצרפתית ב 'Les Petits de la guenon .(גורי הקופה)

  • 2021 הסופר הסנגלי דוד דיופ פרסם את ספרו הרביעי La Porte du voyage sans retour (שער המסע ללא שוב) בו מספר איך בוטנאי צעיר (מישל אדנסון) מבקר בסנגל של שנת 1750, כולל באי גורה שבו מגלה עם, שפה ואת זוועות העבדות. הספר קיבל השראה מכתב יד שהוסתר בחשאי עד מות הגיבור ב-1806.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להקה הסנגלית "למזו דיאמונו" שפעלה בשנים 1990–1998 השתמשה לפעמים במילים וולופיות
  • 1994 - הלהיט "7 שניות" מאת יוסי נ'דור וננה שרי, משתמש גם כן במילים מזפה זו.
  • הזמרת ז'וליה סאר שרה בוולופית באלבום שלה - Set Luna
  • הזמר ונגן כלי ההקשה לטיר סי שפעל בשנים 2000–2010 שר בין היתר, גם בוולפית
  • להקת Les Colocs הוציאה את השיר Tassez-vous de d'là

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Patricia Mirrlees, « John Hill and the Early Attempt to Study a West African langage », dans Sowing the Word: The Cultural Impact of the British and Foreign Bible Society, 1804–2004, Sheffield Phoenix, 2004. xii + 381 pp., p. 115,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולופית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yolande Govindama (dir) Temps et rites de passage, Karthala, 2011 Ismahan Diop chapitre citation de J. Blondé (dir.), Résultats d'un sondage sociologique en milieu analphabète, CLAD, Dakar, 1975
  2. ^ Robert Cornevin, « L'œuvre de Bourguignons (Les Javouhey et Jean Dard) au Sénégal et à la Réunion », Revue française d'histoire d'outre-mer, tome 54, n°194-197, 1967, pp. 227-246, p. 237 תרומת בני בורגונדיה בסנגל ובראוניון
  3. ^ ברשת -שני ספרי הדקדוק Histoire Épistémologie Langage, tome 23, fascicule 2, 2001,. pp. 101-116, p.103-104
  4. ^ 1 2 P.Mirrlees 2004 עמ' 115
  5. ^ [ https://www.persee.fr/doc/cea_0008-0055_1995_num_35_140_1881 Bernard Mouralis - Les "Esquisses sénégalaises" de l'abbé Boilat, ou le nationalisme sans la négritude"] Cahiers d'études africaines, vol. 35, n°140, 1995, pp. 819-837, p. 821 ברשת
  6. ^ Fiona Mc Laughlin, « Tracing Language Movement in Africa », dans Ericka A. Albaugh et Kathryn M. de Luna (dir.), Tracing Language Movement in Africa, Oxford University Press, 2017, pp. 213-232, p. 221]
  7. ^ Mamadou Cissé Ecrits et écritures en Afrique de l'Ouest, site Sud 2006
  8. ^ Geneviève N'Diaye-Correard (dir.), Les mots du patrimoine : le Sénégal, Editions des archives contemporaines, 2006, עמ' 13
  9. ^ Ahmed Khalifa Niasse, La place centrale du français dans les héritages linguistiques du wolof, L'Harmattan, עמ'.72-73
  10. ^ Bible wolof
  11. ^ Encyclopedia of African Literature, עמ' 801