וולטורנו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 175 קילומטרים |
| ספיקה ממוצעת |
82.1 מ"ק לשנייה  |
| אגן ניקוז |
5,550 קמ"ר |
| מוצא |
הרי האפנינים |
| יובלים |
קלורה אירפינו, Rivo Tella, Isclero, Titerno, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| שפך |
הים הטירני |
| מדינות באגן הניקוז |
איטליה |
 | |
  | |
וולטורנו (באיטלקית: Volturno), שנקרא בלטינית וולטורנוס (Volturnus), הוא נהר בדרום־מרכז איטליה.
גאגורפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצאו של הנהר בהרי האפנינים באברוצו, והוא זורם לכיוון דרום-מזרח עד מפגשו עם קאלורה אירפינו (אנג') ליד קאיאצו (אנג'). לאחר מכן הוא פונה לדרום-מערב, כשהוא עובר את קפואה ונשפך לים הטירני בקסטל וולטורנו (אנג'), מדרום-מערב לנאפולי.
אורכו של הנהר 175 ק"מ, ואגן הניקוז שלו הוא בן כ־5,500 קמ"ר.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבנה סכר בנהר מעט לפני קפואה במטרה לשלוט בזרימה בנהר ולאפשר הספקה סדירה של מים לחקלאות.
היסטוריה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהר זורם בין נאפולי לרומא, ועל כן נהנה מחשיבות צבאית רבה. במהלך המלחמה הגותית הביס המצביא הביזנטי נרסס כוח של כשלושים אלף פרנקים ואלמאנים שחצה את האלפים ב־553 בקרב על גדות הנהר.
במהלך מסע האלף שהוביל גריבלדי לאיחוד איטליה ב־1860 נערכו על הנהר כוחותיו הנסוגים של פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות על הנהר לאחר נפילת נאפולי ונסוגו לאחר תבוסתם בקרב וולטורנו באוקטובר שהביא להתקדמות כחות ממלכת סרדיניה דרך מדינת האפיפיור מצפון.
במהלך מלחמת העולם השנייה שימש הנהר את הוורמאכט הגרמני כחלק מקו החורף לאחר פלישת בעלות הברית לאיטליה וכיבוש נאפולי, עד לפריצת הקו בידי הארמייה החמישית של צבא ארצות הברית ב־13 באוקטובר 1943. החלק העליון של הנהר נכבש בידי בעלות הברית עם נפילת איסרניה בידי כוחות בריטיים ב־8 בנובמבר 1943.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וולטורנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)