וולטר בראון (ספורט)
 | |
| וולטר בראון, 1960 | |
| לידה |
10 בפברואר 1905 הופקינטון, מסצ'וסטס,  ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 1964 (בגיל 59) בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| ידוע בשל | ייסוד בוסטון סלטיקס, דמות מפתח בייסוד ליגת ה-NBA, ניהול בוסטון גארדן, בעלות ונשיאות בוסטון ברואינס, נשיאות פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית |
| השכלה |
אקדמיית פיליפ אקסטר |
| תקופת הפעילות | 1937–1964 (כ־27 שנים) |
| מקצוע | מנהל ספורט |
| תפקיד |
מנהל בוסטון גארדן מייסד, בעלים ונשיא בוסטון סלטיקס בעלים ונשיא בוסטון ברואינס נשיא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
וולטר א. בראון (באנגלית: Walter A. Brown; 10 בפברואר 1905 - 7 בספטמבר 1964) היה עסקן ספורט ומאמן הוקי קרח אמריקאי, מהמנהלים החשובים בתולדות הספורט המקצועני בארצות הברית.
בראון ייסד את קבוצת הכדורסל בוסטון סלטיקס והיה בעליה הראשון, ניהל את אולמה המיתולוגי של הקבוצה בוסטון גארדן, והיה אחד מאנשי המפתח בייסוד ליגת ה-NBA.
בראון היה גם איש מפתח בהתפתחות ההוקי קרח בארצות הברית, הוביל כמאמן את נבחרת ארצות הברית לזכייה היסטורית באליפות העולם, בעלי קבוצת ה-NHL בוסטון ברואינס ונשיא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית.
על פעילותו הענפה בשני הענפים התקבל כחבר הן בהיכל התהילה של הכדורסל והן בהיכל התהילה של ההוקי קרח.
בנוסף לפעילויות אלה היה גם נשיא Boston Athletic Association, הגוף המארגן של אירועי ספורט גדולים באזור בוסטון כגון מרתון בוסטון.
בכדורסל ובאתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראון היה בנו של ג'ורג' בראון, אף הוא דמות מפתח בספורט האמריקאי בכלל ובספורט באזור בוסטון בפרט. ג'ורג' בראון ניהל את אולם בוסטון גארדן מיום הקמתו של האולם ועד מותו של ג'ורג' ב-1937, והיה נשיא ה-Boston Athletic Association בעצמו.
עם מותו של ג'ורג' ירש וולטר בראון את ניהול בוסטון גארדן, שבאותו זמן היה אולמה הביתי של קבוצת ה-NHL בוסטון ברואינס. מ-1941 היה גם נשיא ה-Boston Athletic Association.
כמנהל בוסטון גארדן, הגיע בראון למסקנה שבוסטון זקוקה לקבוצת כדורסל מקצוענית. באמצעות משכנתא שנטל על ביתו, ייסד ב-1946 את בוסטון סלטיקס והיה לבעליה ונשיאה הראשון. הסלטיקס שיחקו בליגת ה-BAA (Basketball Association of America) שבראון היה מהאחראים לייסודה.
ב-1949 היה בראון אחד הדוחפים לאיחודה של ה-BAA עם ליגה אחרת, ליגת ה-NBL (National Basketball League) כדי ליצור את ליגת ה-NBA. הוא היה גם מההוגים והיוזמים של משחק האולסטאר של ה-NBA, שנערך לראשונה ב-1951 בבוסטון גארדן.
בראון נשאר בעלים ונשיא של הסלטיקס עד מותו ב-1964, ובתקופתו הפכה הקבוצה לאחת החזקות בליגה וזכתה ב-7 אליפויות בתוך 8 עונות.
בהוקי קרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו אביו, היה בראון אחת הדמויות המשפיעות בהתפתחותו של ההוקי קרח בכלל, וההוקי קרח האמריקאי בפרט. ב-1933 הוביל כמאמן את נבחרת ארצות הברית לזכייה היסטורית באליפות העולם לאחר ניצחון בגמר על קנדה. זה היה הפסדה הבינלאומי הראשון אי פעם של קנדה במשחק רשמי והתואר הבינלאומי הראשון שקנדה לא הצליחה לזכות בו.
ב-1951 רכש בראון את קבוצת ה-NHL בוסטון ברואינס, שמצבה הכלכלי היה בכי רע באותה תקופה. הוא היה בעלי הברואינס עד מותו ב-1964.
בתווך, מונה בראון ב-1954 לנשיא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), הגוף העליון של ההוקי הבינלאומי, במינוי שקבע תקדים - בפעם הראשונה והיחידה מונה מנהל שבא מהספורט המקצועני האמריקאי, ומה-NHL בפרט, לנשיא הארגון. בראון זיהה את המגמה ששלטה בהוקי קרח העולמי באותה תקופה - עלייתו של הענף במדינות מזרח אירופה, בראשות נבחרת ברית המועצות, לפסגת הענף בעולם. הוא פעל באופן נמרץ לשילוב בין הנבחרות המזרח אירופיות לנבחרות המערביות במפעלים העולמיים, והיה הרוח החיה מאחורי מתן אירוח אליפות העולם ב-1957 לברית המועצות בפעם הראשונה. למרות שהאליפות הוחרמה על ידי מספר מדינות מערביות בראשות ארצות הברית וקנדה, עקב פלישת ברית המועצות להונגריה, האליפות הוכתרה בהצלחה כאשר המשחק המכריע בין ברית המועצות ושוודיה - שנערך תחת כיפת השמיים באצטדיון לנין במוסקבה - משך 55000 צופים וקבע שיא קהל במשחק הוקי קרח שהחזיק מעמד עד 2001.
למרות הצלחותיו, נאלץ בראון לפנות את תפקידו כנשיא הפדרציה ב-1957 עקב הסכם רוטציה שהיה קיים באותה עת בין נשיאים אירופים ונשיאים צפון אמריקאים. הוא נשאר פעיל מרכזי בארגון.
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לבעלות והנשיאות של בוסטון סלטיקס ובוסטון ברואינס, שנמשכו עד מותו ב-1964, נשאר בראון גם מנהל בוסטון גארדן, נשיא ה-Boston Athletic Association ופעיל מרכזי בפדרציית ההוקי קרח הבינלאומית עד מותו.
עם מותו נקרא גביע אליפות ה-NBA על שמו עד 1984 (כיום נקרא גביע לארי אובריאן).
כמחווה סמלית, למרות שלא היה שחקן בקבוצה, בוסטון סלטיקס הוציאה לגמלאות את הגופיה מספר 1 על שמו.
בראון התקבל להיכל התהילה של ההוקי קרח ב-1962 ולהיכל התהילה של הכדורסל ב-1965. כשנפתח היכל התהילה של ההוקי קרח הבינלאומי על ידי פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית ב-1997, התקבל בראון כחבר גם בו במחזור הראשון של החברים המתקבלים.
אולם הספורט הישן של אוניברסיטת בוסטון, בו שיחקו בעבר קבוצות הכדורסל וההוקי קרח של האוניברסיטה את משחקיהן הביתיים, נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וולטר בראון באתר היכל התהילה של הכדורסל
- וולטר בראון באתר היכל התהילה של ההוקי קרח
- וולטר בראון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)