וולטר מ' מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולטר מ' מילר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 23 בינואר 1923
ניו סמירנה ביץ', מחוז וולוסיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 9 בינואר 1996 (בגיל 72)
דייטונה ביץ', פלורידה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Walter Michael Miller Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טקסס באוסטין, אוניברסיטת טנסי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות המנון לליבוביץ, The Darfsteller, Dark Benediction עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הוגו לנובלה הטובה ביותר (1955)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולטר מייקל מילר הבןאנגלית: Walter M. Miller, Jr;‏ 23 בינואר 1923 - 9 בינואר 1996) היה סופר מדע בדיוני אמריקאי, הידוע במיוחד בספרו הימנון ללייבוביץ - הספר היחיד (למעט קובצי סיפורים קצרים), שפרסם בימי חייו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר נולד ב-New Smyrna Beach, עיירה קטנה בפלורידה, והיה בנם היחיד של וולטר ורות מילר. למד באוניברסיטת טנסי (19401942), אך הפסיק את לימודיו והתנדב לצבא ארצות הברית כחודש לאחר המתקפה על פרל הארבור. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בזרוע האווירית של צבא ארצות הברית, כמפעיל קשר מוטס וכתותחן זנב. שרד 53 גיחות מעל איטליה, והשתתף בהפצצת המנזר במונטה קאסינו, חוויה אותה תיאר כטראומה נפשית שהשפיעה על חייו ויצירתו.

נישא ב-1945, עם סיום המלחמה, לאנה לואיז בקר. במהלך השנים נולדו לזוג ארבעה ילדים. שנתיים לאחר הנישואין המיר את דתו לקתוליות. למד באוניברסיטת טקסס באוסטין, הנדסה (19471950), אך לא סיים את התואר. אחרי שפרש מהלימודים התפרנס מעבודה כמהנדס ובמקביל החל בתקופה קצרה בת פחות מעשור שנים בלבד, של כתיבת סיפורים קצרים וגם עבד כתסריטאי בסדרת סרטי טלוויזיה לילדים, יחד עם שלושה סופרי מדע בדיוני ידועים אחרים, דיימון נייט, רוברט שקלי וסיריל מ. קורנבלות'.

בזקנתו הפך למתבודד בביתו בדייטונה ביץ', פלורידה ונמנע ממגע אנושי עם כל אדם, לרבות משפחתו הקרובה. בינואר 1996, כחצי שנה לאחר מות אשתו אנה באוגוסט 1995, התאבד בירייה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו הקצר הראשון של מילר MacDoughal's Wife התפרסם במרץ 1950 ב-American Mercury ולא היה סיפור מדע בדיוני. גם הסיפור הבא, Month of Mary, שהתפרסם במאי אותה שנה ב-Extension Magazin לא היה כזה. רק בינואר 1951 התפרסם סיפור המדע הבדיוני הראשון שלו - Secret of the Death Dome, ב-Amazing Stories.

עד 1957 פרסם מילר כשלושה תריסרים של סיפורי מדע בדיוני קצרים, וזכה בפרס הוגו בשנת 1955, עבור הסיפור "The Darfsteller" (תורגם לעברית בשם "מגלם התפקיד"), המתאר שחקן אנושי בעולם בו שחקני התיאטרון הם כולם רובוטים, המשמש כאיש תחזוקה בתיאטרון בו הופיע בעבר. בשנת 1959 יצא לאור ספרו "המנון לליבוביץ'", שהורכב, למעשה, ממספר סיפורים קצרים שפרסם החל משנת 1956, המתארים כולם את אותו העולם שלאחר מלחמה גרעינית. בגין הספר זכה בפרס הוגו בפעם השנייה.

"הימנון ללייבוביץ" הוא אחד מספרי המדע הבדיוני הנקראים ביותר, והמוערכים ביותר על ידי קוראי הסוגה. הוא מתאר עולם שחרב במלחמה גרעינית, והתדרדר לברבריות בנוסח ימי הביניים, כאשר הכוח השומר את התרבות האנושית בו הוא הכנסייה הקתולית. הגזע האנושי עובר בספר את המסלול מברבריות למודרניות, מגלה מחדש את התגליות הגדולות, יוצר מחדש עולם מודרני, ולבסוף מחריבו שוב. בסיומו של הספר נמלטת קבוצת נזירים ועמה ילדים בחללית, אל הכוכבים, על מנת להימלט מגורלם של אלו שנגזר עליהם להמשיך את גלגל האיוולת האנושית שוב ושוב. הספר, המתרחש בדרום מערב ארצות הברית, הוא תיאור חי ומעורר מחשבה של עולם פוסט-אפוקליפטי לאחר מתקפה גרעינית, וכן הרהור רב-עוצמה על ההיסטוריה ועל האיוולת האנושית, כמו גם על תפקידה של האמונה הקתולית בהיסטוריה, אמונה אותה אימץ מילר עצמו בשנת 1947. הספר יצא לאור בשנת 1981 בספריית מעריב, ובשנת 2003 בהוצאת "אודיסיאה", בשתי הפעמים בתרגומו של עמוס רגב.

על אף הצלחתו של "הימנון ללייבוביץ", לא פרסם מילר ספר מלא נוסף בימי חייו. הוא כן פרסם שלושה קובצי סיפורים קצרים פרי עטו: Conditionally Human, שיצא לאור ב-1962, The View from the Stars, קובץ סיפורים קצרים שיצא לאור ב-1964, ו-.The Best of Walter M. Miller, Jr, שיצא לאור ב-1980. ב-1997, כשנה לאחר מותו יצא לאור הספר Saint Leibowitz and the Wild Horse Woman ("לייבוביץ הקדוש ואשת הסוס הפראי"), המבוסס על כתבים שהשאיר אחריו, והושלם בידי הסופר טרי ביזון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]