וולטר קליי לאודרמילק

וולטר קליי לאודרמילק
Walter Clay Lowdermilk

וולטר קליי לאודרמילק ב-1953
לידה	1 ביולי 1888 קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
פטירה	6 במאי 1974 (בגיל 85)
ענף מדעי	גאולוגיה, soil conservation
מקום לימודים	אוניברסיטת אריזונה ודהאם קולג'
מוסדות	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
פרסים והוקרה	עמית האיגוד הגאופיזי האמריקאי מלגת רודס (1911)
בן או בת זוג	אינז מרקס לאודרמילק
תרומות עיקריות
תמיכה ביישוב עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית פיתוח משק המים בישראל

לאודרמילק (מימין) עם מנכ"ל משרד החקלאות חיים הלפרין, 1950

וולטר קליי לאודרמילק (באנגלית: Walter Clay Lowdermilk;‏ 1 ביולי 1888 – 6 במאי 1974) היה מומחה אמריקאי לשימור קרקע.

ביוגרפיה

נולד במדינת קרוליינה הצפונית שבארצות הברית. סיים לימודיו באוניברסיטת אריזונה והודות למלגת רודס בה זכה הוא נסע לאוניברסיטת אוקספורד בה למד גאולוגיה. את חודשי הקיץ בלה בגרמניה בה למד ייעור. עם שובו לארצות הברית ב-1915 הוא התקבל לעבודה כמפקח במחלקת היערות בארצות הברית. עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה הוא התנדב לצבא ושרת כקצין ב"חטיבת חוטבי העצים" (The Lumberjack Brigade). לאחר המלחמה הוא שמש כקצין מחקר אזורי במונטנה. בהשפעת אשתו אינז מרקס לאודרמילק עברו בני הזוג לסין שם הוא לימד באוניברסיטת נאנג'ינג וערך מחקרים על השפעת כריתת היערות על הסחף. הוא חזר לקליפורניה ולמד לתואר דוקטור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ועסק במחקר. בשנת 1933 הוא מונה לעוזר מנהל המחלקה לשימור הקרקע (Soil Conservation Service) של ממשלת ארצות הברית. בשנת 1938 נשלח למסע חקר בנושא שמור הקרקע באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. במסגרת מסע זה, הגיע לאודרמילק, שלא היה יהודי והיו לו ידיעות מועטות על הציונות, לארץ ישראל. לאחר שראה את מפעל ההתיישבות היהודי בארץ ואת תרומתו לשימור הקרקע ולטיובה, הפך לחסיד התנועה הציונית.

בעדותו בוושינגטון בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בה פרס את תוכנית 'הרשות לעמק הירדן' הסביר לאודרמילק את אהדתו למפעל הציוני בארץ ישראל: "דעו לכם כי בכל מקום - ויהיה זה בסין או בג'ורגיה או בסוריה או בא"י, שאני מוצא אדם המשמר את אדמתו, מקור העושר המגניב את מזונה של האנושיות, אני נעשה פרקליט לאדם זה. שם (בארץ ישראל) עושים הם (היהודים) עבודה שחשיבותה רבה לכל המזרח הקרוב ולכל העולם כולו".

לאודרמילק שב לישראל בתחילת 1950 לביקור קצר כיועץ למשרד החקלאות. הוא שב לישראל במאי 1951 כיועץ מטעם ארגון המזון והחקלאות. ובמקביל הרצה בטכניון

בשנת 1953 עזר בהקמת המחלקה להנדסה חקלאית בטכניון, והועמד בראשה. ביוני 1957 פרש מההוראה בטכניון ועזב את ישראל. בשנת 1959 נקראה המחלקה להנדסה חקלאית על שמו של לאודרמילק.

ארכיונו האישי שמור במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים.

'ארץ ישראל הארץ היעודה'

בשנת 1944 פרסם ספר בשם "ארץ ישראל הארץ היעודה" (Palestine, Land of Promise), בו הוא סוקר ב-14 פרקים את מסעו בארץ והתרשמותו ממנה, את הרקע הגאוגרפי וההיסטורי של ארץ ישראל, את ההתיישבות היהודית בארץ, את פיתוח התעשייה, את בניית הבית הלאומי היהודי ואת הכלכלה הערבית והיהודית בארץ.

בפרק 5 'עלטה על ארץ ישראל' טוען לאודרמילק שהתנוונות הקרקע והאוכלוסין בארץ ישראל החלה עם הפלישה הראשונה של הערבים ואף על פי כן חלפו עוד מאות שנים אחדות לפני שירדה הארץ למדרגת שממה גמורה עם הפלישה המוסלמית השנייה - סגר האופל על ארץ ישראל. התקופה הקודרת ביותר לארץ היו 400 שנות הכיבוש העות'מאני.

בפרק 11 הוא מציע להקים "רשות לעמק הירדן" (בדומה לרשות עמק טנסי בארצות הברית). הוא מציע להשתמש במי הירדן להשקית עמק הירדן (ובעודפים – להשקית עמק יזרעאל), תוך ניצול הפרש הגבהים בין הים התיכון לים המלח לייצור חשמל (בדומה לרעיונות שהועלו אף קודם לכן, גם על ידי ד"ר הרצל בספרו אלטנוילנד). כמו כן, הוא מציין בספרו כי "עודפי מי הגאות של הירקון יוכלו לשמש להשקיית הנגב".

'הארץ המובטחת', ספרו של המומחה לשימור קרקעות לאודרמילק בשבח המפעל הציוני המפריח את שממת ארץ-ישראל

כריכה אחורית של 'הארץ המובטחת, שיר הלל למפעל הציוני המפריח את שממת ארץ-ישראל

ספרו של ד"ר לאודרמילק, נכתב בעידודו של ד"ר עמנואל ניומן (מראשי ארגון ציוני אמריקה). ד"ר ניומן הביא, בתמיכת ד"ר חיים ויצמן, להכנת תוכנית על ידי מהנדס אמריקני ידוע, ג'יימס בנימין הייס, לפיתוח מי הירדן, הירמוך והליטני. תוכניתו של הייס פורסמה בספר בשם "רשות עמק טנסי על הירדן" (T.V.A ON THE JORDAN), בשנת 1948. בספר הקדמה מאת ד"ר לאודרמילק ומבוא מאת ד"ר ניומן. ספרו של לאודרמילק ותוכניתו של הייס, בהיותם מומחים בינלאומיים מוכרים, שחוות דעתם המקצועית אינה נתונה לערעור, שימשו מכשיר רב ערך במאבק התנועה הציונית למען הכרה בינלאומית ביכולת לקלוט בארץ-ישראל יהודים רבים - יעד חקירתה של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בפניה העיד לאודרמילק. מזרחה של בקעת בית נטופה תוכנן להיכלל בתוכנית החלוקה כדי לשמש כמאגר מים להשקיה וחקלאות על פי ספר זה.

הדיבר האחד-עשר

את ה"דיבר האחד-עשר" חיבר לאודרמילק בירושלים בשנת 1939 ושידרו ברדיו ירושלים והוא הוקדש להתיישבות היהודית בארץ ישראל על נאמנותה ומסירותה לקרקע:

”ירוש את אדמת הקודש והיית לה סוכן נאמן, למען שמור אוצרותיה ואת פריונה לדור-דור. ונצרת את שדך מסחף, את עינות מימיך מחורב ואת יערותיך משממה, ולא תכלה בהמתך את ירק גבעותיך, למען ייטב לבניך ולבני בניך עד עולם. והיה כי תמעל מעל בארצך, ונשמה ארצך ולא תוסיף לתת יבולה, כי תהיה האדמה נחושת תחתיך וברזל תחת רגליך, ואכלו בניך לחם צר ומים לחץ, עד אובדם מעל פני האדמה”

מצפור לאודרמילק

מצפור לאודרמילק

בתחילת דרך נוף יער טורען, ליד הכניסה לקיבוץ בית רימון, הוקם מצפור על שמו הצופה על בקעת בית נטופה אותה ייעד בתוכניתו לשמש כמאגר מים שיובלו מנהר הירדן. מהמצפור יש תצפית על הבקעה ועל התעלה הפתוחה של המוביל הארצי שחוצה אותה.

לקריאה נוספת

• וו. ק. לאודרמילק, ארץ ישראל- הארץ היעודה, תרגם ש. גילאי, הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, לא צוינה שנת ההוצאה
• שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, מסדה, 1973
• Amir Mané (2011) Americans in Haifa: The Lowdermilks and the American-Israeli relationship, Journal of Israeli History, 30:1, 65-82, DOI: 10.1080/13531042.2011.553066

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וולטר קליי לאודרמילק בוויקישיתוף

• רשימת המאמרים של וולטר קליי לאודרמילק באתר רמב"י
• אתר AGU
• המאמר Bible and soil: Walter Clay Lowdermilk, the Jordan Valley project and the Paltestine debate
• A New Agriculture in an Old Land / לאודרמילק, 1940 - משאב הוראה מתוך אתר החינוך של הספרייה הלאומית
• ולטר קלי לאודרמילק (1888-1974), דף שער בספרייה הלאומית