וולטר ריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולטר ריד
Walter Reed
לידה 13 בספטמבר 1851
Belroi, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 1902 (בגיל 51)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
צאצאים וולטר ל. ריד עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה מייג'ור עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
מדליית הזהב של הקונגרס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולטר רידאנגלית: Walter Reed;‏ 13 בספטמבר 185122 בנובמבר 1902) היה רופא צבאי אמריקאי, שהוכיח בשנת 1901 את תפקיד היתושים בהפצת מגפת הקדחת הצהובה. אבחנה זאת איפשרה את השלמת העבודות על תעלת פנמה. על שמו נקרא המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד במדינת מרילנד.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולטר ריד היה בנו של כומר מתודיסטי. סיים בית הספר לרפואה באוניברסיטת וירג'יניה ומאוחר יותר תואר דוקטור נוסף באוניברסיטת ניו יורק. ריד עבד במועצת הבריאות של ניו יורק עד 1875 אז וגויס לצבא ארצות הברית. לאחר חמש שנים של אימונים הועלה לדרגת לוטננט ראשון ולאחר פרק הזמן המתאים עלה לדרגת קפטן.

חקר הקדחת הצהובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1901 הוביל ריד, שהיה כבר בדרגת מייג'ור, את הצוות שאישר את התאוריה של הרופא הקובני קרלוס פינליי כי הקדחת הצהובה מועברת על ידי מיני יתושים, תאוריה זו נתנה תנופה לתחומים חדשים של אפידמיולוגיה, ואיפשרה את השלמת העבודות על תעלת פנמה, שהפילה עד אז אלפי חללים בקרב העובדים.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולטר ריד נפטר בגיל 51 ב-22 בנובמבר 1902. הוא קבור בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

על שמו נקרא בית החולים וולטר ריד וושינגטון הבירה, שנפתח בשנת 1909, שבע שנים לאחר מותו. הוא התמזג במרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד שהוקם בשטח המרכז הרפואי הימי הלאומי, בת'סדה, במרילנד, שהוקם בשנת 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולטר ריד בוויקישיתוף