ווסנאר

ווסנאר
Wassenaar
סמל ווסנאר סמל ווסנאר	דגל ווסנאר דגל ווסנאר
	הבית של יער ביער
מדינה	הולנד
מושל	Leendert de Lange
שטח	62.5 קמ"ר
גובה	1.0 מטר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	26,949 (1 בינואר 2021)
קואורדינטות	52°08′43″N 4°24′02″E / 52.145277777778°N 4.4005555555556°E
	https://www.wassenaar.nl/, https://en.wassenaar.nl/

ווֹסֶנָאר (בהולנדית: Wassenaar) היא עיירה הממוקמת במחוז דרום הולנד, בחוף המערבי. ווסנאר היא פרבר אמיד של האג, השוכן 10 ק"מ צפונית לעיר על כביש N44/A44, סמוך לחוף הים הצפוני. היא חלק מאזור האגלנדן (אנ') ומאזור המטרופולין רוטרדם-האג. העיירה משתרעת על שטח של 62.5 קמ"ר, מתוכם 11.29 קמ"ר מכוסים על ידי מים. בוואסנאר כמה משכונות המגורים העשירות ביותר בהולנד, כמו גם הרחוב היקר ביותר במדינה, קונייננלאן (Konijnenlaan)^[1].

היסטוריה

על פי המסורת, הכנסייה הרומנסקית מהמאה ה-12 בווסנאר היא המקום בו נחת המיסיונר נורת'מבריה וילברורד (אנ') בהולנד; הדיונות הגבוהות ממערב נוצרו רק מאוחר יותר. ווסנאר נותרה זמן רב עיירה קטנה ולא יוצאת דופן, הידועה רק כאתרו של בית ווסנאר (אנ'). היא החלה לצבור בולטות רק במאה ה-19, כאשר לואי בונפרטה הורה על בניית כביש הצבא (Heerweg) בין האג לליידן, המהווה את כביש הרייקסטראטוויג^[א] הנוכחי. בסביבות שנת 1840, פרדריק, נסיך הולנד הורה לבנות את ארמון דה פאו (הטווס), שם התגורר שנים רבות. כיום הוא משמש כבית העירייה של ואסנאר.

בשנת 1907 נבנתה מסילת רכבת שחיברה את רוטרדם, האג, ואסנאר וסכוונינגן, שתוואי מסילת הרכבת יוצר כיום את רחוב לנדשיידינגס (הול'). וואסנאר הפכה למגורים אטרקטיבית עבור אנשים עשירים מרוטרדם. נבנו בניינים כמו בית האחוזה המונומנטלי Huize Ivicke (אנ').

שרידים מסוימים של החומה האטלנטית ממוקמים על חוף ואסנאר, ה-Wassenaarseslag; כמעט אלף מטרים של מנהרות תת-קרקעיות המוקפות חומה, מחברות בין חמישה בונקרים (ראו סרטון בפרק סרטונים). הרשת משמשת כיום כמקלט לעטלפים ואינה פתוחה עוד לביקורים. מספטמבר 1944 עד מרץ 1945 היה ווסנאר אחד מאתרי השיגור ששימשו את הלופטוואפה הגרמני לשיגור טילי V-2 שכוונו בעיקר ללונדון^[2]. הגנרל האמריקאי הייווד הנסל (אנ') ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, שסייע בתכנון מתקפת ההפצצה של בעלות הברית נגד גרמניה ויפן, התגורר בווסנאר בפרישתו בין השנים 1957 ל-1966.

בשנת 1982 נחתם כאן הסכם ווסנאר (אנ') בין ארגוני מעסיקים לאיגודי עובדים בהולנד. הסכם פורץ דרך זה סייע בריסון צמיחת השכר בתמורה לאימוץ מדיניות למאבק באבטלה ובאינפלציה.

הסדר ואסנאר, אמנת בקרת נשק מתקופת תום המלחמה הקרה, נחתמה כאן על ידי ארבעים מדינות חברות במאי 1996^[3].

היסטוריה מודרנית

מאז ימיו של הנסיך פרדריק, ווסנאר שימשה לעיתים קרובות כמעון המלוכה רשמי: וילם-אלכסנדר, מלך הולנד, אשתו, מקסימה, מלכת הולנד, ובנותיהם התגוררו בווילה אייקנהורסט באחוזת דה הורסטן (הול') בווסנאר בין השנים 2003 ל-2019^[4]; הנסיכה אלכסיה הוטבלה בכנסייה הרומנסקית בווסנאר. הנסיכות למדו בבית הספר בלומקמפ בווסנאר, שנוסד בשנת 1931.

משנת 1970 ועד להעברתו לאמסטרדם בשנת 2016, המכון ההולנדי ללימודים מתקדמים - NIAS (אנ'), המספק זמן מחקר, מרחב ותמיכה לחוקרים זרים והולנדים, שכן בווסנאר^[5] והמכון ההולנדי ליחסים בינלאומיים קלינגנדאל (אנ') ממוקם בהויס קלינגנדאל (אנ').

שגרירות ארצות הברית בהאג, כמו גם מספר מעונות שגרירים, כולל אלו של קנדה, דרום קוריאה, אינדונזיה ואירלנד, ממוקמים בווסנאר. באופן כללי, יש קהילה גדולה של דיפלומטים ואנשי עסקים זרים בווסנאר, בעיקר בשל קרבתה לארגונים בינלאומיים ולשגרירויות בהאג. ישנם מספר בתי ספר בינלאומיים הממוקמים בווסנאר, כולל בית הספר האמריקאי של האג - ASH (אנ'), ובית הספר הבינלאומי בווסנאר, חלק מקרן ריינלנדס ליסאום (אנ') (ראו תמונה בגלריה).

בווסנאר ישנם מספר פארקים ורשת של שבילי אופניים. עצים, בעיקר אשורים, אלונים וערמוני סוס (אנ') נפוצים, מה שמעניק לעיר אופי ירוק. מרכז העיר תומך במספר חנויות יוקרה, מעדניות ומאפיות, כמו גם בתי קפה, ברים ומסעדות. ישנם מועדוני כדורגל, הוקי שדה, קריקט, רוגבי וטניס. פארק השעשועים דוינרל (אנ') ומסלול המרוצים דוינדיגט (אנ') - מסלול המרוצים דשא היחיד שנותר בהולנד. מוזיאון האמנות פורלינדן נפתח על ידי המלך וילם-אלכסנדר בשנת 2016 (אנ')^[6].

למרות היותה עיירה קטנה יחסית, ווסנאר ידועה בהולנד בזכות עושרה הבולט. אזורים בעיירה הם בין העשירים ביותר בהולנד, ולתושבים יש מוניטין של שכונות יוקרה. ואסנאר היא ביתם של כמה מהשכונות היקרות ביותר במדינה. בשנת 2018 מחיר בית ממוצע של כ-2.5 מיליון יורו ברחוב קוניינן לאן, מה שהופך אותו לרחוב היקר ביותר בהולנד^[1]. האמנים ההולנדים רוס ואיבה (הול') הוציאו שיר בשם 'ווסנאר', אשר לעג לעושרה של העיירה.