וורו (כדורגלן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וורו
Salvador González Marco
מידע אישי
לידה 9 באוקטובר 1963 (בן 60)
ולנסיה, ספרד
שם מלא סלבדור גונסאלס מרקו
גובה 1.82 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
ולנסיה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1982–1984
1984–1993
1984–1985
1993–1996
1996–1999
ולנסיה ב'
ולנסיה
טנריפה
דפורטיבו לה קורוניה
CD לוגרונייס
סך הכול

245 (10)
43 (2)
102 (1)
45 (1)
435 (14)
נבחרת לאומית כשחקן
1993–1995 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 9 (0)
קבוצות כמאמן
2002–2004
2008
2012
2015
2016
2016–2017
2017–2020 (עוזר מאמן)
2020
2020–2021 (עוזר מאמן)
2021
2023–
ולנסיה ב'
ולנסיה
ולנסיה
ולנסיה
ולנסיה
ולנסיה
ולנסיה
ולנסיה
ולנסיה
ולנסיה
ולנסיה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלבדור (וורו) גונסאלס מרקוספרדית: Salvador (Voro) González Marco; נולד ב-9 באוקטובר 1963), הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ספרדי.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורו גדל בוולנסיה, והחל לשחק כבלם במחלקות הנוער של הקבוצה המקומית, ולאחר מכן בקבוצת המילואים שלה. לאחר השאלה של עונה וחצי בטנריפה מהסגונדה דיוויסיון שב לוולנסיה ושיחק במדיה שמונה עונות, שבע מהן בלה ליגה, לפני שעבר לשחק בדפורטיבו לה קורוניה ו-CD לוגרונייס טרם פרישתו.

קריירת נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורו ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד ב-13 באוקטובר 1993, בניצחון 3–1 על אירלנד במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. הוא גם היה חלק מסגל הנבחרת במונדיאל 1994.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 החל לאמן את קבוצת המילואים ולנסיה ב', אותה אימן במשך שתי עונות. לאחר מכן הצטרף לצוות המקצועי והחל לשמש כנציג הקבוצה הבכירה מול אופ"א והרשויות המקומיות.

ב-21 באפריל 2008 מונה למאמן הזמני של ולנסיה לאחר פיטוריו של רונלד קומאן. לאחר שהציל את הקבוצה מירידת ליגה עם ארבעה ניצחונות בחמישה משחקים, הוחלף על ידי אונאי אמרי ושב לתפקידו הקודם.[1]

בדצמבר 2012 אימן את הקבוצה במשחק אחד אחרי פיטוריו של מאוריסיו פלגרינו. בנובמבר 2015 אימן את הקבוצה בשני משחקים לאחר עזיבתו של נונו אספריטו סנטו.[2][3] בספטמבר 2016 קיבל את תפקיד המאמן הזמני בפעם הרביעית, כשאימן בשלושה משחקים לאחר פיטורי פאקו אייסטאראן.[4]

ב-30 בדצמבר 2016 שב לעמדת המאמן הזמני לאחר התפטרותו של צ'זרה פראנדלי, וב-10 בינואר 2017 הפך לראשונה למאמן הקבוע של הקבוצה כאשר ולנסיה נמצאת במקום ה-17 ובסכנת ירידה. תחת וורו הקבוצה הוציאה רצף תוצאות טובות, ובסופו של דבר סיימה את העונה במקום ה-12. בתום העונה מונה מרסלינו למאמן, והוא הפך לעוזר מאמן.[5]

ב-29 ביוני 2020, שישה מחזורים לתום העונה, פוטר המאמן אלברט סלאדס, ובפעם השישית וורו שב לתפקיד המאמן הזמני, עד לתום העונה, אותה סיימה הקבוצה במקום התשיעי. בתום העונה שב לתפקיד עוזר המאמן.

במאי 2021 שב בפעם השביעית לתפקיד המאמן הזמני, כאשר החליף את המאמן המפוטר חאבי גארסיה, לפני מינויו של המאמן חוסה בורדאלאס.[6]

ב-30 בינואר 2023 שב לקבוצה בפעם השמינית, כמחליפו של ג'נארו גאטוזו שפוטר לאחר רצף תוצאות שליליות.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ MARCA.com, La leyenda de Voro en el Valencia, MARCA.com, ‏2 בדצמבר 2015 (בספרדית)
  2. ^ "Voro & Neville take Valencia training". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-05-26.
  3. ^ Gary Neville takes charge of Valencia | Goal.com, www.goal.com
  4. ^ "Struggling Valencia sack Ayestaran". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-05-26.
  5. ^ CARLOS BOSCH @Carlos_Bosch, Voro sigue hasta final de temporada, Superdeporte, ‏10 בינואר 2017 (בספרדית)
  6. ^ Otra vez Voro... y van siete, AS.com, ‏3 במאי 2021 (בספרדית)
  7. ^ Valencia Club de Fútbol, www.valenciacf.com
נבחרת ספרדמונדיאל 1994

1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 אוטרו • 4 קמארסה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 גויקוצ'אה • 8 גאררו • 9 גוארדיאולה • 10 באקרו • 11 צ'יקי • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 חואנלה • 15 קמינרו • 16 מינמברס • 17 וורו • 18 אלקורטה • 19 סלינאס • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 לופטגי • מאמן: קלמנטה

ספרדספרד