וורטיגרן
 | |||
| לידה |
394  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
454 (בגיל 60 בערך) | ||
| מדינה |
Prydain, ממלכת פוויס | ||
| בן או בת זוג |
רואנה Sevira | ||
| שושלת | |||
| |||
  | |||
וורטיגרן (באנגלית: Vortigern; בוולשית: Gwrtheyrn גווירת'ירן) היה מנהיג צבאי ומלך בריטי שחי ככל הנראה במאה ה-5 ואשר הופיע במספר כתבים ואגדות מאוחרות יותר.
וורטיגרן מאוזכר בתור המלך הבריטי שהזמין את השבטים האנגלו-סקסונים להתיישב במזרח האי הבריטי במטרה לעזור לו להילחם בשבטים הסקוטים והפיקטים מצפון, האנגלו-סקסונים התבססו באנגליה ולבסוף ביטלו את ההסכם עם וורטיגרן ותקפו את היישובים הבריטיים. וורטיגרן עצמו נס מערבה לכיוון מערב ויילס שם על פי האגדה התיישב בטירת דינס אמריס ופגש את מרלין המיתולגי, לפי מקורות אחרים הוא התיישב בדרום-מערב ויילס או אף בדרום הרטפורדשייר סמוך לגבול האנגלי-וולשי של ימינו. מספר אגדות וולשיות ואנגליות נקשרו לוורטירגן, בהם אגדות המלך ארתור והמיתולגיה הוולשית אודות המאבק בין הדרקון הלבן (האנגלי) והאדום (הוולשי), כך גם יש חשיבות לדמותו בכל הקשור להיסטוריה האנגלית המוקדמת שכן הוא הזמין את האנלו-סקסונים ובכך תרם רבות לעיצוב החברה האנגלית של ימי הביניים המוקדמים.
מקורות ואזכורים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילדס: ההיסטוריון והנזיר גילדס הזכיר את וורטירגן בחיבורו "אודות חורבן בריטניה" (De Excidio et Conquestu Britanniae) מהמחצית הראשונה של המאה ה-6. בפרק 23 מתאר גילדס כיצד ה"עריץ הגאה הזה" (superbo tyranno) הזמין את הסקסונים להתיישב באי הבריטי, תחילה התיישבה קבוצה קטנה "בצד המזרחי של האי" ובהמשך הגיעו עוד ועוד. בסופו של דבר הסקסונים דרשו תשלום הולך וגובר ומשדרישותיהם לא נענו, הם שברו את החוזה איתו והחלו במסע בזיזה. לא ידוע האם גילדס הזכיר בפירוש את שמו של וורטיגרן בטקסט המקורי, ישנן גרסאות מאוחרות יותר הכוללות את שמו וכאלו שלא, בכל מקרה הוא אינו מגדיר אותו כ"מלך הבריטים" אלא בתור "עריץ" (tyrannus) שעל כתפיו מוטלת האחריות הבלעדית להבאת הסקסונים וחורבן בריטניה הרומנו-בריטית.
- בדה ונרביליס: הנזיר בדה שחיבר מספר חיבורים בתחילת המאה ה-8 ונשען על חיבורים קודמים בעבודותיו, איזכר את וורטירגן בשניים מחיבוריו; "הקורות הגדולים" (Chronica Maiora) וחיבורו המפורסם "תולדות הכנסייה של האומה האנגלית" (Historia Ecclesiastica Gentis Anglorum). בדה מסתמך על כתביו של גילדס ומוסיף את שמו של אותו "עריץ גאה" בתור ווְרטיגרנוס (Vertigernus) ובהמשך בשם ווּרטיגנוס (Vurtigernus), בנוסף הוא מאזכר את מנהיגי הסקסונים בתור הנגיסט והורסה, הוא גם מציין את שמות העמים שהגיעו לאי הבריטי בתור סקסונים, אנגלים ויוטים (כולם עמים מאזור צפון גרמניה ודנמרק של ימינו). תרומתו החשובה ביותר של בדה הייתה כנראה בציון וורטירגן בתור מלך העמים הבריטיים, כמו כן הוא מעניק תאריך לאירוע הגעת העמים הגרמניים בתור שנת 449.
- העמוד של אליסג (Pillar of Eliseg): עמוד אבן המצוי הוצב על ידי מלך ממלכת פוויס סינגן אפ קאד'ל לזכר המלך אליסד אפ גווילוג (שהיה הסבא-רבא של סינגן). בתחריט המעטר את העמוד מצוין שמו של וורטירגן בוולשית עתיקה (גרת'ירגן), בנוסף נכתב שהיה נשוי לסבירה ביתו של הקיסר הרומי מגנוס מקסימוס. העמוד שהוקם באמצע המאה ה-9 סמוך לעיירה ל'אנגול'ן של ימינו, מציג את תחילת שושלת מלכי פוויס ועל פי המצוין בו, וורטירגן הוא ראש השושלת וכך מלך פוויס הראשון.
- היסטוריה בריטונום: יצירה ספרותית היסטורית המיוחסת לנזיר הוולשי נניוס אשר נכתבה במאה ה-9 ומספרת את סיפורו של וורטיגרן כחלק מסקירה של ההיסטוריה הבריטית (חלק II, פסקאות 31–49).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המוקדש לחקר וורטיגרן.
- אודות וורטיגרן באתר 'Ancient.eu'.
- וורטיגרן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וורטיגרן, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)