וו-ווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ווּ-וֵויסינית: 無為; בפין-יין: wúwéi) הוא מושג הלקוח מהפילוסופיה הסינית. למושג תרגומים ופרושים שונים בתורות שונות, ולכן קשה לתת לו הגדרה מדויקת, אך לרוב הוא מתורגם כ"פעולה ללא מאמץ" או "אי עשיה".[1] המושג אינו מתחייחס לחוסר פעולה מוחלט, אלא לפעולה המתבצעת באופן הרמוני, פנימית וחיצונית, ועם המידה הנמוכה ביותר האפשרית של הפעלת כוח. לעיתים ביטוי זה מתייחס גם למצב התודעה של מבצע הפעולה.

ההיסטוריון הסיני פּוּ פּאנג הגדיר את הוו-ווי כמצב של הרמוניה פנימית, בה הפעולה זורמת באופן חופשי ומיידי מנטיית לב ספונטנית של המבצע, בלי צורך לטפח כוונה או להאבק מאבק פנימי, ובכל זאת תואמת באופן מושלם את הסיטואציה ומחוללת את התוצאה הרצויה. הסינולוג (חוקר התרבות הסינית) ז'אן פרנסווה בּילטה (אנ') תיאר מצב זה כ-"ידע מושלם של המצב הנתון, יעילות מושלמת ומימוש מושלם של כלכלת האנרגיה".[1] הפילוסוף וחוקר הדת אלן ווטס ציין שמושג זה, כמו מושגים אחרים בפילוסופיה הסינית, לא ניתן לתרגום לשפות אחרות. התרגום המועדף עליו היה "אי-כפיה" או "non-forcing" באנגלית.

למושג מקום מרכזי בהגות הדאואיסטית, ואף מופיע בספר הדאו, אף כי מקורו בקונפוציאניזם, ושתי הפילוסופיות עסקו בישום שלו בחיו של הפרט, אך גם בישום שלו בתחום הממשל וההנהגה.

בקונפוציאניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונפוציאניזם מניח את קיומו של סדר טבעי או שמיימי שהאדם ישכיל לו יכוון את חיו לפיו, ולכן משמעות המושג בקונפוציאניזם היא פעולה בהרמוניה עם אותו סדר טבעי, בין אם מבחינה חקלאית, מעמדית או מגדרית. כאשר אדם מכיר את המקום והזמן לכל פעולה ומפנים את תפקידו ומעמדו והם הופכים לטבע שני עבורו הוא פועל בצורה ספונטנית המשרתת ומשקפת את הסדר הזה, ויוצרת את ההתנגדות המועטה ביותר. ההוגה מנציוס סיכם זאת כך:

יתכן ואדם ניחן בחכמה ובכושר הבחנה, אך אלו לא מחליפים לקיחת הזדמנות הנקראת בדרכו. יתכן ולאדם כל הכלים הדרושים לעבודת אדמה, אך אלו לא מחליפים את העונה הנכונה לגידולים.

מנציוס

קונפוציוס טען שעקרון זה ישים ורלוונטי גם בתורת הממשל, ושאף ששליטים יכוונו את עמם באמצעות עשיה ללא מאמץ. התורה הקונפוציאנית שמה דגש על טקסיות, ולכן על השליט שרוצה לפעול בהרמוניה לעמוד בכללי הטקס הנדרשים לפי מעמדו ותפקידו. המנהיג היחיד שמימש את עקרון זה לשיטתו היה הקיסר שון, וכך תיאר אותו קונפוציוס: [2]

האם היה זה שוּן שלא עשה דבר אך שלט היטב? מה הוא עשה? הוא רק תיקן את אופיו, וישב כשפניו דרומה (כפי שנדרש מקיסר).

קונפוציוס, המאמרות

בדאואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת הקונפוציאניזם, הדאואיזם אינו מניח את קיומו של סדר טבעי, אלא מניח את קיומו של זרם שינוי אוניברסלי בלתי פוסק המכונה דאו. מכיוון שזרם זה אינו ניתן לפענוח או לחיזוי (ובמובנים מסוימים, גם לא נתן לתפיסה בהגיון אנושי), כדי לפעול בהרמוניה איתו נדרשת פעולה שאינה נאחזת בתוצאה מקוּוה או מתעקשת על נתיב פעולה מסוים, אלא נשענת על ספונטניות ופתוחה להשתנות. פרשנויות מחמירות של המושג טוענות גם שעל הפעולה להעשות ללא מאמץ קוגניטיבי כלל. כך המושג מסוכם בספר הדאו:

לנוסע טוב אין תוכניות מקובעות, והוא אינו מתכנן להגיע.

משמעות זו כמעט הפוכה מזו הקונפוציאנית, וייצרה מתח לאורך ההיסטוריה הסינית בין התורות. הכתבים הדאואיסטים המוקדמים, בעיקר הג'ואנג דזה, ביקרו את הקונפוציאניזם על אמונתו השמרנית לשיטתם בסדר טבעי. תפיסה זו מזוהה על ידי רבים הן כמקור והן כדוגמה מוקדמת לפילוסופיה ולפוליטיקה אנרכיסטית. [3] [4] [5]

לפי הדאואיזם, באמצעות תרגול מדיטטיבי כמו גם תרגול פיזי הכולל יציבה נכונה, נשימה נכונה ותנועה נכונה יכול האדם להגיע למצב בו הוא מסוגל לפעול ללא מאמץ או התנגדות פיזית וקוגניטיבית ולהתמסר לדאו. ככל הנראה מתרגולים מוקדמים אלו התפתח הצ'י קונג ואמנויות הלחימה הדאואיסטיות, ביניהם טאי ג'י צ'ואן ובה גואה ג'אנג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Edward Slingerland, Effortless Action: Wu-wei As Conceptual Metaphor and Spiritual Ideal in Early China, Oxford University Press, 2007-05-24, עמ' 7, ISBN 978-0-19-987457-6. (באנגלית)
  2. ^ Lun Yu - Hebrew, www.confucius.org
  3. ^ Maria Popova, A Small Dark Light: Ursula K. Le Guin on the Legacy of the Tao Te Ching and What It Continues to Teach Us About Personal and Political Power 2,500 Years Later, Brain Pickings, ‏2016-10-21 (בAmerican English)
  4. ^ Anarchism and Taoism, The Anarchist Library (באנגלית)
  5. ^ ג'ון ראפ, Daoism and Anarchism: Critiques of State Autonomy in Ancient and Modern China