וחושטי

וַחוּשְׁטִי
ვახუშტი
לידה	1696; טביליסי, ממלכת כארתלי
פטירה	1757 (בגיל 61 בערך); מוסקבה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות דונסקויה החדש
שם מלא	וַחוּשְׁטִי בָּטוֹנִישְׁווִילִי
מדינה	ממלכת כארתלי, ממלכת כארתלי-קאחתי, האימפריה הרוסית
השקפה דתית	הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית
בן זוג	מרים אבשידזה (מ-1717)
ילדים	ראו מטה

וַחוּשְׁטִי (בגאורגית: ვახუშტი; ‏1696 לערך – 1757) או וַחוּשְׁטִי בָּטוֹנִישְׁווִילִי (ვახუშტი ბატონიშვილი) היה נסיך מלכותי גאורגי (בטונישווילי (אנ')^[1]), גאוגרף, היסטוריון וקרטוגרף. יצירותיו ההיסטוריות-גאוגרפיות העיקריות, תיאור ממלכת גאורגיה (אנ') והאטלס הגאוגרפי, נוספו לרשימת תוכנית זיכרון עולם של אונסק"ו בשנת 2013.^[2] פועלו נחשב לתופעה יוצאת דופן בתהליך התפתחות התפיסות הגאוגרפיות של העם הגאורגי. יצירותיו היו כה חשובות, עד כי ניתן לחלק את התקופה שבין 1713 ל-1815 לשלושה חלקים: לפני וחושטי, תקופת פעילותו של וחושטי, והתקופה שלאחריו.

מקור השם

מקור שמו וַחוּשְׁטִי נובע מפרסית עתיקה – vahišta ("גן עדן"). המקבילה שלו בפרסית אמצעית היא wahišt ובפרסית חדשה (אנ')‏ behešt.^[3]

חייו

וחושטי נולד בשנת 1696 בטביליסי למלך וחטנג השישי, הוואלי של כארתלי, כממזר מלכותי^[4] על פי הנוסע הצרפתי שארל דה פייסונל (צר') אימו הייתה איכרה צמיתה. הוא גדל בחצר אביו בטביליסי וקיבל חינוך מקיף. בין מוריו ומחנכיו היו אישים בולטים כמו: סולחן-סבא אורבליאני (אנ'), האחים גָּארְסֶווָאנִישְׁווִילִי (אנ') יאסה וגיאורגי (גאו'). ומיסיונרים צרפתים קתוליים שהתגוררו בטביליסי שלימדו אותו ביוונית, לטינית, וצרפתית ומדעים נוספים. הוא שלט גם טורקית, רוסית וארמנית.

מגיל צעיר היה וחושטי מעורב באופן פעיל בחיי המדינה של ממלכת כארתלי. הוא השתתף במסעות צבאיים, ביצע משימות דיפלומטיות וערך מפקד אוכלוסין סטטיסטי באזור כארתלי תחתית. פעילויות אלו אפשרו לו להכיר לעומק את שטחי הממלכה ואזורים סמוכים. משנת 1717–1724 השתתף וחושטי באופן פעיל בחיים הפוליטיים של הממלכה. הוא השתתף וחושטי בשני מסעות אחת אחרי השנייה כנגד הדוכס המורד (אריסתווי) שָׁאֶנְשֶׁה (אנ') האריסתווי של כְּסַאנִי (אנ') בין השנים 1719 ו-1720. בשנת 1721, יחד עם המדיוואנבג,^[5] גיוויי תומנישווילי, הוא ערך מפקד סטטיסטי של אוכלוסיית כארתלי תחתית.

מאוגוסט ועד נובמבר 1722, הוא היה מושל הממלכה במהלך היעדרותו של אביו שפתח במסע צבאי לגנג'ה במהלך מלחמת רוסיה–פרס (1722–1723).^[6]

הוא הצטרף לאביו כשברח לכארתלי הפנימית ושירת כמפקד במחוז. לאחר שהעות'מאנים כבשו את כארתלי, ביולי 1724, הוא הצטרף לאביו ופמלייתו הגדולה שיצא לגלות למוסקבה. צארביץ' וחושט (כפי שנודע ברוסיה) הוא פרש למוסקבה והוענקה לו קצבה. הוא התיישב במוסקבה, שם שהתה קהילה גאורגית גולה שהפכה למרכז תרבותי תוסס. כל יצירותיו של וחושטי, כולל עבודותיו הגאוגרפיות והקרטוגרפיות, נוצרו במוסקבה בין השנים 1735 ל-1752.

במוסקבה, היה וחושטי במגע עם אנשי מדע מובילים ברוסיה, ונחשף להישגי המדע האירופי של התקופה. הוא ניהל קשר יצירתי ישיר עם אקדמאים כמו ז'וזף-ניקולא דליל (אנ'), מנהל המחלקה הגאוגרפית של האקדמיה למדעים בסנקט פטרבורג, דליל היה אקדמאי ומנהל המחלקה הגאוגרפית של האקדמיה למדעים של סנקט פטרבורג. וחושטי יצר עמו קשר עסקי ויצירתי ישיר בשנים 1737–1738, כאשר דליל עבד על עריכת האטלס הגאוגרפי של רוסיה. דליל העריך את המפות הגאורגיות שסיפק לו וחושטי, ראה צורך לתרגם אותן לרוסית ולצרפתית, ולשלב אותן באטלס האימפריה הרוסית. ככל הנראה היה בקשר גם עם המדינאי והמדען הרוסי וסילי טאטישצ'ב (אנ'). זאת עקב הדמיון בין השקפותיהם על מדע ההיסטוריה. העובדה ששניהם ראו צורך לכלול תיאור של המקום, הגנאלוגיה, והכרונולוגיה. כמו כן, יצירתו של טטישצ'ב, "Лексикон российский" (הלקסיקון הרוסי), מוזכרת כדוגמה לעבודה מדעית מאותה תקופה שבה היסוד הגאוגרפי היה דומיננטי, אך לא היחיד, בדומה ל"תיאור הגאוגרפי של גאורגיה" מאת וחושטי.

וחושטי התמודד עם קשיים כלכליים בשהותו במוסקבה, במיוחד לאחר מות אביו ב-1735, אך המשיך בעבודתו המדעית. הוא נפטר במוסקבה בשנת 1757. הוא נקבר במנזר דונסקוי במוסקבה, מקום קבורה מסורתי של בני מלוכה ואצולה גאורגים שהיגרו לרוסיה. אחד מצאצאיו המפורסמים הוא נכד-אחיינו, המצביא הרוסי הנודע פיוטר בגרטיון, גיבור מלחמות נפוליאון.

חיבוריו

רוב יצירותיו של וחושטי נכתבו או הושלמו במוסקבה, מתוכם שלוש יצירות גאוגרפיות עיקריות, אשר בזכותן נכנס להיסטוריה של חקר הקווקז:

"תיאור גאוגרפי של גאורגיה"^[7]: נכתב בשנים 1742–1745 כחלק מיצירה היסטוריוגרפית רחבה יותר בשם "תיאור ממלכת גאורגיה" (אנ'). זו יצירתו הגאוגרפית המרכזית של וחושטי. עבודה אנציקלופדית המכסה מגוון רחב של נושאים, החל מתנאי טבע (אוצרות מינרליים, תבליטים, רשת הנהרות) ועד לאתנוגרפיה ומנהגי האוכלוסייה. התיאור מאורגן לפי אזורים פוליטיים-מנהליים (ממלכות, נסיכויות) ובתוכם לפי אגני הנהרות. וחושטי תיאר מעל ל-770 יחידות תבליט, והציג תיאור מפורט של רכסי ההרים, העמקים והמישורים. הוא הבין בבירור את קיומן של שתי מערכות הרים נפרדות בקווקז: הקווקז הגדול והקווקז הקטן. הוא היה הראשון שתיאר באופן מקיף את התפרוסת והמאפיינים של קרחונים בקווקז הגדול, וציין את צבעם, סדקיהם ונחלים הזורמים תחתם. תיאוריו הקדימו את המדע האירופי בכמאה שנה. חיבורו מתאר בדקדקנות את רשת הנהרות, האגמים והמעיינות של גאורגיה. הוא תיאר תיאורים מדויקים לאותה תקופה של תנאי האקלים באזורים שונים, תוך הדגשת הבדלים בין מזרח גאורגיה למערבה ובין אזורים נמוכים לגבוהים. הוא תיאר את הצמחייה והחיות של גאורגיה, תוך התייחסות למיני צמחי תרבות וחיות בר, כולל מינים שכבר נכחדו מהאזור כמו הבונה. וחושטי יישם באופן שיטתי את העיקרון שלפיו תנאי הטבע והחקלאות משתנים עם הגובה. הוא חילק עמקי נהרות לאזורים "נמוכים" (עם גפנים ופירות) ו"הרריים" (ללא גפנים ופירות) והתבסס בכך על מאות שנות ניסיון של העם הגאורגי. החיבור מהווה מקור היסטורי רב ערך על החקלאות (גידולים, השקיה), משק החי, דרכי תחבורה, יישובים, חלוקה מנהלית ומצב פוליטי בגאורגיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

וחושטי יצר שני אטלסים גאוגרפיים מפורטים של גאורגיה (גאו'), שהתבססו על סקרים טופוגרפיים שנערכו ביוזמת אביו, וחטנג השישי. האטלס הראשון (1735) כולל במקור 8 מפות. הבסיס המתמטי שלו היה פרימיטיבי יחסית, אך התוכן הטופוגרפי, במיוחד באזורי כארתלי, קאחתי ואימרתי, היה מפורט ומדויק לתקופתו. האטלס השני (1742–1743) כולל 19 מפות ומדויק יותר מבחינה מתמטית, עם רשת קרטוגרפית המבוססת על היטלים קוניים (רו'). אטלס זה היה מבוסס על מקורות רוסיים עדכניים יותר לאותה תקופה, כתוצאה מקשריו של וחושטי עם האקדמיה למדעים בסנקט פטרבורג. האטלסים כוללים אזור הקווקז מלווים באיורים של מספר שלטי אצולה היסטוריים (1745–1746). החיבור המפורסם שלו על "תיאור ממלכת גאורגיה" הוא בעצם תקציר מעוטר של אוסף הטקסטים של כַּרתְּלִיס צחוֹברֶבָּה המתארים א תולדות גאורגיה בימי הביניים. מפותיו של וחושטי זכו להכרה בחוגים מדעיים באירופה עוד בחייו. הן תורגמו לרוסית ולצרפתית^[8] ושימשו בסיס למפות רבות של הקווקז שפורסמו ברוסיה ובמערב אירופה במאה ה-18. במשך קרוב למאה שנה, מפותיו היו המקור העיקרי למידע טופוגרפי על גאורגיה. כיום, יצירותיו נחשבות למקור חסר תחליף למידע על המצב הפוליטי, החברתי והטבעי של גאורגיה בתקופתו. הן מאפשרות לחוקרים לעקוב אחר שינויים שהתרחשו בנוף, בצמחייה ובעולם החי של האזור במשך 250 השנים האחרונות.

היצירה הגאוגרפית העיקרית השלישית הוא תרגום לגאורגית של ספר לימוד גאוגרפיה עולמית (1752). יחד עם זאת במקומות רבים מצוין כי וחושטי עצמו תרגם את ספר הלימוד מרוסית לגאורגית, במקומות אחרים נטען כי המתרגם הראשון של ספר גאוגרפיה עולמית לגאורגית היה גבריאל גֶלוֹבַאנִי (גאו').

תרגום נעשה מספר לימוד שהיה נפוץ מאוד ברוסיה בתקופת פטר הגדול, שנקרא "География или краткое земного круга описание" ("גאוגרפיה או תיאור קצר של העולם").^[9] ספר זה עצמו תורגם מלטנית ויצא לאור לראשונה ברוסיה בשנת 1710, ומאז הודפס פעמים רבות. המשימה שלקח על עצמו וחושטי או גלובאני הייתה מורכבת, במיוחד מכיוון שהטרמינולוגיה של הגאוגרפיה המתמטית טרם פותחה בשפה הגאורגית באותה תקופה. עותק של התרגום, שהועתק בשנת 1793, היה שייך למלך גאורגיה ארקלה השני (1721-1798) ושימש כספר לימוד עבור בניו. סביר להניח שהתרגום היה מוכר לחברי המושבה הגאורגית במוסקבה ושימש גם בסמינר התאולוגי בתלאווי (גאו'), ובכך מילא תפקיד חשוב בהפצת ידע גאוגרפי בקרב הגאורגים. נראה כי ישנה אי-בהירות במקורות לגבי זהותו של המתרגם, כאשר גם וחושטי וגם גבריאל גלובאני נחשבים כמי שביצעו את התרגום החשוב הזה. גלובאני, כמו וחושטי, היה חלק ממושבת הגולים הגאורגית במוסקבה והיה פעיל בתחום התרבות.

וחטנג השישי (1675-1737), אביו של וחושטי, הקים ועדה של מלומדים במטרה לכתוב חיבור על ההיסטוריה של גאורגיה מהמאות ה-14 ועד ה-17. החיבור נקרא כּאַרתּלִיס צחוֹרֶבִּיס גָּאגרדֶּזֶלֶבָּה – "ההמשך של חיי כארתלי" (גאו') בעת עריכת דברי הימים של "חיי כארתלי" השתמשו "המלומדים" במקורות בעל פה ובכתב. במיוחד הם השתמשו במסורות ובסיפורי עדי ראייה, כרוניקות גאורגיות, שירים היסטוריים ואמנות, כמו גם יצירות היסטוריות פרסיות וארמניות. וחושטי מצא ב"המשך חיי כארתלי" שגיאות רבות ביניהם שגיאות כרונולוגיות ואחרות, מתח עליו ביקורת קשה על היצירה וראה צורך לכתוב בעצמו את ההיסטוריה של גאורגיה של המאות ה-14 ועד ה-18. למרות ש"המלומדים" שאפו להעביר את ההיסטוריה של גאורגיה כולה, עבודתם רק מתארת את מאורעות בהיסטוריה של כארתלי. וחושטי אסף וריכז מידע מקיף משלו על ההיסטוריה והתיאור הגאוגרפי של העם והארצות הגאורגיות. אחת המטרות העיקריות של התיקונים שלו הייתה להדגיש את האחדות הפוליטית והתרבותית של כל גאורגיה למרות העובדה שגאורגיה הייתה מחולקת פוליטית בין מלכים ונסיכים מתחרים במהלך חייו של וחושטי. העובדה שנעשו עותקים מרובים של חיבוריו מעידה על הפופולריות של עבודתו, והנרטיב שלו עיצב באופן משמעותי את האופן שבו הדורות שבאו אחריו תפסו העבר הכלל-גאורגי.^[10] עבודתו היא גם מקור מרכזי להיסטוריה של גאורגיה במאות ה-16 וה-17.^[11]

וחושטי גם השלים, יחד עם אחיו, הנסיך בַּכַּר (אנ'), את הדפסת התנ"ך (הנוצרי) בגאורגית, תרגום שעבודת התרגום החלה עוד בימיו של אביהם, וחטנג השישי. הוא הקים לשם כך, בביתו ליד מוסקבה, בית דפוס, לימד את אומנות הדפוס לכמה אנשי דת גאורגים, והשלים את המהדורה המודפסת הראשונה של התנ"ך בגאורגית בשנת 1743. הדפוס הועבר לאחר מכן למוסקבה, שם הודפסו כמה יצירות דתיות נוספות בגאורגית.

מורשת

וחושטי בגרטיוני היה דמות מפתח בתולדות המדע הגאורגי. הוא ביצע סינתזה בין ידע מקומי עתיק לבין הישגי המדע האירופי והרוסי, ויצר יצירות שהיו פורצות דרך בזמנן והשפיעו עמוקות על חקר הקווקז.

נקראו על שמו:

המכון לגאוגרפיה על שם וחושטי (אנ')
גשר וחושטי (גאו') על נהר הקורה
רחובות על שמו בטביליסי, כותאיסי וערים אחרות
פרס וחושטי בגרטיוני (גאו') – פרס בתחום הגאוגרפיה, שהוקם על ידי מועצת השרים של גאורגיה באוקטובר 1973 על מנת להנציח את שמו של וחושטי. הפרס הוענק בתקופות שונות ללוואן מָרוּאָשווִילִי (אנ')‏ (1977), גריגול חמַּלָּדזֶה (גאו') ‏(1982), גיווי סווָאנִידזֶה (גאו')‏ (1982) ואחרים.
פסגת וחושטי (גאו') פסגה מושלגת בגובה כ-4,000 מ' מעל פני הים. בהרי צפון הקווקז בסוואנתי.

בשנת 1948, הפסל ולנטין תּוֹפּוּרִידזֶה (גאו') יצר שני פסלים של וחושטי, יצוקי ברונזה.

משפחתו

וחושטי נישא בשנת 1717 למרים אבשידזה,^[12] בתו הצעירה של גיאורגי השביעי (גם השישי) מאימרתי (אנ'), שהיה מלך ממלכת אימרתי בין השנים 1702–1707, והיו לו מספר ילדים:

הנסיך איוואן בגרטיון (אנ')‏ (1719–1781), גנרל בשירות צבא האימפריה הרוסית;
הנסיכה אלכסנדרה (12 אוגוסט 1712 – 8 אפריל 1789)
הנסיך דוד (1723–1819);
הנסיכה מרים (1724–1807);
הנסיך דוֹמנטי (1728–1737);
הנסיך ניקולוז (נפטר ב-6 נובמבר 1784)
הנסיכה אנה (1744–1779);
הנסיך יותם או איוון (אנ') ‏(1726-1781)
הנסיך פטר (פעל בשנת 1737)
הנסיך גוּקה (פעל בשנת 1737)

גלריה

מפות
מפת טביליסי על פי וחושטי (גאו') ב"אטלס של גאורגיה", 1735
מפת אירופה לפי וחושטי, 1752
מפת גאורגיה ב"אטלס של גאורגיה" (כיתוב ברוסית)
קטע ממפה של וחושטי שבה מופיעה החומה הגדולה של אבחזיה (אנ').^[13]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וחושטי בוויקישיתוף

‏לוואן מרואשווילי‏ (Q3648928) ו‏ארצ'יל ברמידזה‏ (Q132168060), הערך "ვახუშტი ბატონიშვილი" (וַחוּשְׁטִי בָּטוֹנִישְׁווִילִי), באנציקלופדיה הגאורגית סובייטית (אנ') כרך 4, עמוד 339, טביליסי 1979 (בגאורגית), באתר האקדמיה הגאורגית למדעים
וחושטי בטונישווילי בלקסיקון הביוגרפי של גאורגיה,^[15] (בגאורגית)
לוואן מָרוּאַשׁווִילִי (אנ') (1956), Вахушти Багратиони, его предшественники и современники (וחושטי בגרטיוני, קודמיו ובני דורו), (ברוסית)

הערות שוליים

↑ בָּטוֹנִישְׁווִילִי (אנ') (מילולית: ילד של אדון) היה תואר לנסיכים ונסיכות מלכותיים שיצאו ממלכי גאורגיה משושלת בגרטיוני.
↑ “Description of Georgian Kingdom” and the Geographical Atlas of Vakhushti Bagrationi, אתר אונסק"ו, (באנגלית)
↑ ‏תאו צ'חיידזה‏ (Q131546152),‏ GEORGIA v. LINGUISTIC CONTACTS WITH IRANIAN LANGUAGES, עמ' 486–490 אנציקלופדיה איראניקה מסת"ב 978-0-933273-53-5
↑ ממזר מלכותי (אנ') היה ילד שנולד למונרך מכהן מחוץ לנישואים. למלך יכול להיות ילד עם פילגש, או שהלגיטימיות של נישואים עשויה להיות מוטלת בספק מסיבות הנוגעות בירושה.
↑ מדיוואנבג או דיוואן-בג (בערבית-פרסית: dīvānbegī – שופט עליון) באיראן הספווית, שופט עליון, מבכירי מועצת המדינה. גאורגים החזיקו לעיתים קרובות בתפקיד מדיוואנבג באיראן. בממלכות גאורגיות ייצג המדיוואנבג את בית המשפט של המלך. המדיוואנבג היה בעל סמכויות ביצוע וחקירה והיה בקיא בתקנון. מקור: მდივანბეგი בספרייה הלאומית של גאורגיה
↑ וחטנג השישי מלך ממלכת כארתלי שאולץ להתאסלם היה שבוי בפרס שבע שנים לפני שהורשה לחזור לממלכתו בשנת 1719. דאגתו הראשונה הייתה לשים קץ לפלישות התמידיות מצפון הקווקז, במיוחד של שבטים לזגינים מדגסטן. וחטנג היה בהכנות להנחתת המכה המוחצת על הלזגינים כאשר הפרסים הספווים התערבו ומנעו ממנו לעשות זאת. פעולה שהביאה לסיום את נאמנות קצרת הימים של וחטנג לשאה. הוא יצר קשר סודי עם הצאר הרוסי, פיוטר הגדול, וקיבל ממנו הבטחה על הגעה עתידית של הרוסים לקווקז. לאחר מספר דחיות, ביולי 1722, החל פיוטר בראש כוח צבאי את המערכה בחופי הים הכספי. במהלך המלחמה במקביל לההתקדמות הרוסית לכיוון פרס פתח וחטנג באוגוסט-ספטמבר 1722 הוא פתח במסע צבאי לגנג'ה. כשהרוסים לא הצטרפו אליו, הוא חזר לטביליסי בנובמבר. התגרות זו כלפי הפרסים הובילה לפלישה פרסית הרת אסון לממלכתו.
↑ საქართველოს გეოგრაფიული აღწერა
↑ תרגום לצרפתית לחיבור של וחושטי על ידי מארי-פליסיטה ברוסה (אנ'),‏ Description Geographique de la Georgie, סנקט פטרבורג 1842
↑ География или краткое земного круга описание
↑ סטפן ראפ (אנ') (2003), Studies In Medieval Georgian Historiography: Early Texts And Eurasian Contexts, p. 423-4. Peeters Bvba מסת"ב 90-429-1318-5 (הספר בקטלוג ULI)
↑ רונלד גריגור סאני (אנ') (1994), The Making of the Georgian Nation, מהדורה שנייה, הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, מסת"ב 9780253209153
↑ ‏מרים אבשידזה‏ (Q131928778)
↑ החומה הגדולה של אבחזיה או חומת קֶלָּסוּרִי (אנ') הייתה חומה שהוקמה להגנה מפני פלישות של האבחזים תושבי צפון מערב הקווקז על פי המפה. צפונית לאזור אבחזיה כיום. הדבר מחזק את הטענה הגאורגית בסכסוך האבחזי-גאורגי כי האזור היה אזור גאורגי במקורו והאבחזים הגיעו מאוחר יותר כשהם ברחו מפני אויביהם ונתקבלו כאורחים באזור.
↑ סוֹמְחִיתִי (אנ') הוא מונח גיאוגרפי דו-משמעי המשמש במקורות היסטוריים גאורגים מימי הביניים ומודרניים מוקדמים המתייחסים לארמניה מחד ולאזורי הגבול הארמנו-גאורגיים לאורך עמקי הנהרות דבד וחרמי (אנ') מאידך.
↑ ‏הלקסיקון הביוגרפי של גאורגיה‏ (Q58357743)

[1] בָּטוֹנִישְׁווִילִי (אנ') (מילולית: ילד של אדון) היה תואר לנסיכים ונסיכות מלכותיים שיצאו ממלכי גאורגיה משושלת בגרטיוני.

[2] “Description of Georgian Kingdom” and the Geographical Atlas of Vakhushti Bagrationi, אתר אונסק"ו, (באנגלית)

[3] ‏תאו צ'חיידזה‏ (Q131546152),‏ GEORGIA v. LINGUISTIC CONTACTS WITH IRANIAN LANGUAGES, עמ' 486–490 אנציקלופדיה איראניקה מסת"ב 978-0-933273-53-5

[4] ממזר מלכותי (אנ') היה ילד שנולד למונרך מכהן מחוץ לנישואים. למלך יכול להיות ילד עם פילגש, או שהלגיטימיות של נישואים עשויה להיות מוטלת בספק מסיבות הנוגעות בירושה.

[5] מדיוואנבג או דיוואן-בג (בערבית-פרסית: dīvānbegī – שופט עליון) באיראן הספווית, שופט עליון, מבכירי מועצת המדינה. גאורגים החזיקו לעיתים קרובות בתפקיד מדיוואנבג באיראן. בממלכות גאורגיות ייצג המדיוואנבג את בית המשפט של המלך. המדיוואנבג היה בעל סמכויות ביצוע וחקירה והיה בקיא בתקנון. מקור: მდივანბეგი בספרייה הלאומית של גאורגיה

[6] וחטנג השישי מלך ממלכת כארתלי שאולץ להתאסלם היה שבוי בפרס שבע שנים לפני שהורשה לחזור לממלכתו בשנת 1719. דאגתו הראשונה הייתה לשים קץ לפלישות התמידיות מצפון הקווקז, במיוחד של שבטים לזגינים מדגסטן. וחטנג היה בהכנות להנחתת המכה המוחצת על הלזגינים כאשר הפרסים הספווים התערבו ומנעו ממנו לעשות זאת. פעולה שהביאה לסיום את נאמנות קצרת הימים של וחטנג לשאה. הוא יצר קשר סודי עם הצאר הרוסי, פיוטר הגדול, וקיבל ממנו הבטחה על הגעה עתידית של הרוסים לקווקז. לאחר מספר דחיות, ביולי 1722, החל פיוטר בראש כוח צבאי את המערכה בחופי הים הכספי. במהלך המלחמה במקביל לההתקדמות הרוסית לכיוון פרס פתח וחטנג באוגוסט-ספטמבר 1722 הוא פתח במסע צבאי לגנג'ה. כשהרוסים לא הצטרפו אליו, הוא חזר לטביליסי בנובמבר. התגרות זו כלפי הפרסים הובילה לפלישה פרסית הרת אסון לממלכתו.

[7] საქართველოს გეოგრაფიული აღწერა

[8] תרגום לצרפתית לחיבור של וחושטי על ידי מארי-פליסיטה ברוסה (אנ'),‏ Description Geographique de la Georgie, סנקט פטרבורג 1842

[9] География или краткое земного круга описание

[10] סטפן ראפ (אנ') (2003), Studies In Medieval Georgian Historiography: Early Texts And Eurasian Contexts, p. 423-4. Peeters Bvba מסת"ב 90-429-1318-5 (הספר בקטלוג ULI)

[11] רונלד גריגור סאני (אנ') (1994), The Making of the Georgian Nation, מהדורה שנייה, הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, מסת"ב 9780253209153

[12] ‏מרים אבשידזה‏ (Q131928778)

[13] החומה הגדולה של אבחזיה או חומת קֶלָּסוּרִי (אנ') הייתה חומה שהוקמה להגנה מפני פלישות של האבחזים תושבי צפון מערב הקווקז על פי המפה. צפונית לאזור אבחזיה כיום. הדבר מחזק את הטענה הגאורגית בסכסוך האבחזי-גאורגי כי האזור היה אזור גאורגי במקורו והאבחזים הגיעו מאוחר יותר כשהם ברחו מפני אויביהם ונתקבלו כאורחים באזור.

[14] סוֹמְחִיתִי (אנ') הוא מונח גיאוגרפי דו-משמעי המשמש במקורות היסטוריים גאורגים מימי הביניים ומודרניים מוקדמים המתייחסים לארמניה מחד ולאזורי הגבול הארמנו-גאורגיים לאורך עמקי הנהרות דבד וחרמי (אנ') מאידך.

[15] ‏הלקסיקון הביוגרפי של גאורגיה‏ (Q58357743)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]