ויאצ'סלב פטיסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויאצ'סלב פטיסוב
Вячеслав Фетисов
ויאצ'סלב פטיסוב, 2015
ויאצ'סלב פטיסוב, 2015
לידה 20 באפריל 1958 (בן 65)
מוסקבה, ברית המועצות (כיום רוסיה)
מידע כללי
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
השכלה Military Institute of Physical Culture עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 99 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.85 מטר
ספורט
ענף ספורט הוקי קרח
עמדה מגן
נבחר בדראפט 1983 (מקום 145 כללי)
ניו ג'רזי דווילס
תקופת הפעילות 1976 – 1998
ועוד משחק בודד ב-2009
מועדון צסק"א מוסקבה (1976 - 1989)
ניו ג'רזי דווילס (1989 - 1995)
דטרויט רד וינגס (1995 - 1998)
צסק"א מוסקבה (2009)
כניסה להיכל התהילה 2001
הישגים
פרסים והוקרה
  • עיטור לנין (1988)
  • Honored Physical Culture Worker of the Russian Federation (2008)
  • עיטור הידידות (רוסיה) (2007)
  • המאמן המכובד של רוסיה (2002)
  • מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות (1978)
  • עיטור אות הכבוד (1978, 1981)
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (2018)
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2000)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2005)
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (1998)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (1984)
  • מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • אזרחות כבוד של מחוז מוסקבה
  • תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • מדליית השירות המצוין, דרגה 2
  • Order "Duslyk"
  • היכל התהילה של ההוקי קרח
  • מדליית השירות המצוין
  • מסדר הכסף האולימפי
  • מדליית השירות המצוין, דרגה 3
  • תעודת ההערכה של ממשלת הפדרציה הרוסית
  • מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • המסדר האולימפי
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
כסףלייק פלאסיד 1980הוקי קרח
זהבסרייבו 1984הוקי קרח
זהבקלגרי 1988הוקי קרח
אליפות העולם
זהבצ'כוסלובקיה 1978הוקי קרח
זהבשוודיה 1981הוקי קרח
זהבפינלנד 1982הוקי קרח
זהבמערב גרמניה 1983הוקי קרח
ארדצ'כוסלובקיה 1985הוקי קרח
זהבברית המועצות 1986הוקי קרח
כסףאוסטריה 1987הוקי קרח
זהבשוודיה 1989הוקי קרח
זהבשווייץ 1990הוקי קרח
ארדפינלנד 1991הוקי קרח
גביע קנדה
זהבגביע קנדה 1981הוקי קרח
כסףגביע קנדה 1987הוקי קרח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויאצ'סלב "סלאבה" אלכסנדרוביץ' פטיסוברוסית: Вячеслав (Слава) Александрович Фетисов; נולד ב-20 באפריל 1958 במוסקבה) הוא שחקן הוקי קרח רוסי מקצועני לשעבר בעמדת המגן, הנחשב בעיני רבים לאחד המגינים הטובים בתולדות הענף, וכיום פוליטיקאי ועסקן ספורט בכיר.

כשחקן, כיכב פטיסוב במשך 12 עונות בקבוצת צסק"א מוסקבה והיה קפטן נבחרת ברית המועצות שנחשבה אז לנבחרת הטובה בעולם. הוא היה אחד השחקנים הסובייטים הראשונים שעברו לשחק ב-NHL, שם שיחק בניו ג'רזי דווילס ובדטרויט רד וינגס. עם הרד וינגס זכה פטיסוב בשני גביעי סטנלי רצופים.

כיום פטיסוב הוא חבר מועצת הפדרציה של רוסיה. בין 2002 ו-2008 שימש יושב ראש הסוכנות הפדרלית לספורט ותרבות הגוף של רוסיה עם סמכויות שר (מקביל לשר הספורט של היום).

בתחום הספורט שימש פטיסוב כיושב ראש וועדת הספורטאים בסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA), כנשיא קבוצת נעוריו, צסק"א מוסקבה, ויושב ראש וועד המנהלים של הליגה בה היא משחקת, ליגת ההוקי הקונטיננטלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטיסוב החל לשחק במועדון ההוקי קרח של צסק"א מוסקבה בגיל 8, לאחר שניסה להתקבל לקבוצת הילדים כבר בגיל 6. הוא התבלט בקבוצות הילדים והנערים, ובגיל 16 החל לשחק בקבוצת הנוער של המועדון.

בגיל 17 כבר הפך פטיסוב לכוכב נבחרת ברית המועצות עד גיל 20. הוא הוביל את הנבחרת לשתי אליפויות אירופה (1976 ו-1977) ושלוש אליפויות עולם רצופות (1976 - 1978), כאשר בשתיים האחרונות מהן נבחר למגן הטוב ביותר באליפות.

צסק"א מוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטיסוב שיחק בקבוצה הבוגרת של צסק"א מוסקבה 12 עונות החל מעונת 1967-77. בכל העונות בהן שיחק זכתה הקבוצה באליפות ברית המועצות. הוא נבחר לנבחרת העונה בליגה הסובייטית 9 פעמים, כאשר בפעמיים מהן - בעונות 1981-82 ו-1985-86 - נבחר לשחקן העונה בברית המועצות.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולצתו של פטיסוב בנבחרת ברית המועצות, במצג האולימפי בהיכל התהילה של ההוקי

ב-1978, זמן לא רב אחרי הזכייה השלישית שלו באליפות העולם עד גיל 20, הופיע פטיסוב גם באליפות העולם עם נבחרת ברית המועצות הבוגרת וזכה גם איתה במדליית הזהב. הוא המשיך לככב בנבחרת במהלך שנות ה-80, ועזר להוביל את הנבחרת לשבע אליפויות עולם ולעוד מדליית כסף אחת ושתי מדליות ארד.

פטיסוב השתתף עם נבחרת ברית המועצות בשלוש אולימפיאדות, כאשר בראשונה מביניהם - אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) - הופתעה הנבחרת, שהייתה מועמדת בטוחה למדליית הזהב, על ידי נבחרת ארצות הברית במשחק ה"נס על הקרח" ונאלצה להסתפק במדליית הכסף. הנבחרת הסובייטית הראתה את עליונותה בשתי האולימפיאדות הבאות, עם פטיסוב כקפטן, וזכתה בשתי מדליות זהב ב-1984 ו-1988.

בגביע קנדה זכתה נבחרת ברית המועצות, עם פטיסוב כמעוז ההגנה שלה, ב-1981, אחרי שהביסה במשחק הגמר 8:1 את נבחרת קנדה עמוסת כוכבי ה-NHL כויין גרצקי, מייק בוסי וגי לפלר. פטיסוב פגש עם נבחרת ברית המועצות את נבחרת קנדה פעם נוספת בגמר גביע קנדה ב-1987, והפעם ניצחו הקנדים, עם גרצקי ומריו למיה, בתום סדרה צמודה של שלושה משחקים.

פטיסוב השתתף עם נבחרת רוסיה גם בגביע העולם בהוקי קרח - המפעל שהחליף את גביע קנדה - ב-1996. רוסיה נוצחה בחצי הגמר על ידי ארצות הברית.

ב-2008, במלאת מאה שנה להקמת פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בחרה ה-IIHF את פטיסוב ל"נבחרת המאה" שלה.

קריירת NHL[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הרוסים כאן": ויאצ'סלב פטיסוב (מימין) וסרגיי סטריקוב על שער המגזין ספורטס אילוסטרייטד, 9 באוקטובר 1989

פטיסוב היה אחד משמונת השחקנים הסובייטים הראשונים שהורשו לצאת ולשחק ב-NHL על ידי שלטונות ברית המועצות ב-1989, בהתאם למדיניות הגלאסנוסט של מיכאיל גורבצ'וב. הוא החל לשחק בניו ג'רזי דווילס שבחרה אותו בדראפט עוד ב-1983. למעשה נבחר פטיסוב בדראפט בפעם הראשונה עוד ב-1978 על ידי מונטריאול קנדיאנס, אך זכויותיה עליו פגו. פטיסוב סיים את עונתו הראשונה עם 8 שערים ו-42 אסיסטים.

פטיסוב שיחק בדווילס עד עונת 1995 שהייתה עונה מקוצרת בגלל סכסוך עבודה בליגה. במהלך השבתת המגן הארוכה שהשביתה את ה-NHL למשך ארבעה חודשים באותה עונה חזר פטיסוב לרוסיה ושיחק משחק בודד בשורות ספרטק מוסקבה. משהסתיימה השביתה הספיק לשחק ארבעה משחקים אחרונים עם הדווילס לפני שהועבר לדטרויט רד וינגס. עם הרד וינגס העפיל כבר באותה עונה לסדרת הגמר על גביע סטנלי מול קבוצתו לשעבר, הדווילס, שניצחו בגמר וזכו בגביע.

פטיסוב שיחק ברד וינגס עד פרישתו ב-1998, כאשר בשתי העונות האחרונות זכה עם הרד וינגס פעמיים ברציפות בגביע סטנלי.

לאחר תקופת ההמתנה המקובלת של 3 שנים, נבחר פטיסוב להיכל התהילה של ההוקי ב-2001.

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו התמנה פטיסוב לעוזר המאמן בניו ג'רזי דווילס. הוא שימש בתפקיד עד 2002 והיה שותף לזכייה של הדווילס בגביע סטנלי ב-2000.

באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) שימש פטיסוב כמנהל המקצועי של נבחרת רוסיה ועזר להוביל אותה למדליית ארד.

כפוליטיקאי ועסקן ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטיסוב כראש הסוכנות הפדרלית לספורט ותרבות הגוף של רוסיה, עם ולדימיר פוטין, 2002
פטיסוב, ראשון בטור השמאלי, נושא את הדגל האולימפי בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סוצ'י (2014)

באפריל 2002 מונה פטיסוב לעמוד בראש הסוכנות הפדרלית לספורט ותרבות הגוף של רוסיה, גוף הספורט העליון של רוסיה. הוא שימש בתפקיד, עם סמכויות שר, עד שהסוכנות פורקה ב-2008 בצו נשיאותי של דמיטרי מדבדב והוחלפה על ידי משרד הספורט והנוער של רוסיה.

ב-2005 מונה פטיסוב על ידי הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) להקים את וועדת הספורטאים שלה ולהיות יושב הראש הראשון שלה. הוא מילא את תפקיד היו"ר עד 2014.

לאחר עזיבתו את תפקידו בממשלת רוסיה נבחר פטיסוב למועצת הפדרציה, הבית העליון של הפרלמנט הרוסי. ימים בודדים לאחר היבחרו מונה ליושב ראש וועדת הספורט ותרבות הגוף של המועצה.

באותה שנה מונה ליושב ראש חבר המנהלים של ליגת ה-KHL, שהחליפה את ליגת העל הרוסית כליגה העליונה של רוסיה בשיתוף קבוצות ממדינות שכנות.

ב-1 במאי 2009 מונה פטיסוב לנשיא קבוצת נעוריו, צסק"א מוסקבה. בעקבות מכת פציעות בקבוצה וסגל חסר, חתם פטיסוב רשמית גם על חוזה שחקן, ושיחק בשורות הקבוצה משחק ליגה אחד בגיל 51. צסק"א נוצחה במשחק 3:2 על ידי סק"א סנקט פטרבורג.

פטיסוב זכה במספר עיטורים הן בברית המועצות והן ברוסיה, הגבוה בהם היה עיטור לנין ב-1988.

בינואר 2012, מיד אחרי משחק ה"אול-סטאר" של ליגת ה-KHL, הודיע פטיסוב במפתיע על התפטרותו מתפקידיו בצסק"א מוסקבה ובחבר המנהלים של הליגה, ועל עזיבתו של עולם ההוקי קרח בכללותו. הוא נימק את צעדו במצב הקשה אליו נקלעה צסק"א, שהפכה לקבוצת תחתית בליגה, ובהתנהלות הלקויה של חברי הנהלתה המונעת ממנו לבצע את תפקידו.

בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סוצ'י (2014) היה פטיסוב אחד מנושאי הדגל האולימפי.

"פטיסוב ארנה" בולדיווסטוק, אולמה הביתי של קבוצת אדמירל ולדיווסטוק מליגת ה-KHL, נקרא על שמו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המאורעות הבולטים בחייו האישיים היו תאונות דרכים בהן היה מעורב. פטיסוב יצא משתי התאונות יחסית ללא פגע גופני, אך התאונות הסתיימו שתיהן בתוצאות טרגיות לאנשים קרובים אליו.

ב-1985, עוד כשחקן צסק"א מוסקבה, היה פטיסוב מעורב בתאונת דרכים קשה במכונית בה נהג. בתאונה נהרג אחיו הצעיר אנטולי, שישב לצידו במכונית. אנטולי היה בן 18 ושחקן מצטיין בצסק"א מוסקבה בזכות עצמו.

ב-1997, שישה ימים אחרי שזכה עם דטרויט רד וינגס בגביע סטנלי הראשון שלו, חזר פטיסוב ממסיבת הזכייה של הקבוצה בלימוזינה שכורה. נהג הלימוזינה איבד שליטה על הרכב והתנגש בעץ. פטיסוב יצא מהתאונה עם פגיעות קלות בלבד ויכל לחזור לשחק בעונה שלאחר מכן, אולם שניים מנוסעי הרכב - חברו של פטיסוב להגנת הרד וינגס וידידו הטוב, ולדימיר קונסטנטינוב, ומעסה הקבוצה - ספגו פציעות ראש קשות ונותרו נכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויאצ'סלב פטיסוב בוויקישיתוף

שבר את הקרח: סלאבה פטיסוב והאומץ לניצחון, באתר מידה