וידאו תרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פרסומת למוסד ספציפי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

וִידֵאוֹ תֵּרַפְּיָה היא התערבות טיפולית באמצעות יצירת סרטים ויצירת וידאו. וידאו תרפיה מאפשרת מסגרת עבודה קבוצתית ופרטנית של השלכה (פרויקציה), העברה (טרנספרנס) ושל הרחקה, במטרה להציף תכנים ולטפל בקשיים רגשיים ותפקודיים.

הווידאו והקולנוע כאמנויות כוללים תחומי אמנות רבים, כגון: צילום, ספרות, מוזיקה, משחק ועוד. ככלי להעצמת תהליכי טיפול, הווידאו והקולנוע, כוללים דיסציפלינות מעולם הטיפול בהבעה ויצירה. יחד עם זאת, נראה ש"השלם שווה יותר מסך חלקיו" והעבודה הקבוצתית והפרטנית באמצעות וידאו וקולנוע מזמנת למסגרת העבודה הטיפולית איכויות משל עצמה.

על פניה, הכותרת "וידאו תרפיה" מכוונת לתחומי טיפול. וידאו תרפיסט אינו הגדרה מקצועית מוכרת בעולם הטיפול בהבעה ויצירה וכן בעולם הטיפול המסורתי יותר (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית). השימוש במינוח תרפיה הוא בעייתי, שכן מסגרות ההכשרה לווידאו תרפיה עדיין אינן מכשירות מטפלים. מסגרת שונות עושות שימוש אך ורק במטפלים מוסמכים לעבודה הווידאו תרפיסטית במטפלים שעוסקים בווידאו תרפיה המגיעים לרוב מתחומי הביבליותרפיה, הדרמה תרפיה והפסיכודרמה. במקרים אלו, ההצדקה המקצועית לשימוש במינוח תרפיה בהקשר של וידאו תרפיה נעשית כאשר העבודה בפועל נעשית על ידי מטפל מתחום אחר שהוכשר לכך.

מחלוקת זו נמצאת בלב העוסקים בווידאו תרפיה בישראל וסביבה קם האיגוד לסינמה ווידאו תרפיה[1] בשנת 2012 במטרה לנסח אמנת מקצוע. האיגוד הוקם על ידי ״מרכז שרון ישראל״ המרכז הוותיק בישראל שמכשיר קולנוענים ומטפלים ב״וידאו תרפיה״ ומקיים תוכניות לווידאו תרפיה בפיקוח משרדי ממשלה.

התפתחות ההכשרה בוידאו תרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 נפתחה לראשונה בישראל במרכז שרון ישראל ההתמחות המקיפה לסינמה ווידאו תרפיה[2][3][4] אשר מכשירה עד היום מטפלים ומנחי קבוצות בוידאו תרפיה. בשנת 2011 נפתח המסלול לווידאו תרפיה בבית הספר לקולנוע, שכלל הכשרה של שנה שלמה בווידאו תרפיה "מעלה"[5]. תוכנית הלימודים ב"מעלה" פוצלה למסלול המיועד לקולנוענים ומסלול המיועד למטפלים ובמעלה מעודדים עבודה משולבת של מטפלים וקולנוענים ביחד.

וידאו תרפיה בשדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדה העבודה התחום מפותח הרבה יותר ממרחב המחקר והאקדמיה. הווידאו תרפיה התפתח בשני העשורים האחרונים מאז נגישותה של המצלמה הביתית ובעיקר בעשור האחרון לאור זמינות והיכולת לעריכת וידאו בתוכנות מחשב ביתיות, עלויות הציוד הדרוש ופשטות הפעלתו. השפעה נוספת על התפתחות התחום מגיעה מכניסתו של הווידאו והמדיה בכללה לשימוש יומיומי וחשיפה בתרבות המערבית. וידאו תרפיה בהיבטים חברתיים עשיית סרט מחזקת את הכישורים החברתיים דרך משא ומתן ועימות עם התפיסות האישיות של כל אחד מחברי הקבוצה. היתרון של עשיית סרט הוא בשימוש הטכנולוגיה המאפשרת שיקוף והתבוננות עצמית המתועדת וניתנת לצפייה וניתוח שוב ושוב. ייחודיותו של הווידאו כמדיום ותהליך ההפקה מאפשר דיאלוג ברמה מקצועית בין חברי הקבוצה כמו גם דיאלוג פנימי של כל אחד מהיוצרים עם עצמו אל מול התוצר הקולנועי. וידאו תרפיה בהיבטים טיפוליים וידאו תרפיה היה פרקטיקה טיפולית המשתמשת בווידאו ככלי השלכתי וככלי של צפייה. כמו ביתר שיטות הטיפול באמנויות, גם שיטה זו מבוססת על הביטוי האישי יצירתי ורואה בתהליך את העיקר. קיימים שני סוגי טיפול: הטיפול הפרטני והטיפול הקבוצתי.

וידאו תרפיה - טיפול פרטני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיפול הפרטני, הווידאו מאפשר מרחב מצולם לשלל צורות הביטוי האישי, יצירתי. ההכפלות שנוצרות על ידי הצילום ואחר כך על ידי הצפייה, מדגישות ומעצימות את התהליך הטיפולי ובמקביל מעניקות למטופל חוויה של מרכזיות, נפרדות והעמדת צרכיו הנרקיסיסטים במרכז .

וידאו תרפיה - טיפול קבוצתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הקבוצתי נשען על תהליך העשייה הקולנועי מחד גיסא, ועקרונותיה של הקבוצה הטיפולית מאידך גיסא. תהליך העשייה הקולנועי הוא רב עוצמה, משלב בין האישי והקולקטיבי, בין כוחות היצירה והכוחות האופרטיביים, בין מסעו של היחיד והמסע של הקבוצה. התהליך הטיפולי נבחן דרך עין המצלמה. המצלמה איננה מסננת, היא מפגישה את היחיד עם עצמו ללא גורם מתווך. נקודה זו היא קריטית מבחינה טיפולית שכן היא עוקפת הגנות, מקדמת תהליכי הפנמה ומודעות ומאיצה תהליכי קבלה והעצמה. ההתנסות מעניקה למשתתפים חוויה קולקטיבית ייחודית ומהווה מיכל לעבודה קבוצתית.

תוכניות כלל ארציות וידאו תרפיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הפועלת בשדה ומשלבת טיפול יחד עם עבודה קולנועית מעשית, היא התוכנית "קולנוער" של עמותת "להב – לקידום הערכים בחברה" אשר התחילה את פעילותה בשנת 1998 עד 2018 על ידי סילבן ביגלאייזן. הפרויקט פעל בקרב קבוצות נוער. במפגשי 'קולנוער' העבודה הדרמטית מתמקדת באימפרוביזציות של אירועים ומצבים אישיים מחיי בני הנוער- על פי בחירתם. הדרמה מאפשרת נגיעות ראשונות בחומר הגלם: לישה, עיצוב ובדיקת טווח גמישותם של החומרים האישיים. ככל שהחשש הראשוני של המשתתפים יורד ומפנה מקומו לזרימה הטבעית, מתאפשר לנערים/נערות להתנסות במשחקי אימפרוביזציה שונים שוב ושוב, ולעצב את המציאות הבימתית כראות עיניהם. תיעוד מצולם של האימפרוביזציות הללו והניתוח שלהן מאפשרים התבוננות בתהליך כולו. החוויה היא של תנועה והתפתחות, אשר עשויה לסייע למי שחווה את עצמו ואת חייו בנקודת קיפאון. חיפוש הסיפור, המחזתו והסרטתו מביאים להתמודדות אקטיבית עם מצוקות קיימות, ומולידים דרכי פעולה ליצירת שינוי. חשיפתו של הסרט הקבוצתי לקהילה ומשם הלאה, נותנים משקל לבעיה איתה מתמודדת הקבוצה. העצמה אישית מתאפשרת דרך הכלי הקולנועי והדרמטי. דרך החומר המצולם הם יכולים להתבונן בסיטואציה נתונה בחייהם ולבחון אותה מזוויות שונות, כשכל פעם הם ממלאים תפקיד אחר, ולבחון תגובות שונות למצב הקיים. יצירת מרחב התנסויות, הנטול כל שיפוט ערכי, מאפשר העלאת תכנים אותנטיים יומיומיים: סטריאוטיפים, דילמות וקונפליקטים שונים, לצד חלומות ופנטזיות. התנועה בין ההוויה העכשווית לבין עידוד להתבוננות עתידית, מאפשרת התחברות למשאבים פנימיים חיוביים, גילוי אמפתיה, מציאת חזון/יעד אישי וחתירה למימושו.

התוכנית לקולנוע מסייע - מרכז שרון ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע מסייע (Assistive Cinema) היא תוכנית וותיקה בישראל אשר שואבת את השראתה מתחום הווידאו תרפיה והמתאר/מסמן את הפעולה הקולנועית ככלי לטיפול ולקידום תהליכים ברמה הרגשית והתפקודית בקרב בני אדם. בהקשר הטיפולי התוכנית לקולנוע מסייע יעילה למטרותיה, בכך שהיא מעודדת שימוש ביצירת סרטים עלילתיים ככלי השלכתי, תרפויטי, ככלי לבחינת כישורי חיים ופיתוחם. התוכנית לקולנוע מסייע תוכנית מוכרת כתוכנית טיפולית על ידי משרד הרווחה, פועלת בפיקוח משרד החינוך ובהכרה של המשרד לביטחון פנים ופועלת בעשרות מוסדות טיפוליים, פנימיות טיפוליות, הוסטלים ומסגרות נוער ומבוגרים רבות ברחבי הארץ. בתוכנית לקולנוע מסייע נעשה שימוש בדרכי עבודה השואבים את השראתם מתחומים טיפוליים מגוונים כגון: ביבליותרפיה, דרמה תרפיה, פסיכודרמה, הנחיית קבוצות, עבודה סוציאלית, ופסיכולוגיה. בכל זאת, ישנן דרכי עבודה אופייניות לווידאו תרפיה באופן בלעדי ומובהק. מרחב ההפקה הוא המרחב הטיפולי או מרחב העבודה המשמעותית. בתוכנית יוצרים סרטים. שימוש בנרטיב, מצלמה, סאונד, עריכה המהוגנים בהנחיה דינאמית של איש טיפול בהבעה ויצירה ו/או קולנוען בהנחיה בקו יחד עם איש טיפול מאפשרים טריטוריה לעבודה בכלים משוכללים וזמינים על תכנים רגשיים ותפקודיים. אוכלוסיות היעד של התוכנית מגוונות (מבוגרים, נוער, גיל שלישי, עיכוב התפתחותי, פגועי נפש) ולכן התוכנית לקולנוע מסייע היא יותר מכל מאגר של כלים ייחודיים קולנועיים טיפוליים, חינוכיים וחברתיים. לכל קבוצה בתוכנית מותאמים הכלים שמתאימים לה על פי הצרכים והאפיון.

וידאותרפיה קהילתית - המרכז הישראלי לווידאותרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הפועלת מעל לחמש שנים בארץ עם כלל משרד החינוך, הרווחה והביטחון במודל ייחודי וראשוני בעולם. המודל נולד על בסיס הפסיכולוגיה האינדודואלית, המתמקדת בהיותו של האדם יצור חברתי הבוחר את התנהגותו ורגשותיו על פי הדרך בה הוא בוחר להשתייך לחברה, ושיטת ההפסיכודרמה שפיתוח יעקוב לוי מורנו, שממקדת את הטיפול על הפעולה הדרמטית ומשחק התפקידים. בפיתוח המודל לקחו חלק מטפלים בכירים מהארץ ובראשם יפה מור, ראש חטיבת הפסיכודרמה של י.ה.ת., שעבדה בפיתוח תוכניות הכשרה למטפלים במוסדות הלימוד המוכרים בארץ. המרכז פיתח מודל הייחודי בכמה אופנים: 1. וידאותרפיה המונחית על ידי מטפלים מוסמכים 2. וידאותרפיה קהילתית בה גם המשפחות והקהילה של המשתתפים לוקחים חלק בתהליך 3. מודל השם דגש על פיתוח ״תמונת העתיד״ של המשתתפים

באמצעות השימוש בוידאו המשתתפים חווים ורואים שהם יכולים להשתייך גם אחרת לחברה, משמע לפעול גם אחרת בדרך שגם תעזור להם להיות חלק. לפי הגישה האדלריאנית לכל אדם ישנם תנאים להשתייכות לחברה שהציב לעצמו בעזרת פירושים ומטרות שפיתח בילדותו. מטרת העבודה הקבוצתית היא להרחיב את התנאים להשתייכות כך שיהיו גמישים יותר ויאפשרו לאדם לבחור את חייו בצורה חופשית. כך יכולים אנשים לשנות דפוסים עמוקים והתנהגויות שראו אותם כחלק מאופיים. התוכנית מתמקדת בהעלאת תחושת הערך של המשתתפים ופיתוח העצמאות והאחריות האישית שלהם בבחירת מסלול חייהם.

מלבד השימוש הנפוץ שנעשה ב״וידאו תרפיה״ לשיקוף התכנים הרגשיים באמצעות צפייה בהתנהגויות, מטפלי המרכז עושים שימוש רב בעבודה הקבוצתית ובסרט על מנת לחדד את נושא השייכות של האדם לקהילה בה הוא חי. כל זאת באמצעות השייכות לקבוצת הקולנוע ויצירת סרט עם מסר וערך לקהילה. העבודה הווידאו תרפיסטית של המרכז מאופיינת בקהילתיות ועבודה מערכתית עם כל שכבות האוכלוסייה: נוער, מבוגרים, קשישים וצוות. וזאת על מנת להקיף את מעגלי החיים השונים של המשתתפים בתוכנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האיגוד לסינמה ווידאו תרפיה, האיגוד לסינמה ווידאו תרפיה
  2. ^ מרכז שרון
  3. ^ התמחות בסינמה ווידאו תרפיה
  4. ^ מרכז שרון ישראל, מרכז שרון ישראל
  5. ^ מעלה, מעלה