וידוי (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה[1] להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.

מהות הווידוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הווידוי על חטא בין אדם למקום נעשה בין האדם לבין אלוהיו. וידוי בפני אדם אחר מוגדר לדעת רב כהנא בתלמוד[2] כ"חוצפה". לעומת זאת במקור אחר בתלמוד מובא דעת רב נחמן שעל חטא שבין אדם לחברו רצוי להתוודות בציבור,[3] וכך פסק הרמב"ם[4] ומציין שוידוי כזה הוא "שבח גדול".

הווידוי כשלעצמו אינו מכפר על החטא, אלא מהווה חלק מתהליך שכולל גם עזיבת החטא (צריך להפסיק לעשותו בפועל, ולנקוט פעולות כדי להתרחק ממנו אם אפשר), התחרטות עליו, וקבלה לעתיד - שלא יחטא (הכרה, חרטה וקבלה לעתיד).[5] הווידוי צריך להיעשות דווקא בדיבור ולא במחשבה. על פי רבי נחמן מברסלב, יש חשיבות לווידוי דברים לפני תלמיד חכם.תבנית:תורה ד' ליקוטי מוהר"ן קמא[דרושה הבהרה]

ככלל, אין נוסח אחיד לווידוי והמטרה פשוט להודות על חטאו. בספר משנה תורה, כתב הרמב"ם:

"כיצד מתודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך הרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה' וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח".

בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לווידוי האישי, נקבעו בתפילה שני נוסחי וידוי אחידים, הקרויים "וידוי קטן" ו"וידוי גדול". הווידוי הקטן הוא חלק מה"תחנון", ונאמר בלחש ברוב ימי החול, בתפילת שחרית לאחר חזרת הש"ץ. ביום הכיפורים נוהגים לומר אותו בקול רם, ובחלק מהקהילות אף לשיר אותו. הווידוי הגדול נאמר רק בתפילת יום הכיפורים.

שני הווידויים נאמרים בעמידה, ועל פי האר"י נהוג לאומרם תוך כדי הכאה על החזה מול הלב (ומכאן הביטוי "מכה על חטא").[6] גם נוהגים על פי השל"ה לאומרם תוך התכופפות קדימה.

בנוסחים רבים, הויידויים כוללים רשימה של חטאים המסודרים בסדר אלפביתי; הווידוי הקטן מונה חטא אחד לכל אות, ואילו קטע "על חטא" של הווידוי הגדול - שניים לכל אות.

מעבר לנוסחים הכלליים יצאו לאור רשימות שונות של חטאים לאמירה בוידוי כהרחבה לנוסח הרשמי. אחד מוידויים אלו הוכן על ידי שמשון מאוסטרופולי.[7]

נוסח וידוי קטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוהינו ואלוהי אבותינו תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מתחינתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לאמר לפניך ה' אלוהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו.

אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר. יעצנו רע. כיזבנו. לצנו.
מרדנו. ניאצנו. סררנו. עווינו.
פשענו. צררנו. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו. תעתענו.

וידוי גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הווידוי הגדול של מנהג בבל העתיק היה קצר ביותר וכלל בסך הכל כ-144 מילים. הוא מתחיל בקטע "אתה יודע רזי עולם ...", ממשיך במניית קטגוריות כלליות של עבירות, ומסיים באמירה: "הגלויים לנו כבר אמרנו לפניך ושאינם גלויים לנו לפניך הם גלויים ... ומלפניך סליחה ומחילה". הנוסח הבבלי אפילו לא כלל את נוסח וידוי הקטן המופיע כמעט בכל שאר הנוסחים כחלק מהוידוי הגדול.[8][9]

בנוסחי אשכנז וספרד מתחיל וידוי הגדול בוידוי הקטן, ממשיך ב"אתה יודע", "על חטא" לפי סדר הא"ב כפול, "על חטא" של קבוצות חטאים ומסתיים ב"את שגלויים לנו ...".[10]

לפני המיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – וידוי שכיב מרע

נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו. יסוד הדין הוא במסכת שבת ובמסכת שמחות. קיימים מספר נוסחים שנתקנו לעת זו, בין החשובים הוא נוסח אשר מביא הרמב"ן בספרו תורת האדם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדעת הרמב"ם וידוי הוא אחד מתרי"ג מצוות. ספר המצוות, עשה ע"ג
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד ב'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו, עמוד ב'
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ה'
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ג'
  6. ^ שער הכוונות סוף דרוש ה
  7. ^ שמשון מאוסטרופולי, ‏וידוי הגדול, ירושלים, תרנ"א, באתר HebrewBooks
  8. ^ נפתלי וידר, לחקר מנהג בבל הקדמון, תרביץ, טבת תשכ"ח, עמ' 136, 140-142
  9. ^ סעדיה גאון, ‏סדור רב סעדיה גאון, מקיצי נרדמים, ראובן מס, ירושלים, תשכ"ג, עמ' רנט-רס, באתר HebrewBooks
  10. ^ שמשון הענא, ‏מחזור חלק ראשון כמנהג ק"ק אשכנזים, הומבורג, תפ"א, עמ' פ:-פא:, באתר HebrewBooks


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.