ויהי בוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויהי בוקר
Et il y eut un matin
בימוי ערן קולירין
הופק בידי נדב פלטי, תמי מוזס-בורוביץ', רענן גרשוני וקרן מיכאל
תסריט ערן קולירין
עריכה אריק להב ליבוביץ, חיים טבקמן
שחקנים ראשיים אלכס בכרי, ג'ונה סולימאן
מוזיקה חביב שחאדה חנא עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום שי גולדמן
מדינה ישראל
חברת הפקה דורי מדיה בע"מ
חברה מפיצה קולנוע לב
הקרנת בכורה ישראלישראל אוקטובר 2021 (בתכנון)
משך הקרנה 101 דקות
שפת הסרט ערבית ועברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרסי אופיר לסרט הטוב ביותר, לבמאי הטוב ביותר, לשחקן הראשי הטוב ביותר, לשחקנית הטובה ביותר, לשחקן המשנה הטוב ביותר, לתסריט המקורי הטוב ביותר ולליהוק הטוב ביותר (2021)
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויהי בוקראנגלית: Let It Be Morning, בערבית: فَليَكُن صَبَاحًا) הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2021 בבימויו של ערן קולירין, המבוסס על ספר בשם זה של סייד קשוע.

הסרט הוקרן בבכורה עולמית בחודש יולי 2021 מסגרת פסטיבל קאן. את בכורתו הישראלית ערך בספטמבר 2021 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, שם זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר. הסרט היה מועמד ל-15 פרסים בטקס פרסי אופיר לשנת 2021[1] וזכה ב-7 מהם, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.[2][3]

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמי נוסע עם אשתו מירה ובנו אדם לחתונת אחיו שמתקיימת בכפר ילדותו. החתונה עוברת על מי מנוחות, אך בדרכם חזרה לירושלים (העיר בה הם מתגוררים), הם נתקלים בחיילים המבקשים מהם לחזור על עקבותיהם. סמי מנסה להסביר לחיילים שהוא אזרח ישראלי, שיש לו מחר יום עבודה, ושהבן שלו יפסיד לימודים, אבל זה לא מועיל, והם נאלצים לחזור לבלות את הלילה בבית הוריו של סמי. למחרת בבוקר, כשהם מבקשים לצאת לדרכם שוב, הם מגלים פקק מכוניות עצום ביציאה מהכפר, ושהוקם שם מחסום. סמי מוצא עצמו כלוא בכפר הולדתו, תחת מצור שלאיש אין מושג מה תכליתו ולכמה זמן הוא עתיד להימשך.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות
אלכס בכרי סמי
ג'ונא סולימאן מירה
סלים דאו טארק
איהאב אליאס סלאמה עבד
ח'ליפה נאטור מוחמד
איזבל רמדאן זהרה
דוריד לידוואי נביל
יארה יארר לינה
מרוואן חמדן אדם
ארין סבה רולה
נדיב סלאדי אשרף

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תפקיד
ערן קולירין תסריט ובימוי
סייד קשוע יוצר המקור
נדב פלטי, תמי מוזס-בורוביץ', רענן גרשוני וקרן מיכאל, דורי מדיה בע"מ מפיקים
נטלי וולה, יעל פולג ולטיסיה גונזלס הפקה משותפת
שי גולדמן צילום
אריק להב ליבוביץ וחיים טבקמן עריכה
ג'ונא סולימאן ליהוק
חביב שחאדה חנא מוזיקה מקורית
אמיר ירון עיצוב אמנותי
דורון אשכנזי ומרוות חכרוש עיצוב תלבושות
אביב אלדמע וברונו מרסר עיצוב פסקול
אתי אלוהב הקלטה
טניה ירושלמי איפור
סנא טנוס מפיק בפועל
בועז פסנזון עוזר במאי
רחל פארן ועידית פארן מפיקות שותפות

מועמדויות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה ארגון קטגוריה מועמד/ת תוצאה
2021 פרס אופיר פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר ויהי בוקר זכייה
פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר ערן קולירין זכייה
פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר ערן קולירין זכייה
פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר ג'ונא סולימאן זכייה
פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר אלכס בכרי זכייה
פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר איזבל רמדאן מועמדות
פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר איהאב אליאס סלאמה זכייה
פרס אופיר לצילום הטוב ביותר שי גולדמן מועמדות
פרס אופיר לעריכה הטובה ביותר אריק להב ליבוביץ' וחיים טבקמן מועמדות
פרס אופיר לעיצוב האמנותי הטוב ביותר אמיר ירון מועמדות
פרס אופיר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר דורון אשכנזי ומרוות חכרוש מועמדות
פרס אופיר לאיפור הטוב ביותר טניה ירושלמי מועמדות
פרס אופיר לפסקול הטוב ביותר אביב אלדמע ואיתי אלוהב מועמדות
פרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר חביב חנא מועמדות
פרס אופיר לליהוק הטוב ביותר ג'ונא סולימאן זכייה

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מבקרי הקולנוע שיבחו את הסרט. כך, למשל, כתב שמוליק דובדבני:

"האנושיות הנפלאה המאפיינת את כל סרטיו של קולירין ("ביקור התזמורת") מנצחת את הסיסמאות הפוליטיות – ואולי גם זו עמדה פוליטית שלא כולם יאהבו. ... כל אחד ואחת משחקניו ושחקניותיו מעצב דמות שנחרטת עמוק בזיכרון, ואלה כוללים את אבי המשפחה (סלים דאו), שמייצג את הדור השפוף, אשתו הנבגדת של הגיבור (בגילומה של ג'ונא סולימאן) שפוצחת לקראת סוף הסרט במונולוג מרגש, ונהג טרנזיט מקומי (איהאב סלאמה) השקוע בחובות לראש כנופיית הפשע. זהו סרט מלא יופי אנושי וחדות אבחנה, על זהות, בית ומצב קיומי תמידי של מצור."[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויהי בוקר בוויקישיתוף

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרסי אופיר 2021: המועמדים, באתר סריטה, ‏16 באוגוסט 2021 (באנגלית)
  2. ^ N12 - טקס פרסי אופיר 2021: כל הזוכים, באתר N12, ‏2021-10-05
  3. ^ בוקר, רן; טוקר, אינה (2021-10-05). "המנצח הגדול בטקס פרסי אופיר: "ויהי בוקר" של ערן קולירין". Ynet. נבדק ב-2021-10-05.
  4. ^ סיכום התחרות בפסטיבל חיפה, באתר ynet, 24 בספטמבר 2021