ויוויאן פוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויוויאן פוקס
Vivian Fuchs
סר ויוויאן פוקס וסר אדמונד הילרי, 1958
סר ויוויאן פוקס וסר אדמונד הילרי, 1958
לידה 11 בפברואר 1908
האי וייט, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1999 (בגיל 91)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלינור האניוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 11 בנובמבר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית פרסטוויץ' (1960)
  • מדליית הזהב של החברה הגאוגרפית הצרפתית (1958)
  • מדליית המייסדים (1951)
  • מדליית הקוטב
  • Knight Bachelor
  • Scottish Geographical Medal עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויוויאן פוּקס (לעיתים: פוּכּס, באנגלית: Sir Vivian Fuchs;‏ 11 בפברואר 1908 - 11 בנובמבר 1999) היה חוקר ומגלה ארצות אנגלי, שצוות המשלחת שלו היה הראשון להשלים את החצייה היבשתית של אנטארקטיקה בשנת 1958.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוקס נולד ב-1908 בפרשווטר, האי וייט, לארנסט פוקס, מהגר גרמני מינה ולאשתו הבריטית ויולט ווטסון. הוא למד בברייטון קולג' ובסנט ג'ון קולג', קיימברידג'. הכשרתו המקצועית הייתה בגאולוגיה, ואת מקצועו זה ראה כאמצעי להגשים את עניינו בטבע. משלחתו הראשונה הייתה אל גרנלנד ב-1929 עם מורו, ג'יימס וורדי. אחרי שהשלים את לימודיו בשנת 1930, נסע עם משלחת של אוניברסיטת קיימברידג' לחקור את הגאולוגיה של אגמי מזרח אפריקה ביחס לשינויים אקלימיים. לאחר זאת הצטרף לאנתרופולוג לואיס ליקי במשלחת לערוץ אולדובאי. בשנת 1933 נשא לאישה את דודניתו, ג'ויס קונל. ג'ויס, נוסעת עולמית בזכות עצמה, ליוותה את ויוויאן במשלחתו אל ימת רודולף (כיום אגם טורקנה) ב-1934. הממצאים ממשלחת זו, שבה איבדו שניים מחבריהם, הנחילו לפוקס את תואר הדוקטור שלו מקיימברידג' בשנת 1937.

בפברואר 1936 נולדה בתו הילרי. ב-1937 ארגן משלחת לחקר אגן אגם רוקווה בדרום טנזניה. עם שובו בשנת 1938 נודע לו, שבתו השנייה, רוזלינד, סובלת משיתוק מוחי חמור. היא מתה בשנת 1945. בנו, פיטר, נולד ב-1940.

בגיל שלושים, התגייס לצבא הבית הבריטי (Territorial Army, חלק מהצבא הבריטי הכולל עתודות מתנדבים) ונשלח לחוף הזהב, שם שירת בשנים 1942 עד 1943. הוא חזר הביתה והוצב בלונדון במטה הצבא השני בתפקיד בעניינים אזרחיים. הצבא השני הועבר לפורטסמות' לקראת הנחיתה המתוכננת ל-6 ביוני 1944, ופוקס הגיע לבסוף לגרמניה בעוד מועד להיות עד לשחרור האסירים ממחנה הריכוז ברגן-בלזן. הוא משל במחוז פלן בשלזוויג-הולשטיין עד 1946, אז שוחרר משירות צבאי בדרגת רב-סרן.

פוקס לקח חלק בסקר שטחי החסות איי פוקלנד (כיום הסקר האנטארקטי הבריטי) שהחל ב-1947, אז הגיש בקשה למשרת גאולוג. מטרת הארגון הייתה לקדם את תביעות החזקה של בריטניה על אנטארקטיקה, וכמטרה משנית, לתמוך במחקר מדעי. ב-1950 התבקש פוקס לפתח את המשרד המדעי החדש של הסקר בלונדון, לתכנן מחקר באנטארקטיקה ולתמוך בפרסומי מחקרים. בהמשך יהיה למנהל סקר שטחי החסות של איי פוקלנד, מ-1958 (לאחר שובו מן המשלחת האנטארקטית המצליחה) עד 1973. אשתו מתה באוקספורד בשנת 1990, בגיל 83, מהתקף לב. כעבור שנה, נשא לאישה את אלינור האניוויל, עוזרתו האישית לשעבר בסקר אנטארקטיקה הבריטית, בקנסינגטון ובצ'לסי, לונדון. סר ויוויאן פוקס מת בקיימברידג' ב-11 בנובמבר 1999, בן 91.

המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי

פוקס מוכר בעיקר כמי שעמד בראש המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי, משלחת במימון מדינות חבר העמים, שהשלימה את החצייה היבשתית הראשונה של אנטארקטיקה. תכנון המשלחת החל ב-1953, וחזה את השימוש בטרקטור סנו-קט לחציית היבשת ב-100 ימים, החל בים ודל וכלה בים רוס, דרך הקוטב הדרומי[1].

פוקס וקבוצתו הגיעה לאנטארקטיקה בינואר 1957 לאחר שהמחנה הוקם במקום. הקבוצה יצאה לבסיס שקלטון ב-24 בנובמבר 1957. לאורך המסלול, נאסף מגוון נתונים מדעיים מבדיקות עומק סייסמיות ומקריאות גראווימטריות. מדענים קבעו את עובי הקרח בקוטב ואת קיומה של מסה יבשתית מתחת לקרח. ב-2 במרץ 1958 השלימו פוקס ואנשיו את דרך 100 הימים כשהגיעו אל בסיס סקוט, לאחר מסע בן 3,453 ק"מ (2,158 מייל)[2].

ב-1958 קיבל תואר אבירות מן המלכה אליזבת השנייה. יחד עם סר אדמונד הילרי, כתב את "מסע הקוטב הדרומי" ( The Crossing of Antarctica)[1].

מדליית פוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית פוקס נוצרה בשנת 1973 על "דבקות יוצאת דופן לענייני סקר אנטארקטיקה הבריטית, מעל ומעבר לחובה המקובלת, מצד גברים ונשים שממלאים או שמילאו בעבר תפקיד בסקר, או עמדו בקשר הדוק עם עבודתו."

המדליה ניתנת לאדם אחד או שניים בשנה על תרומתו לסקר אנטארקטיקה הבריטית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויוויאן פוקס, אדמונד הילרי, מסע הקוטב הדרומי: הכיבוש ההיסטורי של אנארקטיקה. תל אביב, הוצאת קרני, 1958.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויוויאן פוקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]