ויויאן מלון ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויויאן מלון ג'ונס
לידה 15 ביולי 1940
מוביל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באוקטובר 2005 (בגיל 65)
אטלנטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אלבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פעילה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויויאן חואניטה מלון ג'ונסאנגלית: Vivian Juanita Malone Jones‏; 15 ביולי 1942 - 13 באוקטובר 2005) הייתה אחת משני הסטודנטים האפרו-אמריקאים הראשונים שנרשמו לאוניברסיטת אלבמה בשנת 1963, וב-1965 הייתה לבוגרת האוניברסיטה השחורה הראשונה. היא התפרסמה כשג'ורג' ואלאס, מושל אלבמה ניסה לחסום את דרכם שלה ושל ג'יימס הוד להרשמה לאוניברסיטה ללבנים בלבד.[1]

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון נולדה במחוז מונרו, אלבמה ב-1942, הרביעית בשמונה ילדים. הוריה עבדו שניהם בבסיס חיל האוויר ברוקלי; אביה היה איש תחזוקה ואמה עבדה כעוזרת-בית. הוריה של מלון שמו דגש על חשיבות ההשכלה ווידאו, שילדיהם ילמדו בקולג'. כל אחד מאחיה הגדולים של מלון למד באוניברסיטת טוסקג'י. הוריה גם היו פעילים בתנועה לזכויות האזרח והרבו לחהשתתף בכינוסים מקומיים, התרמות ופעילויות בקהילה לקידום שוויון וביטול ההפרדה הגזעית. כנערה, הייתה ויויאן מעורבת לעיתים קרובות בארגונים קהילתיים לחיסול האפליה הגזעית ועבדה שכם אל שכם עם מנהיגים מקומיים של התנועות למען ביטול ההפרדה הגזעית בבתי ספר.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון למדה בתיכון המרכזי, שם הייתה חברה ב"אגודת הכבוד הלאומית".[2] בפברואר 1961 נרשמה מלון לאוניברסיטת אלבמה לחקלאות ומכניקה, A&M, אחד הקולג'ים המעטים לסטודנטים שחורים באלבמה. היא למדה בקולג' זה במשך שנתיים וקיבלה תואר ראשון בהכשרה עסקית.[3] מלון רצתה להמשיך ללמוד לקראת תואר בראיית חשבון, תחום לימודים שלא היה בנמצא בקולג' A&M בשנים ההן. יתרה מזו, התואר הראשון שמלון קיבלה ניתן לה לפני שהאוניברסיטה הוכרה באופן מלא על ידי איגוד הקולג'ים ובתי הספר של אלבמה. כדי לקבל תואר מוכר בראיית חשבון, היה על מלון לעבור לאוניברסיטה אחרת.

אוניברסיטת אלבמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויויאן מלון נרשמת ללימודים באוניברסיטת אלבמה, 11 ביוני 1963.

ב-1961 נודע למלון מידידת משפחה, שהליגה הלא-מפלגתית לבוחר ארגנה תוכנית לביטול ההפרדה בסניף מוביל של אוניברסיטת אלבמה. הודות להצטיינותה יוצאת הדופן בתיכון, הייתה מלון אחת ממספר סטודנטים שחורים מקומיים שהארגון הציע להם לפנות לקמפוס מובייל. לפחות 200 סטודנטים שחורים הגישו טופסי הרשמה לאוניברסיטה, ואלה נדחו על ידי ועדת הקבלה. האוניברסיטה דחתה את הבקשות בתואנה של רישום-יתר וסגירת ההרשמה, מכסות קבלה מלאות או אי-עמידה בדרישות האקדמיות מצד הפונים, אלא שהקהילה לא איחרה להבין, שהאוניברסיטה מסרבת לקבל את הסטודנטים השחורים בגלל התנגדותה לביטול ההפרדה הגזעית.[4]

סטודנטים שחורים שפנו לקמפוס מוֹבִּיל של האוניברסיטה, כולל מלון, עמדו לבחינת המחלקה לביטחון הציבור של האוניברסיטה. אחרי שהגישה את בקשת ההרשמה לסניף מוביל של אוניברסיטת אלבמה, זכו מלון ומשפחתה לביקור של שני גברים לבנים, שהציגו עצמם כנציגי המדינה. הם הזהירו, שנסיונותיה להירשם לקמפוס מוביל ולהתמזג בבית הספר מעוררים פעולת גומלין אלימה מצד הקהילה הלבנה המקומית, ואל למשפחה לצפות להגנה של ממש מפניה. החשש לביטחונה לא הרתיע את מלון מהמשך פעולותיה לתמיכה באינטגרציה באוניברסיטה והיא התמידה במאמציה להתקבל לאוניברסיטת אלבמה כדי לקבל תואר בראיית חשבון.

הקרן להגנה משפטית ולהשכלה NAACP של אלבמה ארגנה אירוע עם מלון להרשמתה לבית הספר למסחר ומנהל עסקים של אוניברסיטת אלבמה, להשגת תואר בראיית חשבון. הקרן להגנה משפטית עבדה עם הסטודנט ג'יימס הוד לביטול ההפרדה הגזעית באוניברסיטת אלבמה.[5] לאחר שנתיים של דיונים והליכים משפטיים, קיבלו היא וג'יימס הוד ב-1963 היתר להירשם באוניברסיטה בהוראת השופט המחוזי הרלאן גרומס. בית המשפט המחוזי פסק, שהנוהג של אוניברסיטת אלבמה למנוע כניסת סטודנטים שחורים לאוניברסיטה מהווה הפרה של פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית בתיק בראון נגד מועצת החינוך, שקבעה כי הפעולה של חינוך ילדים שחורים בבתי ספר בהפרדה מכוונת מתלמידים לבנים נחשבת לנוגדת את החוקה. השופט גרומס גם אסר על המושל ואלאס להתערב ברישום הסטודנטים.

ב-11 ביוני 1963 הגיעו מלון והוד, בלוויית סגן התובע הכללי של ארצות הברית ניקולאס קצנבאך ושיירה של שלוש מכונית עמוסות מרשלים פדרליים, אל קמפוס אוניברסיטת אלבמה כדי להירשם ללימודים. בשטח הקמפוס, חוסם את הכניסה אל אודיטוריום פוסטר, המתין להם המושל ואלאס, מכותר בקבוצה של שוטרי מדינה. ואלאס התכוון לעמוד בהבטחתו לקיים הפרדה גזעית במדינה ו"לבלום אינטגרציה בדלת בית הספר".[6] מלון והוד המתינו במכונית, בשעה שסגן התובע הכללי קצנבאך וקבוצה קטנה של מרשלים פדרליים התעמתו עם ואלאס בדרישה לסור הצידה ולאפשר למלון ולהוד להיכנס בצו בית המשפט של המדינה.

לא זאת בלבד שוואלאס התנגד להוראה, הוא אף הפריע לקצנבאך; לנוכח קהל צוותי התקשורת שהקיפוהו, נשא ואלאס נאום קצר וסמלי, שעסק בריבונות המדינה, בטענה כי "הפלישה הלא קרואה, לא רצויה, לא מוצדקת ומגובה בכוח אל קמפוס האוניברסיטה של אלבמה ... בתוקף כוחו של הממשל המרכזי, מציגה דוגמה מפחידה של דיכוי הזכויות, זכויות היתר והריבונות של מדינה זו מצד פקידי הממשל הפדרלי."[7]

משנוכחו לדעת, שוואלאס איננו מוכן לפנות את הדרך, קרא קצנבאך לעזרת הנשיא ג'ון פ. קנדי, שיכפה על ואלאס לאפשר לסטודנטים השחורים להיכנס אל האוניברסיטה. קצנבאך ליוה את מלון אל המעונות שלה ואמר לה לראות את חדרה ולאכול לבדה בחדר האוכל אם תהיה רעבה. מלון ירדה אל חדר האוכל והופתעה, כאשר מספר סטודנטים לבנים הצטרפו אליה וסעדו עמה. היא נשארה בחדרה במעונות עד שהוחלט, שהמצב נרגע.

הנשיא קנדי הכפיף בהמשך אותו יום את המשמר הלאומי של אלבמה לממשל הפדרלי, ומכאן לפיקודו של הנשיא, במקום לזה של מושל אלבמה. מאה אנשי משמר ליוו את מלון והוד ממעונותיהם חזרה לאולם, שם סר ואלאס הצידה לבקשת גנרל הנרי ו. גראהם. מלון והוד נכנסו אז לבניין, אם כי בדלת אחרת.[8] עם כניסתם לבניין, התקבלו מלון והוד בתשואות מפתיעות מתלמידי האוניברסיטה, ומלון התקבלה לאוניברסיטה כתלמידת שנה ב'.

תקופת לימודיה של מלון באוניברסיטת אלבמה הייתה נקייה יחסית מסכסוכים ומאיומים על שלומה, להוציא הילולת פיצוצים שהתרחשה בנובמבר 1963 בהפגנה של לבנים, שזעמו כנראה על מדיניות האינטגרציה. לאחר דיונים מרובים בין המרשל של ארצות הברית לקצנבאך, הוחלט שמלון לא תוצא מבית הספר והרשמתה לא תבוטל בשל הטלת הפצצות. שנתיים לאחר מכן, ב-1965, קיבלה מלון תואר ראשון במנהל עסקים והייתה לבוגרת השחורה הראשונה של אוניברסיטת אלבמה. היא סיימה את לימודיה בממוצע ציונים של טוב+.

השנים הבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף הישגיה האקדמיים הגבוהים באוניברסיטה, מלון לא הצליחה לקבל עבודה באלבמה. בהמשך הצטרפה למחלקת זכויות האזרח של משרד המשפטים האמריקאי ועבדה שם כמנתחת מחקרים.[9] בתקופת חייה בוושינגטון, למדה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון לתואר שני במינהל ציבורי. היא קיבלה עבודה כמומחית ליחסי עובדים במשרד המרכזי של מנהל ותיקי המלחמה של ארצות הברית.

מלון התמנתה למשרת מנהלת ביצועית של "מיזם חינוך הבוחר" ופעלה להשגת שוויון בבחירות למיעוטים, עבודה שסייעה למיליוני שחורים להירשם להצבעה. בהמשך הייתה למנהל זכויות אזרח ועניינים עירוניים ולמנהלת צדק סביבתי לסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, משרה בה התמידה עד לפרישתה ב-1996. באוקטובר 1996 בחרה בה קרן משפחת ג'ורג' ואלאס לראשונה שתקבל את פרס לורלין ב. ואלאס לאומץ לב. בטקס הענקת הפרסף אמר ואלאס, "ויויאן מלון ג'ונס עמדה במרכז המאבק על זכויות מדינות והתנהלה בחן, בכוח ומעל לכל, באומץ." בשנת 2000, העניקה לה אוניברסיטת אלבמה דוקטורט לספרות אנוש.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויויאן מלון ג'ונס מתה לאחר אירוע מוחי בגיל 63, ב-13 באוקטובר 2005 בבית חולים באטלנטה. טקס האשכבה התקיים בקפלה הבינלאומית על שם מרטין לותר קינג בקולג' מורהאוז.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון נישאה לד"ר מאק ארתור ג'ונס, רופא, שמת לפניה, בשנת 2004. היא הותירה אחריה בן, בת, ארבע אחיות ושלושה אחים. גיסה, אריק הולדר, היה התובע הכללי של ארצות הברית. אחיינה ג'ף מלון היה שחקן כדורסל בתקופת לימודיו באוניברסיטת מיסיסיפי וב-NBA.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלברט פ. בלאושטיין, "זכויות אזרח ואפרו-אמריקאים: היסטוריה תיעודית", הוצאת אוניברסיטת נורתווסטרן, 1991, ‏ isbn=0-8101-0920-4
  2. ^ דאגלס מרטין, הניו יורק טיימס, "ויויאן מלון ג'ונס, 63, מתה; הבוגרת השחורה הראשונה של אוניברסיטת אלבמה 14 באוקטובר 2005
  3. ^ כריסטנה בלדסו, "ויויאן מלון ג'ונס וה-VEP: מאינטגרציה לרישום להצבעה"
  4. ^ 400 שנות ניסיון בזכויות אזרח של אפרו-אמריקאים
  5. ^ ניו יורק טיימס, הספד לוויויאן מלון ג'ונס, 14 באוקטובר 2005
  6. ^ Wallace in the Schoolhouse Door דבי אליוט, "ואלאס בדלת בית הספר" 11 ביוני 2003
  7. ^ מחלקת הארכיבים וההיסטוריה של אלבמה, נאום המושל ג'ורג ק. ואלאס בדלת בית הספר
  8. ^ חדשות יו.אס.אי טודיי, "הפרדה גזעית באלבמה" 8 ביוני 2003
  9. ^ ‏ USA Today, "חלוצת זכויות האזרח ויויאן ג'ונס מתה" 13 באוקטובר 2005