ויטאלי צ'ורקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויטאלי צ'ורקין
Виталий Иванович Чуркин
MFA Paolo Gentiloni with Amb Vitaly I. Churkin, PR of the Russian Federation to the UN (cropped).jpg
צ'ורקין, 2015
שם מלא ויטאלי איוואנוביץ' צ'ורקין
מדינה רוסיה
תאריך לידה 21 בפברואר 1952
מקום לידה מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
תאריך פטירה 20 בפברואר 2017 (בגיל 64)
מקום פטירה מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרויקורובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דיפלומט, פוליטיקאי, ילד שחקן, מתורגמן, שחקן קולנוע
דת נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מריה צ'ורקינה
שגריר רוסיה באו"ם
תקופת כהונה 8 באפריל 200620 בפברואר 2017 (10 שנים)
הקודם אנדריי דניסוב
הבא פיוטר איליצ'וב
תחת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
דמיטרי מדבדב
שגריר רוסיה בקנדה
תקופת כהונה 26 באוגוסט 19985 ביוני 2003 (4 שנים ו-40 שבועות)
הקודם אלכסנדר בלונוגוב
הבא גאורגי מאמדוב
תחת נשיא רוסיה בוריס ילצין
ולדימיר פוטין
שגריר רוסיה בבלגיה
תקופת כהונה 3 באוקטובר 199425 בפברואר 1998 (3 שנים ו-20 שבועות)
הקודם סרגיי קיסליאק
הבא ניקולאי אפאנסייבסקי
תחת נשיא רוסיה בוריס ילצין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויטאלי איוואנוביץ' צ'וּרְקיןרוסית: Виталий Иванович Чуркин; נולד ב-21 בפברואר 1952 במוסקבה20 בפברואר 2017 בניו יורק) היה דיפלומט רוסי שכיהן כשגרירה הקבוע של רוסיה באומות המאוחדות מ-8 באפריל 2006 ועד לפטירתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ורקין נולד ב-21 בפברואר 1952 במוסקבה, היה בנם היחיד של מהנדס התעופה איוואן וסילייביץ' צ'ורקין ועקרת הבית מריה פטרובנה (שניהם ילידי מחוז ולדימיר). הוא השלים לימודיו בבית הספר מספר 56 והתמחה בשפה האנגלית.[1][2]

בגיל 13 שיחק בסדרת סרטים בת 2 חלקים אודות לנין, "לב האם" משנת 1965 בבימויו של מארק דונסקוי והופיע גם בסרטים "המחברת הכחולה" (1963) ו"שלוש אפס" (1964).[3]

בבית הספר כיהן כמזכיר הקומסומול.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ורקין היה בעל תואר בהיסטוריה, וסיים את לימודיו במכון המוסקבאי הממלכתי ליחסים בינלאומיים ב-1974 ולמד יחד עם אנדריי קוזירב ואנדריי דניסוב[4]. דיבר אנגלית, מונגולית וצרפתית.

עבד בשירות החוץ החל מ-1974, תחילה במחלקת המתורגמנים של משרד החוץ הסובייטי, והיה מתרגם בצוות המתורגמנים של הסכמי סאל"ט 2 בז'נבה.

ב-1979 כיהן כמזכיר השלישי של מחלקת ארצות הברית במשרד החוץ הסובייטי. בשנים 19821987 עבד כמזכיר שני וראשון בשגרירות ברית המועצות בוושינגטון, ומ-1987 ועד 1989 עבד במחלקה הבינלאומית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

ב-1989 מונה לדובר שר החוץ הסובייטי, ואחר כך היה לראש מינהל המידע של משרד החוץ הסובייטי ועסק בשירותי דוברות וקשרי המשרד עם העיתונות והתקשורת. בשנים 19911992 המשיך לעבוד כדובר. תחילה עמד בראש שירותי הדוברות של המשרד הסובייטי לקשרי חוץ, ואחר כך היה לדובר משרד החוץ הרוסי, ובשנים 19921994 כיהן כסגן שר החוץ.

כיהן כשגריר רוסיה בבלגיה (19941998) ואחר כך היה שגריר רוסיה בקנדה (19982003).

בשנים 20032006 היה שגריר למשימות מיוחדות במסגרת משרד החוץ (מעשית המתין לתפקיד קבוע תוך ביצוע מטלות זמניות), עד שמונה ב-8 באפריל 2006 לשגריר רוסיה באו"ם ונציגהּ במועצת הביטחון של האו"ם.

בתקופת המלחמה בדרום אוסטיה באוגוסט 2008 הציג באופן נוקשה את עמדתה של רוסיה במלחמה והאשים את מדינות המערב בכך שהן מתערבות רק כשנוח להן. בנאומו בפני מועצת הביטחון תהה מדוע חבריה מיהרו לבקר כל כך את פעולותיה הצבאיות של רוסיה – שלא היו אלא תגובה לתוקפנות הגאורגית. צ'ורקין תהה היכן היו מדינות המערב כאשר מטוסי נאט"ו הפגיזו את בלגרד במהלך מלחמת קוסובו וכאשר ארצות הברית תקפה בעיראק מתוך עילה כי מצאה עדות לקיומו של נשק גרעיני. על פעילותו באו"ם העניק לו נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב את עיטור הכבוד ב-2009.

בעת המתיחות בחצי האי קרים בפברואר ובמרץ 2014 ספג ביקורת, כפועל יוצא של היותו נציג רוסיה, שספגה ביקורת רבה בקהילה הבינלאומית בשל חשדות לפעילות צבאית בקרים. כשגריר רוסיה טען כי דין קוסובו כדין קרים, וכי מה שהיה מקובל על ידי הקהילה הבינלאומית כשקוסובו הכריזה על עצמאות חד-צדדית מסרביה, יכול להיות מקובל גם במקרה של היפרדות חצי האי קרים מאוקראינה.

צ'ורקין נחשב לדיפלומט ממולח ובלתי מתפשר שנהג להציג את עמדותיו באופן נחרץ ונוקשה וללא משוא פנים.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטאלי צ'ורקין נפטר לפתע בניו יורק ב-20 בפברואר 2017, יום לפני יום הולדתו ה-65[5].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי והיו לו שני ילדים. בתו אנה צ'ורקינה עובדת בערוץ Russia Today. אלמנתו, מרינה צ'ורקינה, מרצה לצרפתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויטאלי צ'ורקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]