ויטה פרי הגליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויטה פרי-גליל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויטה פרי הגליל
Vita Pri Galil Logo.svg
סוג חברה פרטית
שנת הקמה אוחדה ב-2001 מהחברות: ויטה 1937, פרי הגליל 1962
משרד ראשי חולון
בעלות קבוצת חצי חינם
מוצרים עיקריים מוצרי מזון
רווח הפסד של כ-3.5 מיליון ש"ח (2007)
אנשי מפתח משה אפרים (מנכ"ל)
עובדים 500
www.vpg.co.il

ויטה פרי הגליל היא חברה פרטית העוסקת בתחום המזון, ובפרט בתחומי ירקות מעובדים, מוצרים מצוננים ומוצרי מכולת.

משרדי החברה ממוקמים בחולון, והמפעל העיקרי של החברה נמצא בחצור הגלילית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומת למוצרי "ויטה", 1956

חברת "ויטה" לייצור מזון, הוקמה בשנת 1937 ברמת גן על ידי ישראל פלוטקין, בתחילה כשותפות משפחתית בשם זה. החברה התמקדה בתחילה בייצור מוצרי מכולת, כמוצרים יבשים (מרקים[1][2], אבקות[3]), אבקת גלידה[4], ריבות ורטבים. ב-1947 ביקשה החברה לרשום את סימן המסחר "ויטה קולה" על שמה לייצור תמציות למשקאות, ונתבעה לדין על ידי חברת קוקה קולה העולמית. החברה נודעה בסיסמת הפרסום "לא טעית - זהו ויטה"[5][6][7]. המתחרה העיקרית שלה בשנים אלו הייתה חברת אסם.

עובדי בית החרושת היו מאוגדים על ידי הסתדרות העובדים הלאומית. בשנת 1956 החלה ההסתדרות הכללית בניסיונות להעביר את הפועלים אליהם[8][9][10]. העימות נמשך מספר שנים כאשר מצד הסתדרות העובדים הלאומית נטען שרב העובדים מעוניינים בהם, בעוד מצד ההסתדרות הכללית נטען שבית החרושת מקפח את פועליו בחסות הסתדרות העובדים הלאומית[11]. לבסוף, בהצבעה חשאית, בחרו עובדי המפעל בראשית 1960 בנציגי ההסתדרות הכללית[12].

ב-1986 מכרה משפחת פלוטקין את החזקתה בחברה לחברת טית-בית, חברה פרטית בתחום ייצור שמני המאכל בבעלות משפחות טורבוביץ' וברגר[13], אך מכירה זו לא כללה את קו השימורים[14]. בבעלות החדשה התקשרה ויטה עם ריץ', חברה אמריקנית לייצור תחליפי חלב, וקיבלה זיכיון בלעדי לשיווק מוצרי ריצ' בישראל. ב-1990 החלה החברה ליבא פסטה מתוצרת החברה האיטלקית לה-מוליזנה. ב-1998 מכרה משפחת טורבוביץ את חלקה בטית-בית למשפחת ברגר.

ב-1999 איים ארגון יד לאחים על החברה בחרם צרכנים חרדי, אם לא יפוטר פעיל עדי יהוה אדוארדו קמפוס שהועסק כמנהל כח האדם במפעל באשדוד. חברת ויטה נכנעה לאיום ופיטרה את קמפוס, ובכך גררה חרם צרכנים נגדי ביוזמת עיתון הארץ וחבר הכנסת אילן גילאון. בעקבות החרם הנגדי הוחזר קמפוס לעבודה, אם כי בתנאים כאלה שהניעו אותו להגיע להסדר פרישה תמורת פיצויים. הזדרזות חברת "ויטה" להודיע על פרישת קמפוס לארגון "יד לאחים" עוררה זעם רב בקרב יוזמי החרם הנגדי.

בשנת 2001 נמכרה השליטה בויטה על ידי הבעלים, עזרא ויורם ברגר, לחברת "פרי הגליל" מקבוצת 3i‏[15], תמורת 90 מיליון שקלים, לאחר שתנובה, שהייתה מועמדת לרכישה, חזרה בה[16].

פרי הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי הגליל היא חברה לייצור שימורי ירקות ופירות, שהוקמה בשותפות של הרשות לפיתוח החולה (20%), החברה לפיתוח הגליל (40%) וחברת תיעוש אזורי פיתוח (40%)[17][18]. החברה הפעילה מפעל בחצור הגלילית, שהיווה מקור פרנסה עיקרי ליישוב. המפעל החל לפעול בשנת 1960[19]. על פי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בשנת 1964, התחזיות לגבי תפוקת המפעל היו אופטימיות מדי, איכות התוצרת שעובדה במפעל הייתה ירודה, והמפעל התקשה לקבל תוצרת מתאימה בגלל הפרעה מצד מועצת הירקות. בתחום הפירות היה המצב יותר טוב, אולם גם בתחום זה לא היה מספיק תוצרת לעיבוד[20]. בעקבות זאת, המפעל סבל מתחילתו מהפסדים[21] והוא נסגר לראשונה בפברואר 1963[22].

הממשלה ניסתה למכור את המפעל אך מכרז שהוצא בעניין הניב רק הצעה אחת, נמוכה ביותר, ובתחילת 1967 הוחלט לא למכרו[23]. בתחילת 1971 נמכר המפעל לשותפות של "ייצורופיתוח" ומפעל דקו מברור חיל[24]. בשנת 1979 רכשה "כור אגרו" של קונצרן כור את המפעל[25] והכניסה למפעל קו ייצור של ירקות מוקפאים[26].

בשנות התשעים הייתה החברה מעורבת בפרשת "קרטל הירקות הקפואים" והורשעה בדין. ב-1998 רכשה קבוצת 3i, חברה פרטית בבעלות משפחת דיויס ואביב אלגור, מקונצרן כור את אחזקתו בפרי הגליל[27].

קדם כימיקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת קדם כימיקלים הוקמה בשנת 1969 כחברה פרטית לייצור, שיווק והפצת מוצרים בתחום הניקיון, ההדברה ואחרים[28]. החברה החלה להיסחר בבורסה בתל אביב והפכה לציבורית בשנת 1983. בתחילת 1996 רכשה טמבור את השליטה ב"קדם כימיקלים", אולם לאחר הפסדים כבדים סגרה טמבור את הפעילות בתחום הניקיון ובשנת 2001 מכרה טמבור את קדם כימיקלים לחברת 3i[27][29].

החברה המאוחדת - ויטה פרי הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 מכרה קבוצת 3i, את "פרי הגליל" ואיתה את חברת הבת שלה "ויטה", לחברת קדם כימיקלים (גם היא בבעלות 3i), ששינתה את שמה ל"ויטה פרי הגליל בע"מ" והמשיכה להיסחר בבורסה בתל אביב תחת שם זה[30][31].

ב-2002 רכשה ויטה פרי הגליל את "קפולסקי", המייצרת עוגות מצוננות, מדוד קפולסקי[32][33].

ב-2006 רכשה ריץ' העולמית נתח ממניות החברה, והגיעה עד לאחזקה של 9.5% בה.

כיו"ר החברה כיהן מ-2004 עד דצמבר 2007 אברהם בורג.

החברה לא הצליחה להתמודד עם מתחריה, חברות המזון אסם ותוצרת מזון ישראלית, שתיהן משופעות במשאבי שיווק ובבעלות ענקי מזון רב לאומיים, ועם השינויים בשוק המזון המקומי, ובהם עליית כוחן של רשתות השיווק ומעבר גדל והולך למותג פרטי, ואיבדה בהדרגה נתחי שוק. בתקופתו של בורג הופעלה בחברה תוכנית הבראה שכללה צמצום כוח אדם, ייעול תפעולי, סגירת אתרי ייצור ופריסת הלוואות. סיסמת החברה שונתה ל"ויטה - זה כל הטעם".

למרות תוכנית ההבראה, נכנסה החברה לקשיים ועמדה בתחילת 2009 על סף חדלות פרעון של חובותיה לבנקים ולספקים. בינואר 2009 מינה בית המשפט המחוזי בחיפה כונס נכסים זמני לחברה, על רקע חובות של 260 מיליון ש"ח כלפי בנק דיסקונט ובנק לאומי[34]. מספר ימים לאחר מכן ובעקבות בקשת נציגי החברה, ביטל בית המשפט את מינוי כונס הנכסים על מנת לאפשר לחברה להגיע להסדר חוב[35].

בפברואר 2009 הודיעה ריץ', בעלת עניין וספקית של החברה, על ביטול ההסכם עמה עקב חוב כספי של כ-1.4 מיליון דולר.

במרץ 2009 זכתה רשת המרכולים חצי חינם בהתמחרות על החברה[36], ולאחר חודש נוסף של משא ומתן אושרה המכירה על ידי בית המשפט[37]. על פי הסכם המכירה, חלק מכספי המכירה הועברו לכיסוי מלוא החוב לעובדים ולמגדלים עמם היה למפעל קשר, לאור איומם שאם לא יקבלו את חובם לא ימשיכו לספק סחורה למפעל, ושאר הכסף חולק בין שאר הנושים. בתחילת 2014 הורה בית המשפט העליון למגדלים להשיב את הכסף שקיבלו לקופת הכינוס לחלוקה בין כלל הנושים[38].

עקב חוסר הוודאות המשפטית לגבי מצבה של החברה, הושעה המסחר במניותיה בבורסה בתל אביב החל מ-4 במרץ 2009[39]. ההשעיה חודשה פעם אחר פעם על ידי דירקטוריון הבורסה, עד שלבסוף נמחקה החברה ב-11 במרץ 2011 מהבורסה מכיוון שעברו 24 חודשים בהם לא נסחרה מניית החברה במסגרת הראשית[40].

בשנת 2010 רכשה החברה את מפעל מלרוז שהיה בסכנת סגירה[41].

בחודש נובמבר 2010 החליט בית המשפט המחוזי בחיפה למנות לחברה מפרק, זאת בעקבות בקשתו של מנכ"ל החברה לשעבר זאב בירנבוים עקב חוב של 1 מיליון ש"ח של החברה כלפיו[42][43]. בפברואר 2011 הגיעה החברה להסדר פשרה עם בירנבוים, וצו הפירוק שניתן לחברה בוטל[44].

בשנת 2011 ביקשה החברה לפטר חלק מהעובדים במפעל פרי הגליל, אולם חזרה בה בעקבות שביתה של העובדים. במקום זאת הודיעה החברה שאם לא תקבל סיוע המפעל ייסגר. ב-24 בפברואר 2012 נסגר המפעל, אך ב-28 בפברואר 2012 הוא נפתח מחדש, לאחר שהממשלה הבטיחה סיוע למפעל.[45] העברת הסיוע למפעל עומדת לדיון במסגרת עתירה לבג"ץ של חברת "זנלכל", הטוענת לאפליה בקריטריונים למתן הסיוע[46] ותשובת המדינה לעתירה התעכבה במשך זמן רב[47].

סמלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי פעילות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטה פרי הגליל מייצרת ומשווקת מוצרים בתחומים הבאים:

מתחרותיה העיקריות של החברה הן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמה זמן את מבזבזת במטבח?, דבר, 10 ביוני 1955
  2. ^ 1,000,000 מרקי ויטה לחוץ לארץ, דבר, 14 בדצמבר 1956
  3. ^ תבלין ויטה, משמר, 30 בדצמבר 1953
  4. ^ השוק מוצף, דבר, 13 במאי 1955
  5. ^ בשולי דברים, כוחה של פרסומת, דבר, 25 בדצמבר 1961
  6. ^ מזון ופסיכולוגיה, דבר, 12 באפריל 1965
  7. ^ לא טעית - זה שמפיניון, דבר, 21 בפברואר 1966
  8. ^ ה"הסתדרות" גרמה למתיחות בקרב פועלי ויטה פלוטקין, חרות, 21 ביוני 1956
  9. ^ פועלי ויטה פלוטקין החליטו להכריז שביתה, דבר, 28 ביוני 1956
  10. ^ בית חרושת מנצל פועליו, דבר, 29 ביוני 1956
  11. ^ ההסתדרות ה"כללית" מפרה חוקי עבודה, חרות, 9 בדצמבר 1959
  12. ^ נצחון להסתדרות בבחירות ב"ויטה", דבר, 10 בינואר 1960
  13. ^ טית בית במו"מ מתקדם, מעריב, 29 באפריל 1986
  14. ^ אורי גינוסר, פיטורי 150 עובדים זמניים בויטה גרמו סערת רוחות, מעריב, 19 במאי 1986
  15. ^ חברת אחזקות פרטית לחברות תעשייתיות
  16. ^ שני סימנר, מיזוג בענף המזון: פרי גליל קונה את ויטה ב-90 מ' ש', באתר Bizportal,‏ 19 בפברואר 2001
  17. ^ "פרי הגליל" דורש תנאים דומים ל"דקו", דבר, 23 בספטמבר 1964
  18. ^ הפסד ע"י השותפות עם פרי הגליל, הצופה, 14 באוגוסט 1963
  19. ^ ביח"ר לייבוש ירקות בחצור "פרי הגליל‭-"‬בהרצה נסיונית, דבר, 30 במאי 1960
  20. ^ מחסור באשכוליות לתעשיה וגורמיו , הצופה, 20 בפברואר 1963
  21. ^ הפסידה בפרי הגליל, דבר, 27 בנובמבר 1964
  22. ^ מפעל פרי הגליל נסגר, חרות, 15 בפברואר 1963
  23. ^ פרי הגליל לא יימכר, דבר, 16 בינואר 1967
  24. ^ ד.פלר - מנכ"ל "פרי הגליל", דבר, 23 בפברואר 1971
  25. ^ כור מזון רכשה מחצית ממניות פרומין, מעריב, 19 בפברואר 1979
  26. ^ כור ותנובה יקימו מפעל לייצור גלידות, דבר, 16 באפריל 1979
  27. ^ 27.0 27.1 שי שלו, ‏קדם כימיקלים צפויה לרכוש את פעילות המזון של פרי הגליל-ויטה, באתר גלובס, 21 בפברואר 2001
  28. ^ אחד ממוצרי הדגל שלה היה מוצר הניקוי "פנטסטיק"
  29. ^ אישור הממונה על ההגבלים באשר למכירת מניות קדם, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  30. ^ שינוי שם חברה לויטה פרי הגליל בע"מ החל מ-17.12.01, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  31. ^ אלי דניאל, חברת 3I תעביר לשלד הבורסאי של קדם כימיקלים את פעילות פרי הגליל וויטה, באתר TheMarker‏, ‏16 במאי 2001
  32. ^ דירקטוריון החברה אישר את ההסכם עם קפולסקי ודוד קפולסקי, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  33. ^ הממונה על ההגבלים אישר מיזוג ויטה וקפולסקי, באתר TheMarker‏, ‏26 ביוני 2002
  34. ^ הילה רז, מונו כונסי נכסים לויטה פרי גליל; חובות החברה - כ-260 מ' שקל, באתר TheMarker‏, ‏15 בינואר 2009
  35. ^ בימ"ש אישר כינוס אסיפות לאישור הסדר, בוטל מינוי כונסים זמניים, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  36. ^ אילנית חיות ואורלי פלג-מזרחי, ‏בעלי חצי חינם זכו בהתמחרות לרכישת נכסי ויטה פרי גליל ב-105 מיליון שקל; המניה זינקה ב-225%, באתר גלובס, 3 במרץ 2009
  37. ^ מארק שון, אושרה סופית מכירת ויטה פרי גליל לרשת חצי חינם, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2009
  38. ^ ע"א 3782/09
  39. ^ אי בהירות בענייני החברה - השעיית מסחר, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  40. ^ מחיקת מניות החברה מהרישום למסחר בבורסה ביום 4.3.11, מחיקת מניות החברה מהמסחר ב-11.3.11, ימי מסחר טרם מחיקה 6-9.3.11 באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  41. ^ רן רימון, ‏הממונה על ההגבלים אישרה: ויטה פרי גליל תרכוש את מילוז, באתר גלובס, 22 בפברואר 2010
  42. ^ בימש מחוזי הורה על פירוק החב ומינוי הכנ"ר כמפרק זמני של החברה, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  43. ^ עמירם כהן, מנכ"ל ויטה פרי הגליל לשעבר תובע את פירוק החברה: "לא שילמה לי מיליון שקל כמתחייב מההסכמים עימי", באתר TheMarker‏, ‏30 במאי 2009
  44. ^ ביהמש אישר הסכם פשרה בין החברה לזאב בירנבוים, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  45. ^ חדשות nana10, גפני: "סכנת סגירת מפל פרי גליל לא חלפה", באתר nana10‏, 28 בפברואר 2012
  46. ^ טל ליטמן, פרסום ראשון - זנלכל לבג"ץ: החלטת הממשלה בעניין פרי גליל הינה אפליה פסולה, באתר כלכליסט, 8 במאי 2012
  47. ^ בג"ץ 3354/12 - ו'