ויטלי מילמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויטלי מילמן
Виталий Давидович Мильман
לידה 23 באוגוסט 1939 (בן 84)
אודסה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנליזה פונקציונלית, מתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Boris Levin עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט בועז קלרטג, עומר פרידלנד, Yu. B. Tumarkin, A. I. Kononenko, Seannie Dar, סשה סודין, דמיטרי פייפמן, אלכס סגל, דן יצחק פלורנטין, לירן רותם, אלכסנדר רזניקוב, Bella Tsirulnikov, סמיון אלסקר, ליאוניד פולטרוביץ, רוי וגנר, שירי ארטשטיין-אבידן, חיים וולפסון, Antonis P. Tsolomitis, Alexander Litvak, רונן אלדן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס א.מ.ת. (2007)
  • עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויטלי דוידוביץ' מילמןרוסית: Виталий Давидович Мильман; נולד ב-23 באוגוסט 1939 בברית המועצות) הוא מתמטיקאי ישראלי, מופקד על קתדרת ארגנטינה באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס לנדאו למדעים ולמחקר (2002), פרס א.מ.ת (2007) ופרס ישראל בחקר המתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת מחשבים (2024).[1]

ויטלי מילמן

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילמן נולד בברית המועצות ב-1939 למתמטיקאי דוד מילמן. עבד במכון לטמפרטורות נמוכות של האקדמיה למדעים של ברית המועצות והשלים דוקטורט באוניברסיטת חרקוב ב-1965 בהנחיית בוריס לוין. לאחר מכן היה חוקר בכיר במכון לפיזיקה כימית של האקדמיה למדעים, יחד עם אחיו פייר מילמן. בשנת 1973 עלה ארצה עם משפחתו והצטרף, יחד עם אביו, לסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב.

במשך שנתיים היה ראש החוג למתמטיקה עיונית. משנת 1992 מופקד על קתדרת ארגנטינה למתמטיקה. היה נשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה. ייסד את כתב העת היוקרתי "Geometric and Functional Analysis". מילמן ייעץ למשרד המדע בנושא קליטת מדענים עולים והיה חבר בוועדת עלייה של אוניברסיטת תל אביב.

מילמן הרצה בקונגרס העולמי של המתמטיקאים בברקלי (קליפורניה) ב-1986 ובברלין ב-1998. ב-1996 הרצה במליאת הסיום של הקונגרס האירופי למתמטיקה שנערך בבודפשט. עבודתו זיכתה אותו בפרס לנדאו למתמטיקה ב-2002 ובשנת 2007 זכה בפרס א.מ.ת. בין תלמידיו, ליאוניד פולטרוביץ, סמיון אלסקר, בועז קלרטג ושירי ארטשטיין-אבידן. ארבעתם חברי סגל באוניברסיטת תל אביב וזוכי פרס ארדש.

משפחתו היא בעלת מסורת מתמטית ארוכה. אביו, דוד מילמן, היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב; אחיו, פייר מילמן, הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו; בנו, עמנואל מילמן, הוא פרופסור מן המניין בטכניון[2].

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילמן "גילה ופיתח מספר תופעות מתמטיות מרכזיות באנליזה, ביניהן תופעת ריכוז המידה ותופעת ה-spectrum/distortion. נוסף לכך היה הכוח המניע מאחורי התפתחות התורה האסימפטוטית של מרחבים נורמיים. הוא איחד אותה עם תורת הקמירות הקלאסית, והפך אותן לתחום חדש – אנליזה אסימפטוטית גאומטרית."[3]

ב-1971 מילמן גילה הוכחה חדשה למשפט דבורצקי[4]. הייתה זו אחת התגליות אשר הביאו לפיתוח התורה הלוקלית של מרחבי בנך.

מילמן פרסם למעלה מ-150 מאמרים, מונוגרפיה, וערך 11 ספרים. הוא מעביר הרצאות ברחבי העולם.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • V.D. Milman, G. Schechtman, Asymptotic theory of finite dimensional normed spaces, Springer-Verlag, Lecture Notes in Mathematics 1200, 156pp. (1986). 2nd ed. (2002)
  • Y. Idelman, V. Milman, A. Tsolomitis, Functional Analysis. An Introduction. Graduate Studies in Mathematics 66, American Mathematical Society, Providence, RI, 2004, xvi+323pp

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרוקמן, ירון; חדד, תמר טרבלסי (2024-03-28). "חתני פרס ישראל: איל וולדמן והרב הראשי יצחק יוסף | הרשימה המלאה". Ynet. נבדק ב-2024-03-28.
  2. ^ עמנואל מילמן
  3. ^ ויטלי מילמן באתר פרס אמת
  4. ^ V.D. Milman, A new proof of A. Dvoretzky's theorem on cross-sections of convex bodies (Russian), Funkcional. Anal. i Prilozhen. 5 (1971), no. 4, 28--37