וייד ואן ניקרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וייד ואן ניקרק
Wayde van Niekerk
Wayde van Niekerk Beijing 2015.jpg
ואן ניקרק (משמאל) באליפות העולם באתלטיקה 2015
לידה 15 ביולי 1992 (בן 26)
קייפטאון
מידע כללי
לאום דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה
גובה 183 סנטימטר עריכת הנתון בוויקינתונים
waydevanniekerk.com
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 400 מטר, ריצת 200 מטר, ריצת 100 מטר
הישגים
שיאים אישיים 100: 9.94 שניות (2017)
200: 19.84 שניות (2017)
400: 43.03 שניות (2016) שיא עולם
מאזן מדליות
מתחרה עבור דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה
המשחקים האולימפיים
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 ריצת 400 מטר שיא עולם
אליפות העולם באתלטיקה
זהב בייג'ינג 2015 ריצת 400 מטר
זהב לונדון 2017 ריצת 400 מטר
כסף לונדון 2017 ריצת 200 מטר
משחקי חבר העמים
כסף גלזגו 2014 ריצת 400 מטר
אליפות אפריקה באתלטיקה
כסף מרקש 2014 ריצת 400 מטר
אוניברסיאדה
ארד קאזאן 2013 ריצת 4x400 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וייד ואן ניקרקאנגלית: Wayde van Niekerk, נולד ב-15 ביולי 1992) הוא אתלט דרום אפריקאי, האלוף האולימפי (ריו דה ז'ניירו 2016), פעמיים ברציפות אלוף העולם (בייג'ינג 2015 ולונדון 2017) ושיאן העולם הנוכחי (2018) בריצת 400 מטר.

בשנת 2016 היה ואן ניקרק לאדם הראשון והיחיד בהיסטוריה, שבכל שלוש ריצות הספרינט החשובות רץ מהר יותר מרף מסוים. הוא ירד מ-10 שניות ב-100 מטר (9.98 שניות), מ-20 שניות ב-200 מטר (19.94 שניות), ומ-44 שניות ב-400 מטר (43.03 שניות).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן ניקרק נולד בקייפטאון. המאמנת שלו מאז שנת 2012 היא אנה סופיה בותה.

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באתלטיקה לנוער שנערכה במונקטון, קנדה בשנת 2010 סיים ואן ניקרק במקום רביעי בריצת 200 מטר בשיא אישי חדש של 21.02 שניות, שתי מאיות השנייה איטי ממדליית ארד ובמקום 11 בריצת שליחים 4x100 מטר בתוצאה של 40.32 שניות.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף דרום אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות דרום אפריקה באתלטיקה שנערכה בדרבן באפריל 2011 זכה ון ניקרק במדליית זהב בריצת 200 מטר בשיא אישי חדש של 20.57 שניות.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות דרום אפריקה באתלטיקה שנערכה באפריל 2013 זכה ון ניקרק במדליית זהב בריצת 400 מטר בשיא אישי חדש של 45.99 שניות. בתחרות שנערכה באוסטרבה, צ'כיה ביוני אותה שנה הוא סיים שני בריצת 400 מטר בשיא אישי חדש של 45.09 שניות, אחרי קיראני ג'יימס מגרנדה (44.49 שניות). באוניברסיאדה שנערכה בקאזאן, רוסיה ביולי אותה שנה הוא זכה במדליית ארד בריצת שליחים 4x400 מטר בתוצאה של 3:06.19 דקות, אחרי רוסיה (3:03.70 דקות) וקנדה (3:05.26 דקות). נוסף לכך, הוא סיים במקום תשיעי בריצת 400 מטר בתוצאה של 46.39 שניות. חודש לאחר מכן, במוסקבה 2013 במוסקבה, רוסיה הוא סיים במקום 26 בריצת 400 מטר בתוצאה של 46.37 שניות.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי חבר העמים שנערכו בגלזגו, סקוטלנד בסוף יולי 2014 זכה ואן ניקרק במדליית כסף בריצת 400 מטר בתוצאה של 44.68 שניות, אחרי קיראני ג'יימס שקבע שיא משחקים חדש של 44.24 שניות. שבועיים לאחר מכן, באליפות אפריקה שנערכה במרקש, מרוקו באוגוסט אותה שנה הוא זכה במדליית כסף, בריצת 400 מטר בתוצאה של 45.00 שניות, אחרי אייזק מקוואלה מבוטסואנה שקבע שיא אליפות חדש של 44.23 שניות.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בבייג'ינג, סין באוגוסט 2015 זכה ואן ניקרק במדליית זהב בריצת 400 מטר בשיא אפריקה חדש, מקום רביעי בכל הזמנים של 43.48 שניות, לפני האלוף היוצא לאשון מריט מארצות הברית שקבע שיא אישי חדש ומדורג שישי בכל הזמנים (43.65 שניות) וקיראני ג'יימס (43.78 שניות). הייתה זו התחרות הראשונה בהיסטוריה שבה שלושת המנצחים ירדו מ-44 שניות.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה ב-12 במרץ קבע ואן ניקרק בריצת 100 מטר שיא אישי חדש של 9.98 שניות ובכך היה לאתלט ה-107 ששבר את מחסום 10 שניות ולאדם הראשון בהיסטוריה ששבר את שלושת מחסומי ריצות הספרינט החשובים: 10 שניות ב-100 מטר, 20 שניות ב-200 מטר ו-44 שניות ב-400 מטר.

אלוף אולימפי ושיאן עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכה ואן ניקרק במדליית זהב בריצת 400 מטר בשיא עולם חדש של 43.03 שניות, שיפור לשיא העולם הוותיק בן ה-17 שנים של מייקל ג'ונסון מארצות הברית (43.18 שניות), לפני האלוף היוצא קיראני ג'יימס (43.76 שניות) ולאשון מריט (43.85 שניות).

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בלונדון, בריטניה באוגוסט 2017 זכה ואן ניקרק בשתי מלדיות, זהב וכסף. מדליית זהב, בריצת 400 מטר בתוצאה של 43.98 שניות, לפני סטיבן גרדינר מבהאמה (44.41 שניות) ועבדאללה חרון מקטר (44.48 שניות) ומדליית כסף, בריצת 200 מטר בתוצאה של 20.11 שניות, אחרי רמיל גולייב מטורקיה (20.09 שניות) ולפני ג'רים ריצ'רדס מטרינידד וטובגו (20.11 שניות).

ב-31 באוקטובר באותה שנה, ואן ניקרק השתתף במשחק רוגבי לצדקה. במהלך המשחק הוא קרע את הרצועה הצולבת הקדמית, ובעקבות כך לא התחרה כלל בשנת 2018.[1]

שיאים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וייד ואן ניקרק בוויקישיתוף

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של וייד ואן ניקרק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]