ויימן טיסדייל
 | ||||||||||||||
| טיסדייל, 2006 | ||||||||||||||
| לידה |
6 ביוני 1964 פורט וורת' שבקנזס | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 במאי 2009 (בגיל 44) טלסה, ארצות הברית  | |||||||||||||
| עמדה | פאוור פורוורד | |||||||||||||
| גובה | 2.06 מטר | |||||||||||||
| מספר | 23 | |||||||||||||
| מכללה | אוקלהומה (1982–1985) | |||||||||||||
| דראפט |
בחירה שנייה, 1985 אינדיאנה פייסרס | |||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
|
1985–1989 1989–1994 1994–1997 |
אינדיאנה פייסרס סקרמנטו קינגס פיניקס סאנס | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
ויימן לורנס טיסדייל (באנגלית: Wayman Lawrence Tisdale; 9 ביוני 1964 – 15 במאי 2009) היה שחקן כדורסל מקצועני ששיחק ב-NBA ובסיסט סמות' ג'אז. היה שלוש פעמים חבר ב"אול-אמריקן" מטעם אוניברסיטת אוקלהומה, וחבר היכל התהילה של כדורסל המכללות משנת 2009.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפורט וורת' שבטקסס. אביו, לואי טיסדייל, היה כומר ידוע בטולסה שבאוקלהומה, ששימש במשך 21 שנה ככומר בכנסיית הידידות בעיר;[2] לאחר מות אביו ב-1997 שונה שמו של הכביש הישיר "אוסייג'" ל"דרך ל. ל. טיסדייל", לזכרו של האב.[3] אחיו הגדול של ויימן, ולדון, הוא הכומר בכנסייה מאז מות האב.[4]
במהלך נעוריו לא התעניין טיסדייל בכדורסל. מגעו הראשוני עם הספורט היה בכיתה ח', אז החל להטביע לראשונה.[4]
את אשתו לעתיד רג'ינה פגש בכנסייה באפריל 1981. שניהם היו תלמידים בשנת הלימודים הלפני אחרונה שלהם בבתי ספר תיכונים שונים בטולסה, והיא לא ידעה שהוא אחד משחקני הכדורסל הפופולריים במדינה, שמכללות רבות מנסות לגייס לשורותיהן.[4]
טיסדייל כינה את המוזיקה "אהבתו הראשונה". לאורך ילדותו, ולאחר מכן במהלך קריירת כדורסל המכללות שלו, ניגן גיטרה בס בכנסייתו של אביו. מוזיקה הייתה כה חשובה לטיסדייל, שלאחר שגויס לשורות אוניברסיטת אוקלהומה, מאמן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, בילי טאבס (אנ'), שינה את לוח האימונים של הקבוצה. הוא העביר את אימון הקבוצה שתוכנן ליום שני מהבוקר לערב כדי לאפשר לטיסדייל לנגן בבקרים בכנסייתו של אביו בטולסה.[4]
קריירת כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן כדורסל במדי אוניברסיטת אוקלהומה בשנים 1982–1985, היה שלוש פעמים שחקן השנה של קונפרנס ה"ביג אייט", והיה לשחקן הראשון בתולדות המכללות להיבחר לנבחרת ה"אול-אמריקן" של Associated Press כ"פרשמן", כ"סופומור" וכ"ג'וניור".[5] גם כיום מחזיק טיסדייל בשיא הנקודות בעונה של אוקלהומה ל"פרשמן" ול"סופומור". טיסדייל השתתף באולימפיאדת לוס אנג'לס כחלק מנבחרת ארצות הברית בכדורסל, בהדרכתו של המאמן בוב נייט, והוביל אותה לזכייה במדליית הזהב, לצד פטריק יואינג, סם פרקינס, כריס מאלין, סטיב אלפורד ומייקל ג'ורדן. נבחר על ידי אינדיאנה פייסרס במקום השני הכללי בדראפט ה-NBA של שנת 1985.
כסנטר וכפאוור פורוורד, ממוצעיו של טיסדייל בליגת ה-NBA עומדים על 15.3 נקודות ו-6.1 ריבאונדים לאורך קריירת 12 השנים שלו, במהלכה שיחק באינדיאנה פייסרס, בסקרמנטו קינגס ובפיניקס סאנס. עונתו הטובה ביותר הייתה עונת 1989/1990, אז העמיד ממוצעים של 22.3 נקודות ו-7.5 ריבאונדים למשחק, והעמיד לצד מיץ' ריצ'מונד את אחד הצמדים הדינמיים בליגה. טיסדייל פרש ב-1997 כדי להתמקד בקריירה המוזיקלית שלו.
טיסדייל הפך לשחקן אוקלהומה הראשון, בכל ענף ספורט, שחולצתו, שמספרה 23, הופרשה.[5] כשלבלייק גריפין הוענק ההיתר ללבוש חולצה מספר 23 לאורך משחקו באוניברסיטת אוקלהומה (2007–2009), הוא קיבל את ברכתו של טיסדייל. פרס ה"פרשמן" המצטיין ב-NCAA נקרא "פרס ויימן טיסדייל" (Wayman Tisdale Award).[6]
קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיסדייל החל את הקריירה המוזיקלית שלו עם האלבום "Power Forward" ב-1995 במוטאון. כנגן גיטרה בס הקליט שמונה אלבומים, ואלבומיו השונים הגיעו למקומות גבוהים במצעדי אלבומי הג'אז של בילבורד.[7] זכה בפרס המורשת של היכל התהילה של הג'אז של אוקלהומה ב-2002.[8] ב-2008 אמר טיסדייל שהשפעותיו המוזיקליות הן להקות ה-Fאנק של שנות ה-70.[9]
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Power Forward (1995)
- In The Zone (1996)
- Decisions (1998)
- Face to Face (2001)
- Presents 21 Days (2003)
- Hang Time (2004)
- Way Up! (2006)
- Rebound (2008)
- Fonk Record: Featuring Tiz & Fonkie Planetarians (2010)
- The Absolute Greatest Hits (2014)
זיהוי הסרטן ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2007 עבר טיפול בסרטן בברכו (אוסטאוסרקומה) שהתגלה לאחר שב-8 בפברואר נפל במדרגות ביתו שבלוס אנג'לס ושבר את רגלו. לאחר מאבק ארוך בסרטן נפטר בבית חולים בטולסה, אליו נלקח לאחר בעיות נשימה. לטיסדייל ולאשתו רג'ינה היו ארבעה ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ויימן טיסדייל (באנגלית)- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
ויימן טיסדייל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ויימן טיסדייל, באתר ספוטיפיי
ויימן טיסדייל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ויימן טיסדייל, באתר דיזר
ויימן טיסדייל, באתר Discogs (באנגלית)
ויימן טיסדייל, באתר Songkick (באנגלית)- סטטיסטיקות קריירה ב-NBA באתר databaseBasketball.com
- ויימן טיסדייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דף השחקן באתר היכל התהילה.
- ^ Rev. Tisdale Dies Of Heart Attack, March 29, 1997, Tulsa World
- ^ Curtis Killman, Mayor Unveils New Tisdale Parkway, Tulsa World, June 10, 1997
- ^ 1 2 3 4 Clemmons, Anna K. (2008-12-03). "Tisdale's biggest rebound comes after loss of leg to cancer". ESPN.com.
- ^ 1 2 WAYMAN TISDALE PASSES AWAY, May 15, 2009, SoonerSports.com
- ^ Wayman Tisdale Award, באתר Access-sports.net
- ^ Wayman Tisdale - CHART HISTORY, באתר בילבורד
- ^ ויימן טיסדייל באתר היכל התהילה של הג'אז של אוקלהומה
- ^ Chat with Wayman Tisdale, espn.com
| נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - לוס אנג'לס (1984) | ||
|---|---|---|
|
1 • 2 • 3 • 4 אלפורד • 5 טרנר • 6 יואינג • 7 פלמינג • 8 רוברטסון • 9 ג'ורדן • 10 קליין • 11 קונקק • 12 מאלין • 13 טיסדייל • 14 פרקינס • 15 ווד • מאמן: נייט |
| |
- כדורסלנים אפרו-אמריקאים
- בסיסטים אמריקאים
- מוזיקאי ג'אז
- כדורסלני אוניברסיטת אוקלהומה
- כדורסלני אינדיאנה פייסרס
- כדורסלני פיניקס סאנס
- כדורסלני סקרמנטו קינגס
- חברי היכל התהילה של כדורסל המכללות
- כדורסלני נבחרת ארצות הברית
- כדורסלנים אמריקאים
- אלופים אולימפיים אמריקאים: כדורסל
- בחירות דראפט של אינדיאנה פייסרס
- כדורסלנים באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
- קנזס: כדורסלנים
- אמריקאים שנולדו ב-1964
- אמריקאים שנפטרו ב-2009