וילאייט בגדאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילאייט בגדאד
ولايت بغداد
דגל
ממשל
משטר מונרכיה
עיר בירה בגדאד
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה חוק הווילאייטים
הקמה 1864
פירוק תבוסת האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה
פירוק 1918
ישות קודמת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט בגדאד
ישות יורשת עיראק (1921–1959)עיראק (1921–1959) המנדט הבריטי על מסופוטמיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילאייט בגדדטורקית עות'מאנית: ولايت بغداد) היה מחוז מנהלי מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית במרכז עיראק המודרנית. הבירה הייתה בגדאד.

בתחילת המאה ה-20 היה על פי הדיווחים שטחו של 54,503 מילים רבועים (141,160 קילומטרים רבועים), בעוד שהתוצאות הראשוניות של המפקד העות'מאני הראשון של 1885 (פורסם בשנת 1908) מסרו כי האוכלוסייה מונה 850,000 נפש.[1] דיוק נתוני האוכלוסייה נע בין "משוער" ל"סתם השערה" בהתאם לאזור שממנו נאספו.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1869 מונה מידהט פאשא כמושל בגדד. הוא הרחיב את סמכות השיפוט העות'מאנית עד לעיירה אל-בידה, לאחר שביסס את סמכותו בנג'ד. בינואר 1872, קטר הוגדרה כקאזה תחת הסנג'אק של נג'ד. עם זאת, היחסים עם השלטונות העות'מאניים הפכו לעוינים הן באל-בידה והן בנג'ד, והובילו בסופו של דבר לקרב על אל-חג'בה, בו הובסו העות'מאנים.[2]

חטיבות מנהליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה המציגה את החטיבות האדמיניסטרטיביות של האימפריה העות'מאנית בשנת 1899, כולל הווילאייט של בגדאד והסנג'קים שלה.

סנג'קים או מחוזות הווילאייט:[3]

סנג'אק מבגדאד, ארבעה אזורים
סנג'אק כיום
סנג'ק בגדאד בגדאד
Divaniye Sanjak א-דיוואניה
סנג'ק כרבלא כרבלא, Mesed-i-Hüseyin
סנג'ק נג'ד יוני 1871 - 1875, אז חלק מווילאייט בצרה) [4]

מושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו של המושל א-שאקיר אפנדי בבגדאד, 1901

מושליו הבולטים של הווילאייט: [5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילאייט בגדאד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Asia by A. H. Keane, page 460
  2. ^ H Rahman (2012-11-12). The Emergence Of Qatar. Routledge. pp. 93–96. ISBN 978-1-136-75369-5. נבדק ב-2013-05-22.
  3. ^ Bagdad Vilayeti | Tarih ve Medeniyet
  4. ^ Worldstatesmen — Saudi Arabia
  5. ^ World Statesmen — Iraq