וילאייט בגדאד

**וילאייט בגדאד**
**ولايت بغداد**
	דגל
ממשל
משטר	מונרכיה
עיר בירה	בגדאד
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה	חוק הווילאייטים
הקמה	1864
פירוק	תבוסת האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה
פירוק	1918
ישות קודמת	איילט בגדאד
ישות יורשת	המנדט הבריטי על מסופוטמיה

וילאייט בגדד (בטורקית עות'מאנית: ولايت بغداد) היה מחוז מנהלי מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית במרכז עיראק המודרנית. הבירה הייתה בגדאד.

בתחילת המאה ה-20 היה על פי הדיווחים שטחו של 54,503 מילים רבועים (141,160 קילומטרים רבועים), בעוד שהתוצאות הראשוניות של המפקד העות'מאני הראשון של 1885 (פורסם בשנת 1908) מסרו כי האוכלוסייה מונה 850,000 נפש.^[1] דיוק נתוני האוכלוסייה נע בין "משוער" ל"סתם השערה" בהתאם לאזור שממנו נאספו.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1869 מונה מידהט פאשא כמושל בגדד. הוא הרחיב את סמכות השיפוט העות'מאנית עד לעיירה אל-בידה, לאחר שביסס את סמכותו בנג'ד. בינואר 1872, קטר הוגדרה כקאזה תחת הסנג'אק של נג'ד. עם זאת, היחסים עם השלטונות העות'מאניים הפכו לעוינים הן באל-בידה והן בנג'ד, והובילו בסופו של דבר לקרב על אל-חג'בה, בו הובסו העות'מאנים.^[2]

חטיבות מנהליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנג'קים או מחוזות הווילאייט:^[3]

סנג'אק מבגדאד, ארבעה אזורים
סנג'אק	כיום
סנג'ק בגדאד	בגדאד
Divaniye Sanjak	א-דיוואניה
סנג'ק כרבלא	כרבלא, Mesed-i-Hüseyin
סנג'ק נג'ד	יוני 1871 - 1875, אז חלק מווילאייט בצרה) ^[4]