וילהלם טריבנר
 | |
| דיוקן עצמי | |
| לידה |
3 בפברואר 1851 היידלברג, הדוכסות הגדולה של באדן  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1917 (בגיל 66) קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית |
| שם לידה |
Heinrich Wilhelm Trübner |
| מקום קבורה |
בית הקברות הראשי בקרלסרוהה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות יפה, מינכן |
| תחום יצירה |
ציור |
| יצירות ידועות |
על הספה |
| בן או בת זוג |
Alice Trübner |
  | |
וילהלם טריבנר (בגרמנית: Wilhelm Trübner; 3 בפברואר 1851 – 21 בדצמבר 1917) היה צייר ריאליסטי גרמני, שהשתייך לחוג הציירים הזצסיון הברלינאי עם וילהלם לייבל.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טריבנר נולד בהיידלברג. הוא היה בנם השלישי של צורף הכסף והזהב יוהאן גאורג טריבנר, ואשתו אנה מריה. בשנת 1867 החל להתאמן כצורף בהנאו ופגש את הצייר אנסלם פויירבך שעודד אותו ללמוד ציור.[1] באותה שנה החל ללמוד בבית הספר לאמנות בקרלסרוהה אצל קרל פרידריך שיק. הוא הושפע מאמנים שפגש בקרלסרוהה, כמו הנס קנון ופיאודור דיץ.[2] בשנת 1869 החל ללמוד באוניברסיטת במינכן, שם התרשם מאוד מתערוכה בינלאומית של ציורים של לייבל וגוסטב קורבה. קורבה ביקר במינכן בשנת 1869, לא רק שהציג את עבודותיו אלא הדגים בפומבי את שיטת העבודה המהירה מהטבע. לכך הייתה השפעה מיידית על רבים מהאמנים הצעירים בעיר, שמצאו את גישתו של קורבה כאלטרנטיבה ממריצה למסורת האקדמית.[3]
בשנת 1870 הוא הכיר את קרל שוך ואלברט לאנג. באוגוסט 1871, שלושת האמנים ציירו נופים יחד במהלך טיולים ומסעות. בשנת 1872 פגש טריבנר את הנס תומא, צייר גרמני אחר שהתפעל מאוד מהריאליזם הבלתי סנטימנטלי של וילהלם לייבל. יחד היוו טריבנר, שוך, לאנג ותומא את ליבת קבוצת האמנים המכונה חוג לייבל.[1]
ראשית שנות השבעים של המאה ה-19 הייתה תקופת גילוי עבור טריבנר. הוא נסע לאיטליה, הולנד ובלגיה, ובפריז נפגש באמנותו של אדואר מאנה, שאת השפעתה ניתן לראות בסגנון הספונטני אך המאופק של דיוקנאותיו ונופיו של טריבנר.
לדברי היסטוריון האמנות אברהרד רומר, "טריבנר הגיע לשיאו האמנותי הקצר יחסית בין 1872 ל־1876, ובמהלכם תרם כמה מהתרומות החשובות ביותר להישגיו של חוג הציירים שאיתו. עבודותיו מתקופה זו, כמו "על הספה" (1872) ו"נגרים על גדות אגם וסלינג" (1876), מתארות סצנות פרוזאיות עם ריאליזם קודר וצבע מאופק. לאחר מכן, טריבנר ניסה להשיג הצלחה רבה יותר על ידי הבהרת לוח הצבעים שלו, והוא צייר לעיתים קרובות נושאים היסטוריים וספרותיים.[4]
הוא פרסם כתבים על תורת האמנות בשנת 1892 וב־1898, המביעים מעל לכל את הרעיון ש"יופי חייב להיות בציור עצמו, לא בנושא". בכך ביקש מהצופה לגלות יופי בערכים הפורמליים של הציור, בצבעיו או בקומפוזיציה. כך קידם טריבנר פילוסופיה של "אמנות לשם אמנות". בשנת 1901 הוא הצטרף לזצסיון הברלינאי, באותה העת – הפורום החשוב ביותר בגרמניה לתערוכת אמנות האוונגרד.
משנת 1903 ועד מותו בשנת 1917 היה פרופסור באקדמיה לאמנויות בקרלסרוהה, ושימש גם כמנהלה בשנים 1904 עד 1910.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
על הספה -
ורדים וכלי כסף -
כלב ונקניקיות -
התופת של דנטה -
מות האפיפיור -
נזירה בקיץ -
מריבת נערים -
קרל אברשטוק -
תצפית על אגם סטרנברגר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Bahns, Jörn, and Wilhelm Trübner. 1994. W. Trübner: 1851-1917; [Ausstellungskatalog, für das Kurpfälzische Museum der Stadt Heidelberg]. Heidelberg: Braus, p 78
- ^ Ruhmer, E. (2003, January 01). "Trübner, (Heinrich) Wilhelm". Grove Art Online.
- ^ Forster-Hahn, Françoise, et al. (2001). Spirit of an Age: Nineteenth-Century Paintings From the Nationalgalerie, Berlin. London: National Gallery Company p 155
- ^ German masters of the nineteenth century: paintings and drawings from the Federal Republic of Germany, libmma.contentdm.oclc.org (באנגלית)