וילהלם פהרמבאכר

וילהלם פהרמבאכר
Wilhelm Fahrmbacher
	גנרל וילהלם פהרמבאכר עם ארווין רומל במעגן הצוללות בסן-נזאר
לידה	19 בספטמבר 1888; צווייבריקן, האימפריה הגרמנית
פטירה	27 באפריל 1970 (בגיל 81); גרמיש-פרטנקירכן, גרמניה המערבית
מדינה	גרמניה
השתייכות	האימפריה הגרמנית ; רפובליקת ויימאר ; גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות	1907–1945 (כ־38 שנים)
דרגה	גנרל חיל התותחנים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
	מפקד הדיוויזיה ה-5 ; מפקד הקורפוס ה-7 ; מפקד הקורפוס ה-25 ; מפקד הקורפוס ה-84
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה; מלחמת העולם השנייה;
עיטורים
	צלב האבירים של צלב הברזל; צלב הברזל דרגה ראשונה; צלב הברזל דרגה שנייה; אות הפציעה בשחור; הצלב הגרמני בכסף; צלב הכבוד;

גנרל וילהלם פהרמבאכר (בגרמנית: Wilhelm Fahrmbacher;‏ 19 בספטמבר 1888 – 27 באפריל 1970) היה מפקד בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פהרמבאכר נולד ב-19 בספטמבר 1888 בצווייבריקן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1907 התגייס פהרמבאכר לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה הבווארי ה-4, ולחם בשורותיו במהלך המלחמה. פהרמבאכר נפצע במהלך הקרבות, וב-22 במרץ 1918 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף פהרמבאכר לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1931 מונה פהרנבאכר למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הארטילריה ה-7 (הבווארי), וב-1 בפברואר 1932 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 באפריל 1934 הועלה לדרגת אוברסט, ומונה לקצין מטה במשרד המלחמה. ב-1 באוגוסט 1937 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-1 במרץ 1938 מונה למפקד אגד הארטילריה ה-35. ב-10 באוגוסט 1938 מונה למפקד הדיוויזיה ה-5, וב-1 ביוני 1939 הועלה לדרגת גנרל לוטננט.

עם פרוץ המלחמה היה פהרמבאכר מפקד הדיוויזיה ה-5, ופיקד עליה בחזית המערבית כחלק מהקורפוס ה-12 במסגרת הארמייה הראשונה. במהלך המערכה על צרפת לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-18 במסגרת הארמייה ה-12, ובשלב השני כחלק מהקורפוס ה-6 במסגרת הארמייה השנייה. ב-24 ביוני 1940 קיבל פהרמבאכר על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-25 באוקטובר 1940 הועלה לדרגת גנרל חיל התותחנים, ומונה למפקד הקורפוס ה-7. במהלך מבצע ברברוסה לחם פהרמבאכר עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, ובמהלך הקרב על מוסקבה לחם עמו כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית. ב-8 בינואר 1942 פרש פהרמבאכר מתפקידו והועבר לעתודת המילואים, וב-1 במאי 1942 מונה למפקד הקורפוס ה-25 בצפון צרפת. במהלך הפלישה לנורמנדי לחם פהרמבאכר עם הקורפוס שבפיקודו בניסיון לבלום את בעלות הברית, ולאחר מבצע קוברה התבצר בלוריאן עד סוף המלחמה, וב-10 במאי 1945 נכנע לצבא האמריקני.

בשנת 1950 שוחרר פהרמבאכר מהשבי, ועבר למצרים שם עבד כיועץ צבאי. לאחר מכן חזר פהרמבאכר לגרמניה, והתגורר בגרמיש-פרטנקירכן עד למותו ב-27 באפריל 1970.

מדיה וקבצים בנושא וילהלם פהרמבאכר בוויקישיתוף