וילהלם שמידט
 | |
| וילהלם שמידט | |
| לידה |
16 בפברואר 1868 Hörde, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 1954 (בגיל 85) פריבור, שווייץ |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| תפקיד |
פרופסור |
| תארים |
דוקטורט |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
וִילְהֶלְם שְׁמִידט (בגרמנית: Wilhelm Schmidt; 16 בפברואר 1868 – 10 בפברואר 1954)[1] היה כומר קתולי גרמני-אוסטרי, בלשן ואתנולוג. הוא עמד בראש הקונגרס הבינלאומי הרביעי לאנתרופולוגיה ואתנולוגיה שהתקיים בווינה בשנת 1952.[2]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילהלם שמידט, יליד הרדה (אנ') (כיום חלק מדורטמונד) שבגרמניה בשנת 1868, הצטרף לאגודה המיסיונרית "חברת דבר האלוהים (אנ')" ב-1890 והוסמך ככומר קתולי ב-1892. הוא למד בלשנות באוניברסיטאות ברלין ווינה.
תשוקתו העיקרית של שמידט הייתה לבלשנות. הוא הקדיש שנים רבות לחקר שפות ברחבי העולם. עבודתו המוקדמת התמקדה בשפות מון-חמר של דרום-מזרח אסיה, ובשפות של אוקיאניה ואוסטרליה. מסקנות מחקר זה הובילו אותו להשערה בדבר קיומה של קבוצת שפות אוסטריות (אנ') רחבה יותר, שכללה את קבוצת השפות האוסטרונזיות. שמידט הצליח להוכיח שלשפת מון-חמר יש קשרים פנימיים עם השפות של דרום האוקיינוס השקט – אחד הממצאים המשמעותיים ביותר בתחום הבלשנות.
משנת 1912 ועד מותו ב-1954, שמידט פרסם את יצירתו בת 12 הכרכים "מוצא רעיון האלוהים" (Der Ursprung der Gottesidee). בה, הוא הסביר את תאוריית המונותאיזם הפרימיטיבי (אנ') שלו: האמונה שדת פרימיטיבית (אנ') בקרב כמעט כל חברה שבטית החלה בתפיסה מונותאיסטית מהותית של אל עליון – בדרך כלל אל שמיים (אנ') – שהיה בורא מיטיב. שמידט העלה תאוריה שבני אדם האמינו באל שהיה הסיבה הראשונה לכל הדברים ושליט שמיים וארץ, לפני שגברים ונשים החלו לעבוד מספר אלים:
שמידט העלה תאוריה לפיה היה מונותאיזם קדום לפני שבני אדם החלו לעבוד מספר אלים. במקור, הם הכירו רק אל עליון אחד, אשר ברא את העולם ושלט בענייני האדם מרחוק.
— Armstrong, Karen A History of God[3]
בשנת 1906 שמידט ייסד את כתב העת "אנתרופוס (אנ')" (Anthropos), וב-1931 את "מכון אנתרופוס" (Anthropos Institute), שניהם קיימים עד היום.[4] ב-1938, שמידט והמכון נמלטו מאוסטריה שנכבשה על ידי הנאצים לפריבור בשווייץ. הוא נפטר שם בשנת 1954.
עבודותיו הזמינות בתרגום לאנגלית הן: "מקור וצמיחת הדת: עובדות ותאוריות" (The Origin and Growth of Religion: Facts and Theories) (1931), "אלים עליונים באמריקה הצפונית" (High Gods in North America) (1933), "השיטה ההיסטורית-תרבותית של האתנולוגיה" (The Culture Historical Method of Ethnology) (1939), ו"התגלות פרימיטיבית" (Primitive Revelation) (1939).
לגבי "התגלות פרימיטיבית", אריק ג'יי. שארפ אמר: "שמידט אכן האמין שהנתונים המתפתחים של אתנולוגיה היסטורית תואמים באופן יסודי להתגלות מקראית – נקודה שאותה הוא העלה בחיבורו "ההתגלות הקדמונית כראשית התגלות האל" (Die Uroffenbarung als Anfang der Offenbarung Gottes) (1913)... גרסה מתוקנת ומורחבת של מונוגרפיה אפולוגטית זו פורסמה בתרגום לאנגלית כ"התגלות פרימיטיבית" (Sharpe 1939).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- An Vandenberghe, "Entre mission et science. La recherche ethnologique du père Wilhelm Schmidt SVD et le Vatican (1900-1939)", Sciences sociales et missions, N°19/December 2006, pp. 15–36
- Schmidt, Wilhelm. 1906. "Die Mon–Khmer-Völker, ein Bindeglied zwischen Völkern Zentralasiens und Austronesiens", 'The Mon–Khmer peoples, a link between the peoples of Central Asia and Austronesia'. Archiv für Anthropologie, Braunschweig, new series, 5:59-109.
- Schmidt, Wilhelm. 1930. "Die Beziehungen der austrischen Sprachen zum Japanischen", 'The Connections of the Austric Languages to Japanese'. Wien Beitrag zur Kulturgeschichte und Linguistik 1:239-51.
- Peter Rohrbacher, Völkerkunde und Afrikanistik für den Papst. Missionsexperten und der Vatikan 1922–1939 In: Römische Historische Mitteilungen 54 (2012), 583–610.
- Peter Rohrbacher, Pater Wilhelm Schmidt im Schweizer Exil: Interaktionen mit Wehrmachtsdeserteuren und Nachrichtendiensten, 1943–1945 In: Paideuma. Mitteilungen zur Kulturkunde 62, 203–221.
- Peter Rohrbacher, Pater Wilhelm Schmidt und Sigmund Freud: Gesellschaftliche Kontexte einer religionsethnologischen Kontroverse in der Zwischenkriegszeit In: cultura & psyché – Journal of Cultural Psychology Vol. 1, 2020.
- Peter Rohrbacher: Österreichische Missionsexperten und das Ringen um den vatikanischen Standpunkt im „Rassendiskurs“ der Zwischenkriegszeit In: Römische Historische Mitteilungen 62 (2020), 221–248.
- Peter Rohrbacher: Pater Wilhelm Schmidt im Schweizer Exil: Interaktionen mit Wehrmachtsdeserteuren und Nachrichtendiensten, 1943–1945 In: Andre Gingrich; Peter Rohrbacher (Hg.), Völkerkunde zur NS-Zeit aus Wien (1938–1945): Institutionen, Biographien und Praktiken in Netzwerken. Wien: OEAW 2021/3, S. 1611–1642.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וילהלם שמידט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Literature by and about Wilhelm Schmidt in the catalogue of the German National Library
- P. Wilhelm Schmidt und seine geheime Mission
- Schmidt, Wilhelm; Barnes, W. D. (ביוני 1903). "Schmidt's Sakai and Semang Languages". Journal of the Straits Branch of the Royal Asiatic Society. No. 39. Singapore. pp. 38–45.
{{cite news}}: (עזרה)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Wilhelm Schmidt SVD". Anthropos.
- ^ Gusinde, Martin (באוקטובר 1954). Baerreis, David A.; Spuhler, James M.; Aberle, David F.; Collier, Malcolm; Pikelis, Anna M. (eds.). "Wilhelm Schmidt, S.V.D., 1868-1954". American Anthropologist. Wiley. 56 (5, Part 1): 868–870. doi:10.1525/aa.1954.56.5.02a00110. JSTOR 663819.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Armstrong, Karen A History of God, Page 3
- ^ Anthropos Institute