ויליאם אדמס ריצ'רדסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם אדמס ריצ'רדסון
William Adams Richardson
ויליאם אדמס ריצ'רדסון
ויליאם אדמס ריצ'רדסון
לידה 2 בנובמבר 1821
טינגסבורו, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה 19 באוקטובר 1896 (בגיל 74)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אוק היל, וושינגטון די. סי., ארצות הברית
השכלה
עיסוק עורך דין, שופט, קצין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר האוצר של ארצות הברית ה־29
17 במרץ 18733 ביוני 1874
(שנה ו־11 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית יוליסס סימפסון גרנט
נשיא בית המשפט לעתירות
20 בינואר 188519 באוקטובר 1896
(11 שנים)
→ צ'ארלס דרייק
צ'ארלס נוט ←
שופט בית המשפט לעתירות
2 ביוני 187420 בינואר 1885
(10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם אדמס ריצ'רדסוןאנגלית: William Adams Richardson;‏ 2 בנובמבר 1821 - 19 באוקטובר 1896) היה מזכיר האוצר ה-29 של ארצות הברית ולאחר מכן שופט ונשיא בית המשפט לעתירות.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם אדמס ריצ'רדסון נולד בטינגסבורו, מסצ'וסטס. אביו היה דניאל ריצ'רדסון, עורך דין ומנהל סניף הדואר המקומי. אמו הייתה מרי אדמס מצ'למספורד, מסצ'וסטס. ריצ'רדסון היה צאצא של אזקיאל ריצ'רדסון שהשתקע במפרץ מסצ'וסטס ב-1630. אמו נפטרה ב-1825 ושנה לאחר מכן הייתה אחותו לאמו המאמצת.

הוא למד באקדמיית פינקרטון שבדרי, ניו המפשייר ובאקדמיית לורנס שבגורטון, מסצ'וסטס. ב-1843 הוא סיים לימודי תואר ראשון וב-1846 תואר שני, שניהם באוניברסיטת הרווארד, ותואר במשפטים בבית הספר הרווארד למשפטים. ביולי 1846 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של מסצ'וסטס. באותה שנה הוא החל לעסוק בעריכת דין בלוול, מסצ'וסטס. הוא נכנס לשותפות במשרד עורכי הדין של אחיו הגדול דניאל סמואל שניהל משרד עורכי דין גדול בלוול. כשותף זוטר במשרד הוא נחשב לעורך דין שיטתי וקפדני. הוא שירת במיליציה, בתחילה כפרקליט בדרגת מייג'ור ובהמשך כשלישו הצבאי של מושל מסצ'וסטס ג'ורג' בריגס בדרגת לוטננט קולונל. בשנים 18471854 הוא שימש כשופט שלום במחוז מידלסקס שבמסצ'וסטס. בשנים 18521853 הוא שימש כנשיא בנק בוומסיט (כיום פרבר של לוול). בשנים 18531854 הוא היה נשיא מועצת העיר של לוול. ב-1855 הוא מונה לבצע הגהה על ספר החוקים של מסצ'וסטס וכתוצאה מכך הוא נבחר על ידי בית המחוקקים של המדינה לערוך את נספחי ההשלמה השנתיים של ספר החוקים, פעילות בה הוא המשיך לעסוק במשך 22 שנה. בשנים 18561858 הוא כיהן כשופט בית המשפט לענייני ירושה של מחוז מידלסקס. לאחר מכן ועד 1872 הוא היה שופט בית המשפט לענייני ירושה ופשיטות רגל של המחוז. בין השנים 18631875 הוא שימש כחבר הוועדה המפקחת של אוניברסיטת הרווארד.

קריירה בממשל הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 18691872 שימש ריצ'רדסון כעוזר מזכיר האוצר של ארצות הברית. ב-1870 הוא שימש כתובע הכללי בפועל. בשנים 18731874 הוא כיהן כמזכיר האוצר בממשלו של הנשיא יוליסס סימפסון גרנט.

מזכיר האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו של ריצ'רדסון כמזכיר האוצר התחולל המשבר הפיננסי של 1873 שסחף את האומה וגרם לשפל כלכלי שנמשך חמש שנים. המשבר פרץ כתוצאה מכך שבכלכלה שלאחר מלחמת האזרחים חלו שינויים כה מהירים עד שהבנקים המסחריים החלו לחשוש ולדרוש את החזר ההלוואות שהם העניקו. כתוצאה מכך כמות הכסף הצטמצמה באופן דרסטי. תגובתו השנויה במחלוקת של ריצ'רדסון הייתה הנפקת רזרבות של 26 מיליון דולר בשטרות כסף כאמצעי אינפלציוני לסייע בהקלה על המשבר. התנהל ויכוח האם לריצ'רדסון הייתה הסמכות לנקוט בצעד כזה, ובכל אופן, הקונגרס העביר חוק שאוסר על פעולה כזאת. השפעתו העקיפה של המשבר התמשכה במשך שלושים השנים הבאות והיא הייתה הבסיס להקמתו של הפדרל ריזרב ב-1913.

ריצ'רדסון הבטיח שסכום של 15 מיליון דולר שארצות הברית קיבלה כפיצוי במסגרת "תביעות אלבמה" (סדרה של תביעות שניהלה ארצות הברית נגד הממלכה המאוחדת בקשר לסיועה של זו האחרונה לספינות של הקונפדרציה במהלך מלחמת האזרחים) יושקע באגרות חוב באירופה ובכך מנע את העברתם של מאגרי זהב אל מעבר לים באמצעות ספינות.

על כהונתו של ריצ'רדסון כמזכיר האוצר העיבה "שערוריית סנבורן" (אנ'), שבה היו מעורבים ספסרות ומשוא פנים בגביית חובות מס. הופעל לחץ לפיטוריו של ריצ'רדסון. הוא הגיש את התפטרותו לנשיא גרנט שקיבל אותה. כמחווה על שירותו מינה אותו הנשיא כשופט בבית המשפט לעתירות (United States Court of Claims).

קריירה שיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביוני 1874 מינה הנשיא גרנט את ריצ'רדסון כשופט בבית המשפט לעתירות, במקומו של השופט סמואל מיליגן שנפטר. ב-2 ביוני אותה שנה אישר הסנאט של ארצות הברית את המינוי ובאותו יום הוא נכנס לתפקידו. כהונתו בבית המשפט הסתיימה ב-20 בינואר 1885 בעקבות מינויו כנשיא בית המשפט.

ב-15 בינואר 1885 מינה הנשיא צ'סטר ארתור את ריצ'רדסון כנשיא בית המשפט לעתירות במקומו של צ'ארלס דרייק שהתפטר. ב-20 בינואר אישר הסנאט את המינוי ובאותו יום הוא החל לכהן בתפקיד. בתפקיד זה כיהן ריצ'רדסון עד למותו.

במקביל לתפקידו השיפוטי שימש ריצ'רדסון כעורך נספחי ההשלמה של ספר החוקים של ארצות הברית בשנים 18741891, וכן כפרופסור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון.

ויליאם אדמס ריצ'רדסון נפטר בוושינגטון די. סי. ב-19 באוקטובר 1896 ונטמן בבית הקברות אוק היל שבבירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]