ויליאם ג'וזף סימונס
ויליאם ג'וזף סימונס | |
לידה |
6 במאי 1880 הארפרסוויל, אלבמה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
18 במאי 1945 (בגיל 65) אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
תפקיד | Imperial Wizard (1915–1922) |
ויליאם ג'וזף סימונס (באנגלית: William Joseph Simmons; 1880 - 18 במאי 1945) הוא מייסד ארגון הקו קלוקס קלאן השני, בשנת 1915.
סימונס שירת בצבא האמריקני בזמן מלחמת ארצות הברית–ספרד, ומאוחר יותר שיקר בטענה כי רכש השכלה רפואית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
ברבות הימים החל לשרת כמטיף בכנסייה האפיסקופלית המתודיסטית בדרום ארצות הברית, עד להדחתו מתפקידו בשנת 1912 על ידי הכנסייה על רקע חוסר יעילות במילוי תפקידו.
לאחר שעבד במספר תעסוקות, התקבל לעבודה ב"אגודת האחווה של היערנים העולמיים". הוא הצטרף כחבר לשתי כנסיות ול-12 אגודות אחווה שונות, כשנהג להסתובב ברחובותיה של העיר אטלנטה לקידום נושאי אחוות היערנים. רבים הכירו אותו בשם ג'ו "דוק" (בזיקה ל"הכשרתו" בלימודי רפואה) או בשם "קולונל" (בזיקה לדרגה שלו באגודת היערנים העולמיים).
בשנת 1915, בזמן שהחלים מתאונת דרכים בה נפגע ממכונית, החל סימונס לפעול לשם בנייתו מחדש של ארגון הקו קלוקס קלאן, שאת תיאורו ראה בסרט "לידתה של אומה". הוא השיג עותק של "מצוות" השיקום של הקלאן והחל להיעזר בו כדי להעלות על הכתב את האסטרטגיה שלו בנוגע להחייאת הארגון. עם זאת, הוא בחר לעכב את הוצאתן לפועל של תוכניותיו עד לחריצת הדין התקשורתית נגד ליאו פרנק, יהודי שהואשם ברצח הנערה מרי פייגן, בפרשייה שהסעירה את אטלנטה באותה עת. אירוע זה הפך לתחילתה של התעוררות אנטישמית במדינת ג'ורג'יה, ששיאה בלקיחתו של פרנק מבית הכלא ב-16 באוגוסט 1915 בידי אספסוף שביצע בו לינץ' ותלה אותו. רבים מהאספסוף, שקראו לעצמם "אבירי מרי פייגן", טיפסו ב-16 באוקטובר על הר סטון שבפאתי אטלנטה ושרפו בו צלב ענק שנצפה מכל חלקי העיר. דימוי הצלב הבוער, שלא היה קיים בארגון הקלאן המקורי, הוצג לראשונה בסרט הראינוע של ד. וו. גריפית' "לידתה של אומה". הסרט, בתורו, שאב את הדימוי מעבודותיו של הסופר הגזען, הכומר תומאס דיקסון, שקיבל השראה לכך משבטים סקוטים קדומים ששרפו צלבים לשם איתות מפסגת הר אחד למשנהו (הדימוי מופיע גם ב-"גבירת האגם" מאת וולטר סקוט).
סימונס איגד בקבוצה 34 אנשים שהיוו את הגרעין של ארגון הקלאן המתחדש, רבים מהם מ"אבירי מארי פייגן", ולהם נוספו שני קשישים שהיו חברים בארגון הקלאן המקורי. חמישה-עשר מהם הלכו יחד עם סימונס להר סטון כדי לשרוף צלב נוסף ולחנוך באופן רשמי את ארגון הקלאן החדש. בתיאורו את יום החניכה מתאר סימונס את היום בדרמטיות רבה כיום שבו "הטמפרטורה הייתה הרבה מתחת לאפס", אף על פי שרשומות מזג האוויר מציינות שהטמפרטורה לא הייתה נמוכה מ-7 מעלות באותו ערב. למעשה, עד היום עוסקים בשאלה מהו תאריך היווסדו של ארגון הקלאן השני, כאשר חלק מהמקורות מציינים את "חג ההודיה של שנת 1915".
סימונס הכריז כי הוא "המכשף הגדול של הקלאן החדש".
סימונס מת בשנת 1945 באטלנטה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי ויליאם ג'וזף סימונס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)