ויליאם ג'נר

ויליאם ג'נר
William E. Jenner

לידה	21 ביולי 1908 מארנגו, אינדיאנה, ארצות הברית
פטירה	9 במרץ 1985 (בגיל 76) בדפורד, אינדיאנה, ארצות הברית
מקום קבורה	Cresthaven Memory Gardens Cemetery
מדינה
השכלה	בית הספר מאורר למשפטים של אוניברסיטת אינדיאנה (1930) בית ספר יסודי אוניברסיטת אינדיאנה (1930)
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
סנאטור מטעם מדינת אינדיאנה 14 בנובמבר 1944 – 3 בינואר 1945 (חודש ו־20 ימים) → סמואל דילון ג'קסון הומר קייפהארט ←
3 בינואר 1947 – 3 בינואר 1959 (12 שנים) → ריימונד ויליס ואנס הארטקה ←
שירות ביטחוני
השתייכות	הגיס האווירי של צבא ארצות הברית
דרגה	קפטן
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה

ויליאם עזרא ג'נר (באנגלית: William Ezra Jenner‏; 21 ביולי 1908 – 9 במרץ 1985) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי ממדינת אינדיאנה. כחבר המפלגה הרפובליקנית, כיהן ג'נר כחבר הסנאט של אינדיאנה בשנים 1934–1942, וכחבר הסנאט של ארצות הברית בשנים 1944–1945 ושוב בשנים 1947–1959. בסנאט היה ג'נר תומך נלהב של המקארתיזם.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ג'נר נולד ב־21 ביולי 1908 במארנגו שבאינדיאנה, לג'יין מקדונלד ג'נר ול. ל. וודי. הוא למד בבית הספר הקדם-אוניברסיטאי Lake Placid Preparatory School בניו יורק, ולאחר מכן באוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון, בה השלים את לימודיו ב־1930. במהלך לימודיו עבד כמפעיל מעלית בבניין קנון והשתתף בשיעורי ערב בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. לאחר מכן סיים תואר במשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון.

לאחר סיום לימודי המשפטים, עבד ג'נר כעורך דין בפאולי ובהמשך בשואולס.

הסנאט של אינדיאנה

ב־1934 נכנס ג'נר לפוליטיקה, כאשר נבחר לראשונה לסנאט של אינדיאנה. הוא כיהן כמנהיג המיעוט בשנים 1937–1939, ולאחר מכן כמנהיג הרוב וכנשיא זמני משנת 1939 עד 1941.

בשנת 1940 התמודד על תפקיד מושל אינדיאנה, וסיים במקום השני בוועידת המדינה של המפלגה הרפובליקנית.

ב־1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, התפטר מהסנאט של אינדיאנה כדי להתגייס לגיס האווירי של צבא ארצות הברית כקצין בדרגת לוטננט ראשון. הוא שוחרר מהצבא ב־1944 בדרגת קפטן.

הסנאט של ארצות הברית

חודש אחד לאחר שחרורו מהצבא, נבחר ג'נר למושב בסנאט של ארצות הברית שהתפנה בעקבות מותו של פרדריק ואן נויס. הוא כיהן בשארית הקדנציה של ואן נויס, מ־14 בנובמבר 1944 עד 3 בינואר 1945, ולא התמודד לכהונה מלאה של שש שנים שהחלה ב־1945. ג'נר היה החייל הוותיק הראשון ממלחמת העולם השנייה שנבחר לסנאט, והחבר הצעיר ביותר בו.

ב־1946 התמודד מחדש לסנאט, והביס את חבר הקונגרס צ'ארלס מ. לה פולט בהצבעה בוועידת המדינה של המפלגה הרפובליקנית. לאחר מכן ניצח בבחירות הכלליות בפער של למעלה מ־150,000 קולות.

ב־1948 התמודד בשנית על תפקיד מושל אינדיאנה וזכה ברוב הקולות בסבב הראשון של הוועידה, אך הפסיד בסבב השני להולברט קרייטון.

ב־1952 נבחר ג'נר מחדש לסנאט. ב־7 באוגוסט 1957 הצביע בעד התיקון של הסנאט לחוק זכויות האזרח מ־1957, אך לא הצביע ב־29 באוגוסט על תיקון הבית הנוגע לאותו חוק.

במהלך כהונתו בקונגרס, כיהן ג'נר כיו"ר ועדת הכללים והניהול במהלך הקונגרס ה־83.

בנוסף כיהן כחבר בוועדת משנה לביטחון פנימי.

מקארתיזם

ג'נר היה תומך נלהב וחבר קרוב של ג'וזף מקארתי, והשתתף במקארתיזם. ג'נר ומקארתי היו חלק מ"קבוצה מובילה של סנאטורים רפובליקנים שתמכו במדיניות בדלנית", יחד עם הרמן ולקר מאיידהו וג'ורג' מלון מנבדה.

ב־1950, כאשר האשים מקארתי מספר עובדים במשרד החוץ בקומוניזם סמוי, תמך בו ג'נר וטען שמשרד החוץ ביצע "הסתרה שערורייתית וגסה ביותר של מזימה לבוגדנות בהיסטוריה שלנו", והוסיף: "בהתחשב בכך שאנחנו כעת במלחמה... איך נוכל להוציא את הקומוניסטים מקוריאה אם איננו מצליחים להוציאם מוושינגטון?"

כאשר נענש מקארתי על ידי הסנאט ב־1954, נשא ג'נר נאום שבו הציע כי ההחלטה נובעת מ"מזימת קומוניסטים".

במהלך כהונתו בסנאט, היה יריב חריף של הגנרל ג'ורג' מרשל, שמונה ב־1950 למזכיר ההגנה. במהלך הדיון על אישור המינוי, היו ג'נר ומקארתי חלק מקבוצה של רפובליקנים אנטי-קומוניסטים קיצוניים, והטיחו במרשל ביקורת נוקבת. ג'נר נשא נאום חריף במשך כשעה שבו גם גינה את הנשיא הארי טרומן ואת מזכיר המדינה דין אצ'יסון.

ב־1951, לאחר שפוטר הגנרל דאגלס מקארתור על אי ציות, נשא ג'נר נאום בסנאט בו טען: "אני מאשים כי המדינה נמצאת היום בידיים של קבוצה פנימית סודית, שמנוהלת על ידי סוכני ממשלת ברית המועצות. הבחירה היחידה שלנו היא להדיח את הנשיא טרומן ולגלות מי הממשל הסודי הבלתי נראה."

ג'נר הציג חקיקה שנועדה לשלול מבית המשפט העליון סמכות שיפוט "בכל התחומים בהם התערב בתוכנית האנטי-קומוניסטית", אך יוזמתו נבלמה בהצבעה 49–41.

הוא התנגד באופן עקבי לסיוע חוץ אמריקאי ולמעורבות בעניינים זרים, וכן התנגד להצטרפות ארצות הברית לנאט"ו ואימץ עמדות בדלניות נוספות. במהלך כהונתו, קיווה הימין הקיצוני שהוא יתמודד לנשיאות כמועמד של מפלגה שלישית קיצונית.

ב־1952 טען כי האו"ם חדר למערכת החינוך האמריקאית.

ב־1958 לא ניסה להיבחר מחדש.

בערוב ימיו

לאחר פרישתו מהסנאט, המשיך ג'נר לעסוק בעריכת דין באינדיאנפוליס והיה בעלים של חברת Seaway Corporation לפיתוח קרקעות. בנוסף, היה בעל חוות חקלאיות באינדיאנה ואילינוי.

חיים אישיים ומותו

ב־1933 התחתן ג'נר עם ג'נט פטרסון קת'יל (1908–2002), והיו להם שלושה ילדים.

ג'נר נפטר בגיל 76 ב־9 במרץ 1985, ממחלה נשימתית בבית החולים Dunn Memorial בבדפורד שבאינדיאנה, ונקברן ב־Crest Haven Memorial Gardens בבדפורד, אינדיאנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם ג'נר בוויקישיתוף

• ויליאם ג'נר, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ויליאם ג'נר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)