ויליאם גוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם הנרי אוורט גוט
William Henry Ewart Gott
Brigadier W H E Gott.jpg
ויליאם גוט
לידה 13 באוגוסט 1897
סקרבורו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוגוסט 1942 (בגיל 44)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "Strafer"
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי  הצבא הבריטי
תקופת שירות 19151942
דרגה לוטננט גנרל (צבא בריטניה) לוטננט גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד דיוויזיית השריון ה-7
מפקד הקורפוס ה-13
מפקד הארמייה השמינית (בפועל לא פיקד עליה מעולם)
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
מסדר האמבט  מסדר האמבט (עמית)
מסדר האימפריה הבריטית (צבאי) מסדר האימפריה הבריטית (מפקד)
אות השירות המצוין  אות השירות המצוין
הצלב הצבאי  הצלב הצבאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם הנרי אוורט גוטאנגלית: William Henry Ewart Gott; 13 באוגוסט 1897 - 7 באוגוסט 1942) היה לוטננט גנרל בצבא בריטניה אשר פיקד על כוחות במערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, ונהרג כאשר מטוסו הופל בדרכו לקבל את הפיקוד על הארמייה השמינית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוט נולד ב-13 באוגוסט 1897, ולמד בבית הספר הארו. הוא התגייס כלוטננט שני לקורפוס הקלעים המלכותי של צבא בריטניה ב-1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא לחם במלחמת העולם בחזית המערבית, שם העניקו לו חבריו את הכינוי "Strafer", משחק מילים על ססמת המלחמה של הגרמנים "Gott strafe England" ("אלוהים הענש את אנגליה"). בינואר 1921 הוא הועלה לדרגת קפטן, וב-1931 למד במכללת קיימברלי לפיקוד ומטה. ביולי 1934 הוא הועלה לדרגת מייג'ור, ושרת תקופה מסוימת בהודו הבריטית. ב-30 באוקטובר 1938 הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל, והועבר לצפון אפריקה שם קיבל פיקוד על הגדוד ה-1 של קלעי המלך, אשר היה חלק מהדיוויזיה הניידת, שמאוחר יותר הפכה להיות דיוויזיית השריון ה-7 ("חולדות המדבר").

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

ב-1939 הוא מונה לראש מטה דיוויזיית השריון ה-7, וב-31 בינואר 1940 מונה לממלא מקום מפקד קבוצת התמיכה ה-7. ב-16 בפברואר של אותה שנה הועלה לדרגת קולונל, ומיד לאחר מכן לדרגת בריגדיר, ומונה למפקד קבוע של קבוצת התמיכה ה-7. הוא השתתף עם הקבוצה שלו (שהייתה בגודל של בריגדה) בבלימת הפלישה האיטלקית למצרים כחלק מדיוויזיית השריון ה-7, ובדצמבר 1940 לחם עמה במבצע מצפן כנגד הארמייה האיטלקית העשירית. ב-8 באפריל 1941 הוא הועבר לפקד על קבוצת התמיכה ה-2, אולם כבר ב-16 בו הוחזר לקבוצה ה-7. ביוני של אותה שנה השתתף במבצע באטלקס כנגד קורפוס אפריקה הגרמני. המבצע נחל כישלון. ב-3 בספטמבר 1941 מונה למפקד דיוויזיית השריון ה-7, וב-6 בו הועלה לדרגת מייג'ור גנרל. בנובמבר של אותה שנה השתתפה הדיוויזיה שלו במבצע צלבן, כחלק מהקורפוס ה-13 אשר היה חלק מהארמייה השמינית. ב-9 בפברואר 1942 הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל, ומונה למפקד הקורפוס ה-13. הקורפוס שלו השתתף בקרב גזאלה ולאחר מכן בקרב אל-עלמיין הראשון.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באוגוסט 1942 העביר וינסטון צ'רצ'יל את קלוד אוקינלק מהפיקוד על הארמייה השמינית. בהמלצתו של אנתוני אידן, מינה צ'רצ'יל את גוט כמפקד הארמייה, חרף הסתייגויותיהם של אוקינלק ואלן ברוק אשר העדיפו את ברנרד מונטגומרי. גוט נלקח מאזור הקרבות ונשלח במטוס לקהיר כדי לקבל שם את הפיקוד על הארמייה. המטוס, בריסטול בומביי של טייסת 216 של חיל האוויר המלכותי, הותקף בידי שני מטוסי מסרשמיט Bf 109 של כנף קרב 27 של הלופטוואפה. הטייס הצליח לבצע נחיתת אונס, אולם הגרמנים הפציצו את המטוס על הקרקע. גוט נהרג, וגופתו נקברה בבית הקברות הצבאי הבריטי באל עלמיין. מונטגומרי קיבל את הפיקוד על הארמייה השמינית במקומו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם גוט בוויקישיתוף
  • ויליאם גוט באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)