ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי

ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי
William Henry Vanderbilt III

לידה	24 בנובמבר 1901 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	14 באפריל 1981 (בגיל 79) ויליאמסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סאות'לון, ויליאמסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
מדינה
השכלה	בייטס קולג' בית הספר סנט ג'ורג', ניופורט אוניברסיטת פרינסטון בית הספר מסה ראנץ'
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
בנות זוג	אן גורדון קולבי (1929–1969 (כ־40 שנה)) הלן קמינגס ואנדרבילט (1970–1981 (כ־11 שנים)) אמיל אוניל דייוויס (1923–1928 (כ־5 שנים))
ילדים	אלזי ואנדרבילט, אן קולבי ואנדרבילט, Emily Vanderbilt
יושב ראש אגודת המושלים הלאומית 2 ביוני 1940 – 7 בינואר 1941 (7 חודשים ו־6 ימים) → לויד סטארק הרולד סטסן ←
מושל רוד איילנד ה־59 3 בינואר 1939 – 7 בינואר 1941 (שנתיים) סגן מושל רוד איילנד ג'יימס מקמנוס → רוברט קווין ג' הווארד מק'גראת' ←
חבר הסנאט של רוד איילנד 1929–1935 (כ־6 שנים)
שירות צבאי
השתייכות	המילואים של צי ארצות הברית
דרגה	קפטן
20 במרץ 1917 – אוגוסט 1919 יוני 1941–1945
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה
עיטורים
מדליית הניצחון במלחמת העולם הראשונה מדליית המילואים של הצי מדליית שירות ההגנה האמריקני מדליית המערכה האמריקנית מדליית המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט מדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה

ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי (באנגלית: William Henry Vanderbilt III;‏ 24 בנובמבר 1901 – 14 באפריל 1981) היה פוליטיקאי אמריקאי מרוד איילנד, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של רוד איילנד בשנים 1929–1935, וכמושל רוד איילנד ה-59 בשנים 1939–1941. ואנדרבילט היה בן למשפחת ואנדרבילט העשירה ובעלת ההשפעה.

ראשית חייו

ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי נולד בניו יורק, כבנם של אלפרד גוון ואנדרבילט הראשון ושל אלן "אלסי" פרנץ'. אביו של ואנדרבילט היה נינו של קורנליוס ואנדרבילט שיצר את ההון המשפחתי בעסקי הרכבות והספנות. הוריו של ויליאם ואנדרבילט התגרשו ב-1908, ודרך נישואיו השניים של אביו הוא היה אח למחצה של אלפרד גוון ואנדרבילט השני ושל ג'ורג' וושינגטון ואנדרבילט השלישי ב-1915 נספה אביו בטביעת האונייה לוסיטניה.

ואנדרבילט התחנך בבית הספר סנט ג'ורג' שבמידלטאון, רוד איילנד, שם הוא סיים את לימודיו ב-1919, ובבית הספר אוונס שבמסה, אריזונה. הוא למד באוניברסיטת פרינסטון, אך נשר במהלך שנת לימודיו הראשונה. ב-1940 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מבייטס קולג' .

מלחמת העולם הראשונה

זמן קצר לפני כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, נשר ואנדרבילט מבית הספר סנט ג'ורג' כאשר מונה כפרח קצונה בכוחות המילואים של צי ארצות הברית החל מ-20 במרץ 1917. בשל העובדה שהוא היה בן 15 באותה עת, הוא היה אחד האמריקאים הצעירים ביותר שהשתתפו במלחמה.

במהלך שירותו בצי, שירת ואנדרבילט על סיפון הסיירת "וזוביוס" (USS Vesuvius) מ-17 באפריל ועד 31 במאי 1917, לאחר מכן ועד 7 במרץ 1918 בבסיס הטורפדו הימי בניופורט, לאחר מכן ועד 15 ביולי 1918 כעוזר במחוז המודיעין הימי השני, לאחר מכן ועד 16 בספטמבר 1918 בנורפוק, וירג'יניה, לאחר מכן ועד 14 בנובמבר 1918 בניו לונדון, קונטיקט, ולבסוף על סיפון המשחתת "אוונס" (USS Evans) עד 30 באוגוסט 1919. בעת שירותו על האוונס, יצא ואנדרבילט להפלגה לאירופה מיוני ועד אוגוסט 1919. זמן קצר לאחר סיום הפלגה זו, הוא שוחרר מהשירות, כשעדיין לא מלאו לו 18.

קריירה עסקית

בכתבות בעיתונות מהתקופה שדווחו ב-1917 על הערכת שווי אחוזתו של אביו של ואנדרבילט במנהטן, צוין שהוא ירש קרן נאמנות בשווי של 4,612,086 דולר (117 מיליון דולר בערכים של 2025), ריבית לכל החיים של 400,000 דולר, ואת מדליית הזהב של הקונגרס שהוענקה על ידי הקונגרס ה-38 לסב-סבו קורנליוס ואנדרבילט ב-1864.

ואנדרבילט ירש גם את אחוזת חוות אוקלנד בשטח של 450 אקרים (1.8 קמ"ר) בפוטסמות' שברוד איילנד. אחוזה זו הייתה ביתו הקבוע עד תום מלחמת העולם השנייה.

ב-1925 פתח ואנדרבילט חברת אוטובוסים שנקראה The Short Line, ושהסיעה נוסעים בין ניופורט לבין פרובידנס. תוך כמה שנים הוא הרחיב את עסקי החברה ששירתו מקומות ברחבי ניו אינגלנד וניו יורק. ב-1955 נרכשה החברה על ידי ג'ורג' סייג', וב-1970 שונה שמה ל"קווי האוטובוסים בוננזה". חברה זו התמזגה ב-1998 עם חברת האוטובוסים Coach USA, ונמכרה ב-2003 לחברת האוטובוסים פיטר פן. מסוף האוטובוסים המקורי של The Short Line בניופורט עדיין עומד על תילו.

כחבר הסנאט המדינתי וכאיש עסקים מצליח, תמך ואנדרבילט בהקמתו של גשר מאונט הופ , שמקשר את האי אקווידנק עם היבשה על הכביש שבין פרובידנס לבין ניופורט. הוא מונה כחבר בוועדת הגשר, ונשא את נאום הפתיחה בטקס החנוכה שלו ב-24 באוקטובר 1929. כשהושלם הגשר, הוא היה הגשר התלוי הארוך ביותר בניו אינגלנד, ואחד הארוכים ביותר בארצות הברית.

קריירה פוליטית

ואנדרבילט היה חבר המפלגה הרפובליקנית. ב-1928 הוא היה נציג לוועידה הארצית של המפלגה מטעם רוד איילנד, ובאותה שנה נבחר לסנאט של רוד איילנד. הוא שירת בסנאט שש שנים בשנים 1929–1935, ולאחר מכן פרש כדי להיות עם אשתו, אן גורדון קולבי, שבריאותה הייתה רופפת. עם החלמתה הוא שב לחיים הפוליטיים, וב-1938 התמודד בהצלחה בבחירות למשרת מושל רוד איילנד.

את תקופת כהונתו כמושל פתח ואנדרבילט בתוכנית כלכלית שכללה ביטול יותר מ-400 משרות ממשלתיות. הוא נחשב למושל חסכן, יעיל וישר, שהיה נחוש בדעתו שתתקיים ממשלה טובה. הוא נאבק להעברת חוק השירות הציבורי באספה הכללית לטובת עובדי המדינה, ולקיום התחרות על זכייה במכרזים ממשלתיים לעבודות ציבוריות.

ואנדרבילט כיהן כמושל שנתיים מינואר 1939 ועד ינואר 1941. עם זאת, סירובו להיטיב עם עמיתיו למפלגה במתן משרות, החליש את בסיס התמיכה בו, והשערורייה בנוגע להאזנת סתר שהוא ביצע על ידי חוקר פרטי שהוא שכר כדי לחקור הונאת בחירות, הוביל לאי-בחירתו לתקופת כהונה נוספת ב-1940.

מלחמת העולם השנייה

ב-1941 נקרא ואנדרבילט, שהיה קצין בכוחות המילואים של צי ארצות הברית, לשירות פעיל כלוטננט קומנדר, ובתחילה הוצב באזור תעלת פנמה. באוגוסט 1942 הוא קודם לדרגת קומנדר, ובאותה שנה הוא הוצב כמפקד אגף המבצעים המיוחדים של המשרד לשירותים אסטרטגיים תחת פיקודו של הגנרל ויליאם דונובן. במאי 1944 הוא מונה כאיש הסגל של האדמירל צ'סטר נימיץ, המפקד העליון של צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית בפרל הארבור. לפני תום המלחמה הוא קודם לדרגת קפטן.

שנותיו האחרונות

לאחר שחרורו מהצי עם תום מלחמת העולם השנייה, עזב ואנדרבילט את רוד איילנד, ופרש לחווה בדרום ויליאמסטון שבמסצ'וסטס. חוות אוקלנד בפורטסמות' שברוד איילנד נמכרה לרוברט ר. יאנג, ובסוף שנות ה-40 חולקה למגרשים לדיור.

חיים אישיים

ב-1923 נשא ואנדרבילט לאישה את אמילי אוניל דייוויס, נכדתו של דניאל אוניל , הבעלים של העיתון Pittsburgh Dispatch, בתו של פרדריק מרטין דייוויס, ונכדניתו של פרדריק טאונסנד מרטין , שהיה סופר בולט בשנות ה-20. לזוג נולדה בת אחת בשם אמילי "פדי" ואנדרבילט, שנישאה לג'פתה וייד, ושניהם היו בוגרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

נישואי הזוג עלו על שרטון, ובקיץ 1926 תבעה אמילי גירושים, אך השניים התפייסו. היא תבעה גירושים שוב, שהתקיימו בסופו של דבר ביוני 1928. בהמשך היא הייתה נשואה במשך כשנה לסיגורני תאייר , וזמן קצר לפני מותה ב-1935 לראול וייטפילד .

בדצמבר 1929 נישא ואנדרבילט בשנית לאן גורדון קולבי. לשניים נולדו שלושה ילדים: אן ואדרבילט, שנישאה לסמואל אדמס הארטוול האב; אלסי ואנדרבילט, שנישאה לאנדרה וולטר ג'ורג' נויבורג ב-1954 ולמ. ברנרד איידינוף ב-1996; וויליאם הנרי ואנדרבילט הרביעי.

נישואים אלו הסתיימו גם הם בגירושים ב-1969, ושנה לאחר מכן נישא ואנדרבילט בשלישית להלן קמינגס קוק, שהייתה נשואה קודם לכן לג'ון ר. קוק.

ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי נפטר ממחלת הסרטן בוויליאמסטון ב-14 באפריל 1981. הוא נטמן בבית הקברות סאות'לון שבעיר. הוא אחד מהצאצאים הבודדים של ויליאם הנרי ואנדרבילט הראשון שלא נקבר באחוזת הקבר המשפחתית בסטטן איילנד. שווי אחוזתו, כפי שהוערך על ידי בית משפט באפריל 1982, עמד על כ-1.7 מיליון דולר. את מדליית הזהב של הקונגרס שהוענקו לסב-סבו קורנליוס ואנדרבילט, והועברה אליו בירושה מאביו, הוא הוריש לבנו היחיד, ויליאם הנרי ואנדרבילט הרביעי, שב-2022 תרם אותה יחד עם עוד כמה חפצים משפחתיים לאוניברסיטת ואנדרבילט.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, Raimo, John, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1374

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי בוויקישיתוף

• ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)