גיום השני וילארדואן
 | |||||||
| לידה |
1211? קלמטה, יוון  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 במאי 1278 (בגיל 67 בערך) קלמטה, יוון | ||||||
| בן או בת זוג |
אנה קומננה דוקאינה Carintana dalle Carceri (1246–?) (Agnes) de Toucy | ||||||
| שושלת Villehardouin | |||||||
| |||||||
  | |||||||
גיום השני וילארדואן (בצרפתית: Guillaume II de Villehardouin; ?-1 במאי 1278) היה הנסיך האחרון מבית וילארדואן, אשר שלט בנסיכות אכאיה בדרומו של חצי האי פלופונסוס ביוון. עוד הוא ידוע בכך שייסד את המצודה במיסטרס, שהייתה לימים לעיר החשובה ביותר בפלופונסוס ואחת הערים החשובות באימפריה הביזנטית.
גיום השני היה בנו של נסיך אכאיה ז'ופרואה הראשון וילארדואן, אך תאריך לידתו אינו ידוע. ב-1236 הוא ניצב לצידה של האימפריה הלטינית במאבקה כנגד האימפריה של ניקאה, ובתמורה לכך זכה בשטחים ונציאניים בים האגאי. הוא עלה לכס השלטון עם מות אחיו הבכור ב-1246. הוא השתלט על חלקים ניכרים מהפלופונסוס, אשר נודע אותה עת בשם מוראה וב-1249 הוא כבש את עיר הנמל החשובה מונמבסיה. באותה שנה הוא נילווה אל לואי התשיעי, מלך צרפת ונטל חלק במסע הצלב השביעי לקפריסין. הנסיכות הגיעה לשיאה בתקופתו, ודוכסות אתונה והאי אובויה היו למדינות וסאליות שלה. בעקבות סכסוכים עם שתי ישויות אלה ב-1255, פרצה מלחמה בינן לאכאיה, וזו הסתיימה בניצחונה של האחרונה ובאישוש הדומיננטיות של אכאיה בדרום יוון.
ב-1259 כרת ברית עם דספוטט אפירוס כנגד ניקאה, ויצא לקרב פלגוניה כנגדה. הקרב הסתיים בהפסדו של גיום השני והוא נפל בשבי. הוא נותר בשבי עד שנת 1262 ותמורת חירותו והמשך קיומה של הנסיכות, הוא הוכרח לוותר על דרום-מזרחו של הפלופונסוס ועל שלושה ממאחזיו החשובים, ובהם גם מיסטרס ומונמבסיה, אותם מסר לאימפריה הביזנטית שקמה בינתיים מחדש. הוא איבד את עוצמתו, ונסיכות אכאיה הייתה למדינה וסאלית של ממלכת סיציליה במסגרת הסכם ויטרבו מ-1267. גיום השני נודע גם כמשורר וכטרובדור. הוא מת ב-1278.
