לדלג לתוכן

ויליאם מק'קול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם קמרון מק'קול
William Cameron McCool
מק'קול באוגוסט 2001
מק'קול באוגוסט 2001
לידה 23 בספטמבר 1961
סן דייגו, קליפורניה
נהרג 1 בפברואר 2003 (בגיל 41)
מעל טקסס
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
השכלה
עיסוק בעבר טייס ניסוי, טייס בצי ארצות הברית
תקופת השירות 1996 – 1 בפברואר 2003 (כ־7 שנים)
דרגה קומנדר בצי ארצות הברית
זמן שהייה בחלל 15 יום, 22 שעות, 20 דקות
ביוגרפיה בנאס"א ויליאם מק'קול
משימות
STS-107
עיטורים
מדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל
מדליית השירות המצטיין של נאס"אמדליית הטיסה בחלל של נאס"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם "וילי" קמרון מק'קולאנגלית: William Cameron McCool‏; 23 בספטמבר 19611 בפברואר 2003) היה קומנדר בצי ארצות הברית, טייס ניסוי, מהנדס אווירונאוטיקה ואסטרונאוט של NASA. הוא הטיס את מעבורת החלל קולומביה במשימה STS-107 שבסיומה נספה באסון מעבורת החלל קולומביה[1].

ילדות ולימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מק'קול נולד בסן דייגו, קליפורניה ב-23 בספטמבר 1961. מק'קול היה פעיל בתנועת הצופים וזכה בתואר נשר הצופים[2].
מק'קול סיים את לימודי התיכון שלו ב-1979 בתיכון קורונדו שבלאבק, טקסס. בשנת 1983 סיים מק'קול תואר במדע שימושי מהאקדמיה הימית של ארצות הברית[3]. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1985, השלים לימודי תואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת מרילנד[1]. ב-1992, סיים תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה מבית הספר של הצי ללימודים מתקדמים[1].

מק'קול היה נשוי ואבא לשלושה ילדים.

טייס קרב בחיל הים האמריקאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ'קקול השלים לימודי טיסה ב-1998 והוצב בטייסת הלוחמה האלקטרונית 129 המוצבת במדינת וושינגטון. שם השלים לימודי טיסה על EA-68 Prowler, לאחר מכן הוצב על נושאת המטוסים USS Coral Sea שנשלחה לאזור המזרח התיכון, שם הוסמך כקצין הנחתה בנושאות מטוסים. בשנת 1989 נבחר ללימודי בית ספר של הצי האמריקאי לטייסי ניסוי, והשלים את לימודיו ביוני 1992.

כטייס ניסוי הטיס מטוסי TA-4J ו-EA-68 פרואלר, והיה מעורב בחקר ביצועים ובחינת מערכות מבדיקות התעייפות ואורך חיים של רכיבים ושיפורים של תוכנות האוויוניקה על המטוסים. בעיקר היה מעורב בפרויקט שיפור מטוס הלוחמה האלקטרונית EA-6B.

עם סיום זמן שירותו כטייס ניסוי, הוא הוצב בטייסת לוחמה אלקטרונית 132 על נושאת המטוסים אנטרפרייז.

מק'קול צבר למעלה מ-2800 שעות טיסה ב-24 סוגי כלי טיס שונים, וביצע כ-400 נחיתות על נושאות מטוסים.

לאחר קריירה כטייס קרב וטייס ניסוי בצי ארצות הברית נבחר מק'קול בשנת 1996 לשרת כטייס חלל של NASA. מק'קול עבר למרכז החלל ג'ונסון באוגוסט 1996 שם הוא עבר שנתיים של אימון ותרגול שבסיומן הוכשר לכהן כטייס באחת ממשימות מעבורות החלל. לאחר מכן עבד מק'קול בענף התמיכה במחשב. מק'קול כיהן כעוזר מנהל צוותי הטיסה ועבד על הגדלת תא הטייס של האסטרונאוטים.

ערכים מורחבים – STS-107, אסון מעבורת החלל קולומביה

מק'קול שימש כאחד הטייסים של משימה STS-107. המעבורת המריאה ב-16 בינואר 2003. משימת המעבורת כללה 80 ניסויים בתחומי המיקרוכבידה ומדעי כדור הארץ. במהלך הנחיתה והחזרה לכדור הארץ ב-1 בפברואר 2003, כ-16 דקות לפני מועד נחיתתה המתוכנן של המעבורת, היא התפרקה מעל מדינת טקסס מעט לאחר כניסתה לאטמוספירה. כל חברי המשימה ובתוכם מק'קול מתו כתוצאה מאסון מעבורת החלל קולומביה. משך שהותו בחלל של מק'קול הייתה 15 יום, 22 שעות ו-20 דקות.

לאחר מותו זכה מק'קול במדליית הטיסה בחלל של נאס"א, מדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל ומדליית השירות המצטיין של נאס"א.

על שמו נקראים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם מק'קול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 "WILLIAM C. MCCOOL (COMMANDER, USN) NASA, ASTRONAUT (DECEASED) ‏ הביוגרפיה של מק'קול באתר NASA" (PDF). NASA. במאי 2004. נבדק ב-14 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ רשימת האסטרונאוטים שהיו פעילים בצופים
  3. ^ Space Shuttle Widow Is Ready to Move on From Rituals of Loss באתר הניו יורק טיימס
  4. ^ האתר של הפרס