ויליאם ניקולסון (אמן)

ויליאם ניקולסון
William Nicholson
לידה	5 בפברואר 1872; ניוארק און טרנט, הממלכה המאוחדת
פטירה	2 במרץ 1949 (בגיל 77); בלוברי, הממלכה המאוחדת
שם לידה	William Newzam Prior Nicholson
מקום לימודים	אקדמיה ז'וליאן; Herkomer School; Magnus Church of England School ;
פרסים והוקרה	Knight Bachelor
בן או בת זוג	מייבל פרייד (25 באפריל 1893–?); Edith Minnie Phillips (6 באוקטובר 1919–?)
צאצאים	ננסי ניקולסון, כריסטופר ניקולסון, בן ניקולסון, unknown child Nicholson
	williamnicholson.co.uk

סר ויליאם ניוזם פריור ניקולסון (באנגלית: Sir William Newzam Prior Nicholson‏; 5 בפברואר 1872 – 16 במאי 1949) היה צייר בריטי של טבע דומם, נוף ודיוקנאות. הוא עבד גם כחרט עץ וליטוגרף, כמאייר, ככותב ספרי ילדים וכמעצב לתיאטרון.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם ניקולסון נולד בניוארק און טרנט ב־5 בפברואר 1872, בנם הצעיר של הפוליטיקאי והתעשיין ויליאם ניוזם ניקולסון, ואשתו אנני אליזבת פריור, בתם של ג'וזף פריור ואליזבת מוודסטוק, אוקסון. מגיל 9 למד בבית הספר של מגנוס. היו לו שיעורי אומנות של הצייר והאמן ויליאם קובלי מניוארק און טרנט שהיה תלמידו של סר ויליאם ביצ'י, בתורו תלמידו של סר ג'ושוע ריינולדס.^[2]

הוא היה סטודנט בבית הספר לאמנות של הוברט פון הרקומר, שם הכיר את אשתו לעתיד מייבל פרייד (1871–1918), שהכירה לו את אחיה ג'יימס פרייד (1866–1941). בסתיו 1891 הוא השתתף באקדמיה ז'וליאן בפריז, אך לאחר חצי שנה שב לניוארק.^[3]

באביב 1893 התארס ניקולסון עם מייבל פרידה, אותה הכיר ארבע שנים קודם לכן, והם נישאו בריסליפ ב־25 באפריל. הזוג עבר להתגורר בפאב "שמונת הפעמונים" בדנהאם, באקס. אליהם הצטרפו במהרה אחיה של מייבל ג'יימס, וזמן לא רב אחר כך בנה של אלן טרי אדוארד גורדון קרייג ואשתו מיי אחרי נישואיהם. ניקולסון קיבל מאביו קצבה שנתית של 150 ליש"ט.

לוויליאם ומייבל ניקולסון נולדו ארבעה ילדים: הצייר בן ניקולסון (1894–1982); אנתוני (1897–1918), שנהרג בצרפת במלחמת העולם הראשונה; אנני מרי "ננסי" (1899–1978), אמנית ואשתו של המשורר רוברט גרייבס; והארכיטקט והמעצב כריסטופר "קיט" (1904–1948).

מייבל נפטרה ביולי 1918 במגפת שפעת ספרדית ואנתוני נפטר זמן קצר לאחר מכן.

בערך משנת 1910 עד שהתחתן בשנית ב-1919, עוזרת הבית של ניקולסון מארי לאקל, הייתה גם פילגשו. ניקולסון צייר אותה מספר פעמים. הוא גם צייר את בתה ג'ורג'ט ואת בעלה השני.

באוקטובר 1919 נישא ניקולסון לאדית סטיוארט-וורטלי, אלמנתו של סר ג'ון סטיוארט-וורטלי, שהייתה גם ציירת.^[4] ניקולסון צייר אותה שנה קודם כ"ליידי באפור". בתם ליזה נולדה בשנת 1920. לאדית היו שני ילדים מנישואיה הקודמים.

משנת 1935 עד מותו, בת לווייתו של ניקולסון הייתה הסופרת מרגריט סטיין. לדברי סטיין, הם נפגשו באנדלוסיה במאי 1935, ובאמצע חודש יוני התגוררו יחד בסטודיו של ניקולסון ברחוב ג'רמין. ניקולסון היה פרוד מאדית אשתו במשך כמה שנים, אך הם נשארו ביחסים טובים. אף על פי שהבטיחה לתת לו גט, היא מעולם לא עשתה זאת.

בהמשך חייו התגורר ויליאם ניקולסון בבלווברי באוקספורדשייר, שם נפטר ב־16 במאי 1949.

עבודה גרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1893–1898 שיתף ניקולסון פעולה עם גיסו ג'יימס פרייד בעיצוב פוסטרים ועבודות גרפיות אחרות כולל ציור שלטים ואיורים לספרים. הם כינו את עצמם "הקבצנים".

ניקולסון סיפק איורים ועיצוב כריכות לכמה מספריו המוקדמים של חתנו רוברט גרייבס. הוא סיפק גם את האיורים ל"וולבנטין רביט", ספר לילדים מאת מרגרי ויליאמס (1922). הוא כתב ואייר שני ספרים לילדים, "ביל החכם" (1926) ו"תאומי הפיראטים" (1929) שניהם הוצאו על ידי פאבר ופאבר.

ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך משנת 1900 התרכז ניקולסון בציור, בעידודו של ג'יימס אבוט מקניל ויסלר. הוא הציג לראשונה כצייר בחברה הבינלאומית, שויסלר היה נשיאה.

בשנת 1904 עיצב את התפאורות המקוריות עבור המחזה "פיטר פן", והמשיך לעצב מחזות אחרים ולאייר מספר ספרים. הוא גם עיצב ויטראז'ים, ובמיוחד חלון זיכרון בכנסיית סנט אנדרו, בכפר מלס, סאמרסט.

לניקולסון היו מספר תלמידים בשנות השלושים של המאה ה-20, בהם וינסטון צ'רצ'יל,^[5] שכתב: "אני חושב שהאדם שלימד אותי הכי הרבה על ציור היה ויליאם ניקולסון."^[6]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Alphabet. London: William Heinemann, 1898
Twelve Portraits. London: William Heinemann; [New York]: R.H. Russell], 1899.
Douze portraits Paris: H. Floury, 1899
Characters of Romance. London: William Heinemann, New York: R.H. Russell, 1900
Twelve Portraits – Second Series. London: William Heinemann; New York: R.H. Russell, 1902
Clever Bill. [London]: William Heinemann, 1926
The Pirate Twins. [London]: Faber & Faber, [1929
The Book of Blokes. [London]: Faber & Faber, 1929

איור ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

An Almanac of Twelve Sports. Verses by Rudyard Kipling, illustrations by William Nicholson. London: William Heinemann, 1897
London Types. Quatorzains by William Ernest Henley, illustrations by William Nicholson. London: William Heinemann; New York: R.H. Russell, 1898.
Tony Drum: a Cockney Boy. Edwin Pugh, ten coloured plates from designs by the Beggarstaff Brothers (five by Nicholson, five by James Pryde). London: William Heinemann; New York: Henry Holt and Company, 1898.
The Square Book of Animals. Rhymes by Arthur Waugh, illustrations by William Nicholson. London: William Heinemann, 1900 (designed 1896, copyright 1899).
Oxford, Parts I and II, each containing lithographs by William Nicholson, descriptive notes by Arthur Waugh. London: Stafford Gallery, 1905.
The Velveteen Rabbit, or, How Toys Became Real. Margery Williams, illustrations by William Nicholson. London: William Heinemann, 1922.