ויליאם פלאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם פלאט
War Office Second World War Official Collection E871.jpg
לידה 14 ביוני 1885
צ'שייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 1975 (בגיל 90)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חיל רגלים עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות וקרבות
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גנרל סיר ויליאם פלאטאנגלית: William Platt; ‏ 14 ביוני 1885 - 28 בספטמבר 1975) היה קצין בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. שמו של פלאט נקשר במערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה, בה הביס את כוחות איטליה הפאשיסטית וכבש את מושבותיה באתיופיה, סומליה ואריתריאה. על שירותיו הצבאיים לבריטניה עוטר פלאט בעיטורים רבים, ובין היתר היה חבר במסדר האימפריה הבריטית, מסדר האמבט ועוטר באות השירות המצוין.

ילדות ונעורים, קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאט נולד בעיירה ברוקלנדס בחבל צ'שייר באנגליה וחונך במרלבורו קולג' (אנ') ובמכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט (אנ'). בתום הכשרתו הוצב ב-1905 בגדוד קלעי נורת'מברלנד (אנ'), ושירת עד 1914 במלחמות הגבול בהודו. בשירותו זה הצטיין וזכה באות השירות המצוין.

מלחמת העולם הראשונה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מלחמת העולם הראשונה החל פלאט בדרגת קפטן. הוא לחם בחזית המערבית בצרפת ובבלגיה, ופיקד על כוחות בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים.

בין המלחמות המשיך פלאט בשירותו הצבאי, ועלה בסולם הדרגות. בין 1937 ל-1938 שימש כשלישו הצבאי של מלך אנגליה ג'ורג' השישי. ב-1938 הועלה לדרגת מייג'ר ג'נרל.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938 הועבר פלאט לפקד על כוח ההגנה בסודאן. בתפקידו זה פיקד על כוחות סודנים, שכינוהו "אל קאיד" - המפקד. עם הכרזת המלחמה של איטליה הפאשיסטית ביוני 1940 בעקבות המערכה על צרפת, הפך מצבו של פלאט בסודן למצב קשה. הכוח האיטלקי שעמד מולו מנה כ-110,000 איש. לרשותו של פלאט עמדו שלושה גדודים בריטיים וחיל מצב סודני.[1] הבריטים מנו 2,500 איש, והסודנים עוד 4,500. כוח זה היה מצויד בשבעה מטוסים מיושנים, בשישה תותחים, ששימשו בעיקר לירי כבוד, ולא כלל כל יחידה משוריינת.[2] האיטלקים החלו את מתקפתם בהתקפה על עיירות גבול בסודאן, אך לא העמיקו לחדור מעבר לכיבוש העיירה קסאלה, ופנו לכיבוש סומלילנד הבריטית.

בספטמבר 1940 החל תיגבור משמעותי של הכוחות, ולמקום נשלחה דיוויזיית חיל הרגלים ההודית ה-5. זו הייתה מורכבת משתי חטיבות, והטמיעה לתוכה כחטיבה שלישית את הכוחות הבריטים שהיו מוצבים כבר בסודן. בדצמבר 1940 הוזעקה לסודן גם דיוויזיית חיל הרגלים ההודית ה-4 שעד אז הגיעה להישגים במתקפה על הכוחות האיטלקים במבצע מצפן. בסוף דצמבר עמד לרשותו של פלאט כוח בן שתי דיוויזיות לוחמות.

בינואר 1941 החל פלאט את מתקפתו כנגד הכוחות האיטלקים באריתריאה בפיקודו של הגנרל לואיג'י פרושי, זאת לאחר שפרושי הורה על נסיגה מקסאלה, דבר שאילץ את פלאט להקדים את המתקפה המתוכננת. בתחילה נכנסו כוחותיו של פלאט לקסאלה, ומשם התקדם לתוככי אריתריאה, כשהוא במרדף אחרי הכוחות האיטלקים הנסוגים, ומכתר ושובה אותם במספרים גדולים. הוא עמד אל מול התנגדות איטלקית חזקה בכיבוש קרן, העיר השנייה בגודלה באריתריאה, שנכבשה ב-27 במרץ 1941. בתחילת אפריל נפלה גם בירת אריתריאה אסמרה, ומשם התקדמו הכוחות אל עיר הנמל מאסאווה. המתקפה הייתה חלק מתנועת מלקחיים בה פגשו כוחותיו של פלאט שנעו מצפון את כוחותיו של לייטננט ג'נרל אלן קנינגהם שהגיעו מדרום, מקניה, והתקדמו דרך אתיופיה וסומליה. שתי זרועות המלקחיים נפגשו בהר אמבה אלגי בו התבצר כוח גדול בפיקוד הנסיך אמדאו הדוכס השלישי מאאוסטה, לאחר המתקפה הבריטית נכנע הדוכס מאאוסטה ב-18 במאי, ובכך הסתיימה למעשה המערכה במזרח אפריקה, בכיבוש כל מושבות מזרח אפריקה האיטלקית וכניעתם של עשרות אלפי איטלקים.

לאחר ניצחון זה נותר פלאט כמפקד הכללי של פיקוד מזרח אפריקה במהלך המלחמה. על אף שלא הייתה זו עוד זירת לוחמה פעילה, הייתה לפיקוד חשיבות אסטרטגית כנתיב תובלה חשוב, ומקור לאספקה ולכוח אדם. במהלך המלחמה אימן פלאט גדודים חדשים של רובאי המלך האפריקאים שנשלחו אל שדות הקרב. ב-1943 קודם לדרגת גנרל.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאט פרש בשנת 1945. הוא מת בלונדון בשיבה טובה בשנת 1975.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם עקביה, עם וינגייט בחבש, הוצאת שחרות, 1944, עמ' 29
  2. ^ Wingate of the Gideonites, פלסטיין פוסט, 9 באפריל 1944