ויליאם פראוט

ויליאם פראוט
William Prout

דיוקן של ויליאם פראוט מאת הנרי וינדהאם פיליפס
לידה	15 בינואר 1785 הורטון, הממלכה המאוחדת
פטירה	9 באפריל 1850 (בגיל 65) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מדינה	ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
ענף מדעי	כימיה
השכלה	אוניברסיטת אדינבורו
בת זוג	אגנס אדמס
ילדים	תומאס ג'ונס פראוט
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית עמית הקולג' המלכותי לרופאים מדליית קופלי (1827) הרצאת גולסטון (1831)

וִילְיַאם פְּרַאוּט (באנגלית: William Prout; 15 בינואר 1785 – 9 באפריל 1850) היה כימאי, רופא ותאולוג טבעי אנגלי. הוא ידוע בזכות הצעתו להשערת פראוט .

ביוגרפיה

פראוט נולד בהורטון , שבגלוסטרשייר בשנת 1785. בגיל 17 התחנך אצל איש כמורה, ולאחר מכן באקדמיית רדלנד (Redland Academy) בבריסטול ובאוניברסיטת אדינבורו, שם סיים את לימודיו בשנת 1811 עם תואר דוקטור לרפואה (MD). את חייו המקצועיים בילה כרופא פעיל בלונדון, אך עסק גם במחקר כימי. הוא היה חוקר פעיל בכימיה ביולוגית וביצע ניתוחים רבים של הפרשות של אורגניזמים חיים, שלדעתו נוצרו כתוצאה מפירוק רקמות הגוף. בשנת 1823, הוא גילה שמיצי הקיבה מכילים חומצת מימן כלורי, שניתן להפריד ממיץ הקיבה באמצעות זיקוק. בשנת 1827, הוא הציע את סיווג החומרים במזון לסוכרים ועמילנים, גופים שומניים ואלבומין, שמאוחר יותר יוודעו כפחמימות, שומנים וחלבונים.

פראוט ידוע במחקריו בכימיה פיזיקלית. בשנת 1815, על בסיס טבלאות המשקלים האטומיים שהיו זמינות באותה תקופה, הוא שיער בעילום שם שהמשקל האטומי של כל יסוד הוא כפולה שלמה של זה של המימן. בכך הציע שאטום המימן הוא החלקיק היסודי האמיתי היחיד (שאותו כינה פרוטיל ), ושהאטומים של היסודות האחרים מורכבים מקבוצות של מספרים שונים של אטומי מימן. אף על פי שהשערת פראוט הופרכה על ידי מדידות מדויקות יותר של משקלים אטומיים שבוצעו מאוחר יותר, היא היוותה תובנה בסיסית מספיק לגבי מבנה האטום, כך שבשנת 1920 בחר ארנסט רתרפורד את השם לפרוטון שהתגלה אז, בין היתר, כדי לתת קרדיט לפראוט.

פראוט תרם לשיפור הברומטר, והחברה המלכותית של לונדון אימצה את העיצוב שלו כתקן לאומי.

הוא נבחר עמית החברה המלכותית בשנת 1819. הוא נשא את הרצאת גולסטון בפני הקולג' המלכותי לרופאים בשנת 1831 בנושא יישום הכימיה ברפואה.

פראוט כתב את החיבור השמיני בסדרת "Bridgewater Treatises" (חיבורי ברידג'ווטר), "כימיה, מטאורולוגיה ותפקוד העיכול, בהתייחסות לתאולוגיה טבעית". בעבודה זו הוא טבע את המונח "הסעה" (convection) כדי לתאר סוג של מעבר אנרגיה.

בשנת 1814, נישא פראוט לאגנס אדם, בתו של אלכסנדר אדם מאדינבורו, סקוטלנד, ויחד נולדו להם שישה ילדים. פראוט הלך לעולמו בלונדון בשנת 1850 ונקבר בבית הקברות קנסל גרין.

ה"פראוט" היא יחידה של אנרגיית קשר גרעינית , והיא 1/12 מאנרגיית הקשר של הדאוטרון, או 185.5 אלקטרון וולט. היא קרויה על שמו של ויליאם פראוט. "פראוטונים" (Proutons) היה מועמד מוקדם לשם של מה שנקרא כיום פרוטונים.

כיבודים ופרסים

• עמית החברה המלכותית (1819)
• מדליית קופלי (1827)
• עמית הקולג' המלכותי לרופאים (1829)

מכתביו

"ההיפותזה של פראוט"

• Anonymous (Prout, William) (1815). "On the Relation between the Specific Gravities of Bodies in their Gaseous State and the Weights of their Atoms". Annals of Philosophy. 6: 321–330.
• Prout, William (1816). "Correction of a Mistake in the Essay on the Relation between the Specific Gravities of Bodies in their Gaseous State and the Weights of their Atoms". Annals of Philosophy. 7: 111–113.
• Prout, William (1825). An Inquiry into the Nature and Treatment of Diabetes, Calculus, and Other Affections of the Urinary Organs (2 ed.). London: Baldwin, Craddock, and Joy. William Prout.
• Prout, William (1834). Chemistry, Meteorology, and the Function of Digestion Considered with Reference to Natural Theology; Bridgewater Treatises, W. Pickering (reissued by Cambridge University Press, 2009; ISBN 978-1-108-00066-6)
• Prout, William (1849). On the Nature and Treatment of Stomach and Urinary Diseases (3 ed.). London: John Churchill. William Prout.
• Prout, William (1947). Prout's hypothesis (באנגלית). Edinburgh: Livingstone.

לקריאה נוספת

• Ahrens, Richard (1 בינואר 1977). "William Prout (1785–1850) A Biographical Sketch". The Journal of Nutrition. 107 (1): 15–23. doi:10.1093/jn/107.1.15. PMID 319206. {{cite journal}}: (עזרה)
• Benfey, O. Theodore (1952). "Prout's Hypothesis". Journal of Chemical Education. 29 (2): 78–81. Bibcode:1952JChEd..29...78B. doi:10.1021/ed029p78. S2CID 4066298.
• Brock, W. H. (1963). "Prout's Chemical Bridgewater Treatise". Journal of Chemical Education. 40 (12): 652–655. Bibcode:1963JChEd..40..652B. doi:10.1021/ed040p652.
• Brock, W. H. (1 באפריל 1965). "The Life and Work of William Prout". Medical History. 9 (2): 101–126. doi:10.1017/s0025727300030386. PMC 1033468. PMID 14309114. {{cite journal}}: (עזרה)
• Brock, W. H. (1985). From Protyle to Proton. Bristol, England: Adam Hilger Ltd. ISBN 978-0-85274-801-5.
• Copeman, W. S. C. (1970). "William Prout, M.D., F.R.S. Physician and Chemist (1785–1850)". Notes and Records of the Royal Society of London. 24 (2): 273–280. doi:10.1098/rsnr.1970.0019. JSTOR 531294. PMID 11609781.
• Gladstone, Samuel (1947). "William Prout (1785–1850)". Journal of Chemical Education. 24 (10): 478–481. Bibcode:1947JChEd..24..478G. doi:10.1021/ed024p478.
• Rosenfeld, Louis (2003). "William Prout: Early 19th Century Physician-Chemist". Clinical Chemistry. 49 (4): 699–705. doi:10.1373/49.4.699. PMID 12651838.
• Siegfried, Robert (1956). "The Chemical Basis for Prout's Hypothesis". Journal of Chemical Education. 33 (6): 263–266. Bibcode:1956JChEd..33..263S. doi:10.1021/ed033p263.
• The Semiempirical Formula for Atomic Masses

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם פראוט בוויקישיתוף

• ויליאם פראוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• William Prout, Royal College of Physicians of Edinburgh

הערות שוליים

ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל