ויליאם פ. ק. ברטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם פ. ק. ברטון
לידה 17 בנובמבר 1786
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במרץ 1856 (בגיל 69)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות לורל היל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה בוטניקה, כירורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Esther Rittenhouse Sergeant עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Charles Crillon Barton עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם פ. ק. ברטוןאנגלית: William P. C. Barton‏: 17 בנובמבר 178627 במרץ 1856), היה בוטנאי, רופא, מנתח ימי ומאייר בוטני.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטון נולד ב-17 בנובמבר 1786, בפילדלפיה שבפנסילבניה. אביו ויליאם ברטון, היה עורך דין, ומעצב החותם הגדול של ארצות הברית. דודו, בנג'מין סמית ברטון (1766–1815) היה בוטנאי רפואי בולט וסגן נשיא החברה האמריקאית לפילוסופיה. בשנת 1813 נבחר גם ברטון הצעיר כחבר באגודה הפילוסופית האמריקאית.[2]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמקובל באותה תקופה, ברטון רכש השכלה קלאסית באוניברסיטת פרינסטון, וסיים תואר ראשון באמנויות בשנת 1805. תוכנית הלימודים כללה היגיון אריסטוטלי ולימוד השפות היווניות והלטיניות. כשהיה בפרינסטון, כל אחד מבני כיתתו קיבל את שמו של איש מפורסם. הוא בחר בשם של הרוזן פאול קרילון, וראשי התיבות פ.ק נשמרו על ידו כל חייו. ברטון החל ללמוד רפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1805 אצל דודו, בנג'מין סמית' ברטון, שהיה בוטנאי נודע ומחבר ספר הלימוד האמריקאי הראשון על מדעי הבוטניקה. בשנים אלה של לימוד, התעניינותו של ויליאם ברטון בבוטניקה ובמדעי הטבע הפכה לתשוקה לכל החיים.

בשנת 1808, עם פרסום עבודת הדוקטורט שלו על מאפיינים כימיים והשפעות של גז תחמוצת החנקן ויישומה ברפואה, קיבל ברטון את התואר הרפואי שלו מאוניברסיטת פנסילבניה. העבודה הסתיימה, עם איור של גבר הנושם "גז צחוק" משלפוחית של כבשים, ניסוי בעל השפעה רבה על המחשבה המדעית, כאשר ניסויים בתחמוצת החנקן נחשבו למיותרים.[3]

מנתח ימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 23 בחר ברטון להתגייס לצי האמריקאי כמנתח. הוא קיבל את המינוי שלו ב-10 באפריל 1809, ופחות משבוע לאחר מכן הזמין את תומאס סולי המפורסם לצייר את דיוקנו תמורת סכום של 50 דולר. בציור זה, שנמצא באוסף וילשטאך במוזיאון לאמנות בפילדלפיה, מוצג ברטון צעיר במדים - מעיל כחול עם צמת זהב וידיים בכפפות. ברטון כתב, "הייתי המום מהקשיים שנאלצתי להיתקל בהם בביצוע תפקידים מקצועיים, כאשר כל מיני מכשולים שלא ניתן לדמיין הפריעו למאמציו של המנתח." בסופו של דבר, ברטון נילחם על רפורמה ברפואה.

ברטון נלחם להדק את הפיקוח על ציוד רפואי. הוא קרא להכניס לימונים לספינות חיל הים הרבה לפני שהצי האמריקאי הבין את חשיבותו של טיפול במחסור בוויטמין C או בצפדינה.[4] ברטון הרחיק לכת עד כדי ששלח בקבוק מיץ ליים למזכיר חיל הים פול המילטון עם ההוראות לשתות אותו בצורת לימונדה.

בפברואר 1811 אישר הקונגרס חוק הקמת בתי חולים ימיים. מזכיר חיל הים פול המילטון ביקש מאוחר יותר מברטון לחבר סט תקנות לניהול בתי חולים אלה. ברטון היה מודע היטב לליקויים בטיפול הרפואי בחיל הים. מתקני הסיפון היו פרימיטיביים, ולא היו בתי חולים קבועים בחוף, רק מתקנים זמניים בחצרות חיל הים.[5]

הוא היה הראשון שקידם את הרעיון להעסיק אחיות בצי האמריקאי. הוא תיאר את "מאפייני האחות הראשית: עליה להיות דיסקרטית... בעלת מוניטין... בעלת יכולת... מסודרת, נקייה ומסודרת בשמלתה, ורכה ביחסה." היא הייתה מפקחת על האחיות ומטפלים אחרים. כמו גם אלה שעובדים בכביסה, במזווה ובמטבח, אך תפקידה העיקרי היה להבטיח שהמטופלים יהיו נקיים, מוזנים ונוחים.

בשנת 1830 ברטון הפך למפקד בית החולים הימי בנורפוק, וירג'יניה. הוא היה מעורב בפיתוח בית החולים הימי של פילדלפיה כאשר הוא ממוקם במקלט ימי.

עם מותו של דודו בנג'מין סמית' ברטון בשנת 1815, הפך ויליאם ברטון לפרופסור לבוטניקה באוניברסיטת פנסילבניה, ובמשך שנים הקדיש חלק ניכר מזמנו להוראת בוטניקה רפואית, באוניברסיטה. אחד מתלמידיו הבולטים היה ד"ר סמואל ד. גרוס.

בשנים 18281829 שימש ברטון גם כדיקן המכללה הרפואית ג'פרסון. הוא היה חבר במכללת הרופאים בפילדלפיה, נשיא החברה הלינאית, וחבר באגודה הפילוסופית האמריקאית, ובחברות מדעיות אחרות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטון היה נשוי לאסתר בת דודו ריטנהאוס, האסטרונום האמריקאי ונשיא החברה הפילוסופית האמריקאית. אסתר ברטון צבעה רבים מהרישומים הבוטניים של ד"ר ברטון.

הוא נפטר ב-27 במרץ 1856 בפילדלפיה שבפנסילבניה.[6]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם פ. ק. ברטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kelly, Howard A.; Burrage, Walter L. (eds.). "Barton, William Paul Crillon". American Medical Biographies. Baltimore: The Norman, Remington Company.
  2. ^ APS Member History, search.amphilsoc.org
  3. ^ Barton, WPC. A Dissertation on Chymical Properties and Exhilarating Effects of Nitrous Oxide Gas and Its Application to Pneumatick Medicine. Philadelphia: Lorenzo Pres, 1808: pages xiii–v.
  4. ^ Lester Packer, Vitamin C in Health and Disease, CRC Press, 1997-05-05, ISBN 978-0-8247-9313-5. (באנגלית)
  5. ^ Godson, Susan H. Serving Proudly: A History of Women in the U.S. Navy. Naval Institute, 2001.
  6. ^ Samuel Forry, Charles A. (Charles Alfred) Lee, Samuel S. (Samuel Smith) Purple, Stephen Smith, New York journal of medicine., New York : J. & H.G. Langley, 1856