ויליאם קולבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם קולבק
Will-colbeck.jpg
לידה 8 באוגוסט 1871
האל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוקטובר 1930 (בגיל 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקר ארצות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ויליאם קולבק, משלחת צלב הדרום 1899
צילום של לוח חום ועליו הכתובת: קפטן ויליאם קולבק, חוקר אנטארקטיקה חי בשנים 1871-1930 בבית באתר זה. קרן המורשת של אנטארקטיקה

ויליאם קולבקאנגלית: William Colbeck,‏ 8 באוגוסט 18711930) היה ימאי בריטי, שהצטיין בשירותו בשתי משלחות לאנטארקטיקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם קולבק נולד במייטון פלייס, הוּל. הוא היה הבן החמישי בין עשרה ילדים, בנם של כריסטופר קולבק, אופה, ומרתה.[1]

לאחר סיום לימודיו בהול, שירת קולבק כמתלמד בצי הסוחר בשנים 1886 עד 1890, אז קיבל דרגת קצין שני. בשנת 1892 הגיע לדרגת קצין ראשון, בשנת 1894 היה לרב חובל וב-1897 לרב חובל מצטיין. הוא התמנה למפקד בחיל המילואים של הצי המלכותי בשנת 1898. באותה שנה הזמין אותו קרסטן בורכגרווינק הנורווגי להצטרף למשלחת צלב הדרום לאנטארקטיקה. הייתה זו המשלחת הראשונה שחרפה על יבשת אנטארקטיקה; קולבק לקח על עצמו את האחריות לתצפיות המגנטיות של המשלחת.[2] זמן קצר אחרי שובו לאנגליה ב-1900, יצא שוב קולבק לדרום, הפעם כרב החובל של אוניית הסיוע "מורנינג", שנשלחה לצייד מחדש את משלחת דיסקברי של קפטן סקוט, שאונייתה נלכדה בקרח במצר מקמרדו שבאנטארקטיקה. בשנת 1901 קיבל אות כבוד מן החברה הגאוגרפית המלכותית.[3]

בדרכם דרומה, חגגו אנשי "מורנינבכ" את חג המולד של 1902 בחציית החוג האנטארקטי ובגילוי אי שלא מופה עד אז, לו קראו האי סקוט. קולבק ושלושה קצינים ירדו אל האי, אספו שם דגימות סלע ושתו בצוותא. לאיון הסמוך, דמוי החרוט, קרא קולבק עמוד האגיט'ז, כשם אמו לפני נישואיה.

בינואר 1904 חזר קולבק עם ה"מורנינג", מצויד הפעם בהוראות מפורשות, שאם אין אפשרות לשחרר את "דיסקברי" במהירות מן הקרח, יש לנטוש אותה; קולבק צווה להחזיר את סקוט וצוות משלחתו הביתה. במירוץ נגד הזמן, והודות לתזוזה ממוזלת במצב הקרח, שוחררה "דיסקברי" והפליגה ללא פגע הביתה.

לאחר זאת לא יצא שוב קולבק לאנטארקטיקה אלא חזר לתפקידו הקודם בחברת וילסון בהול. בשנת 1914 עבר עם משפחתו ללונדון. הוא החל לעבוד בחברת הספנות המאוחדת של לונדון, ועם הזמן היה למפקח הימי של החברה. קפטן קולבק היה לחבר מייסד של "אגודת הכבוד של הימאים המצטיינים". בשנת 1930 נבחר לנשיא המועדון האנטארקטי אך מת באופן פתאומי בהמשך אותה שנה. הוא קבור בבית העלמין "הית'ר גרין"

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם קולבק נשא לאישה את אדית רובינזון והיו להם ארבעה בנים. אחד מהם, ויליאם רובינזון קולבק (1906 - 1966) הצטרף למשלחות לאנטארקטיקה של אוסטרליה הבריטית וניו זילנד בשנים 1929 - 1931 כקצין שני ונווט ב"דיסקברי" הישנה. הוא היה אחראי לחלק ניכר מן המיפוי במהלך שני המסעות וארכיפלג קולבק סמוך לחוף מוסון קרוי על שמו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו באנטארקטיקה הונצחה במפרץ קולבק ב-71°38′S 170°5′E / 71.633°S 170.083°E / -71.633; 170.083 וכף קולבק על חצי האי אדוארד השביעי, ב- 77°07′S 158°01′W / 77.117°S 158.017°W / -77.117; -158.017, הקרויים על שמו. שלט הנצחה נקבע על אתר מגוריו בדרך אינצ'מרי 52, SE6, בספטמבר 2006.[4] באותה שנה נקבע שלט ב"תחנה אנשי המופת של הול", המנציח יחדיו את קולבק ואת אלפרד צ'יתאם (1918 - 1986): "שניים מימאים רבים מהול על הספינה "מורנינג", שהשתתפו במשלחות לאנטארקטיקה לחילוץ קפטן סקוט 1902 - 1904 והתקבלו על ידי קהל של אלפים בתחנה זו עם שובם".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם קולבק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]