ויליאם רוברט פיל

ויליאם רוברט פיל
William Robert Wellesley Peel
לידה	7 בינואר 1867; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	28 בספטמבר 1937 (בגיל 70); East Meon, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	בייליול קולג'; בית הספר הארו ;
מפלגה	המפלגה הליברלית-יוניוניסטית
בן או בת זוג	אלינור ויליאמסון (11 באפריל 1899–?)
	אוגוסט 1931 – נובמבר 1931; (כ־13 שבועות ויומיים)
	→ תום ג'ונסטון פיליפ סנודן ←
	1 באפריל 1921 – 7 באפריל 1922; (שנה)
	→ David Lindsay, 27th Earl of Crawford William Sutherland ←
	24 באוקטובר 1912 – 28 בספטמבר 1937; (25 שנים)
	1920–מכהן; (כ־104 שנים)
	25 במאי 1900 – 17 בספטמבר 1900; (16 שבועות ו־4 ימים)
	1 באוקטובר 1900 – 8 בינואר 1906; (5 שנים ו־14 שבועות)
	23 בפברואר 1909 – 10 בינואר 1910; (46 שבועות)
	15 בינואר 1910 – 28 בנובמבר 1910; (45 שבועות ו־3 ימים)
	3 בדצמבר 1910 – 24 באוקטובר 1912; (שנה ו־46 שבועות)
	1900–1904; (כ־4 שנים)
	7 בנובמבר 1921 – 12 באפריל 1922; (22 שבועות ו־3 ימים)
	→ Eric Geddes David Lindsay, 27th Earl of Crawford ←
פרסים והוקרה
	אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית (1919); אביר מפקד בכיר במסדר כוכב הודו (1932) ;

ערך זה עוסק במדינאי בריטי שעמד בראש ועדת פיל. אם התכוונתם למושל הונג קונג, ראו ויליאם פיל.

ויליאם רוברט ולסלי פיל (באנגלית: William Robert Wellesley Peel;‏ 7 בינואר 1867 – 28 בספטמבר 1937) היה אציל ומדינאי בריטי. פיל עמד בראש וועדה שנקראה על שמו, והעלתה לראשונה את רעיון חלוקת ארץ ישראל בין שני העמים השוכנים בה כפתרון לבעיית הסכסוך היהודי-ערבי.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. חסרה התייחסות לחינוך שרכש.

הלורד ויליאם רוברט ולסלי פיל, הרוזן הראשון לבית פיל (1st Earl Peel) נולד בלונדון בשנת 1867. בנו של ארתור ולסלי פיל שהיה היושב ראש של הפרלמנט הבריטי בשנים 1884 עד 1896 ונכדו של רוברט פיל המייסד של משטרת המטרופולין של לונדון רבתי.

צעדיו הראשונים בפעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. חסר מידע על פעילותו בבית הנבחרים עד 1912.

פיל הוסמך כעורך דין בגיל 26 ושימש לראשונה כחבר ועדת החקירה (אחת מני רבות שתבואנה בעתיד) המלכותית שחקרה את המצב בנמל לונדון. בשנת 1900 נבחר פיל כחבר מועצת העיר לונדון ובמקביל נבחר לבית הנבחרים הבריטי^{[דרושה הבהרה]}.

באוקטובר 1912 ירש את תואר האצולה מאביו והועלה לבית הלורדים.

בתקופת מלחמת יוון–טורקיה היה פיל כתב העיתון דיילי טלגרף.

שר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1921 נתמנה פיל למשרת שר התחבורה. בחודש מרץ 1922 נתמנה פיל כשר לענייני הודו והחזיק במשרה זו עד לשנת 1924. במשך ארבע השנים שלאחר מכן שימש פיל כנציב לענייני עבודה בממשלתו הראשונה של סטנלי בולדווין ובשנת 1928 נתמנה שנית לתפקיד השר לענייני הודו והחזיק במשרה זאת עד לשנת 1929. בשנת 1931 נתמנה לתפקיד הלורד שומר החותם, תפקיד יצוגי בלבד אך מקנה לנושא אותו מקום ליד שולחן הממשלה, כמעין "שר בלי תיק". בתפקיד זה החזיק זמן קצר בלבד.

חבר בוועדות חקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1931 ואילך השתתף בוועדות ממשלתיות ובועדות חקירה רבות, בנושאי הודו, בורמה וכן בעניינים בריטיים פנימיים, מסחריים וחוקתיים. את מקומו בהיסטוריה של היישוב קנה הלורד פיל בעומדו בראש ועדת פיל לענייני ארץ ישראל בשנים 1936–1937.

ועדת פיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ועדת פיל

בעת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט החליטה הממשלה הבריטית, באוגוסט 1936 על מינוי ועדת חקירה ממשלתית, שתבוא לארץ ישראל, תשמע את דברי נציגי שני הצדדים היהודי והערבי, ותמליץ על הצעות לפתרון הסכסוך. הלורד פיל נתמנה כיושב ראש הוועדה ועל כן נהוג לכנותה "ועדת פיל". ששת חברי הוועדה הגיעו לארץ ישראל ב-11 בנובמבר 1936. חברי הוועדה הושבעו ב-12 בנובמבר בארמון הנציב בירושלים. הלורד פיל הרשים את כל הנוכחים במעמד כאישיות תקיפה ונמרצת.

ישיבות הוועדה נערכו במלון פאלאס בירושלים, בנין מהודר עטור גילופי אבן בסגנון מזרחי. בפני הוועדה הופיעו נציגי שלטונות המנדט, נציגי היהודים ונציגי הערבים. ראשונים העידו נציגי ממשלת המנדט, אחריהם העידו ראשי היישוב היהודי, חיים ויצמן, דוד בן-גוריון ומשה שרתוק (לימים שרת). זאב ז'בוטינסקי שגלה באותה עת מארץ ישראל מסר עדותו בפני חברי הוועדה בשובם ללונדון. הנציגים הערביים הופיעו לפני הוועדה בימי שהותה האחרונים בארץ, לפני שובה לבריטניה. בראש הנציגים הערביים עמד המופתי חאג' אמין אל-חוסייני וכל יתר נציגיהם היו מאנשיו.

במשך כל תקופת הופעת העדים וחקירתם, ניהל הלורד פיל את הדיונים בתקיפות וכל הנוכחים חשו כי הוא האיש המוביל ואינו רק יושב ראש בתואר. פיל לא היסס לשסע דבריו של כל עד שסטה מן העיקר וכך נהג גם כלפי יתר חבריו לוועדה אם נראה לו שסטו מן המסלול שקבעה הוועדה לדיוניה.

סדר יומו של פיל בימי הדיונים היה קבוע. הוא קם משנתו מדי יום בשעה 6.30 בבוקר ועד לתחילת הדיונים בשעה 10.00 נועד עם חברי הוועדה ודן עמם בנושאים שהיו אמורים להיות נדונים בישיבת אותו יום. יחד עם זאת גילה הלורד פיל תבונה וחוש הומור. השאלות שהפנה לעדים היו נוקבות ולשאלותיו, שנוסחו באדיבות, לא נתן לאיש מהעדים להתחמק ממתן תשובה ברורה ולעניין. לאחר עדותו של דוד בן-גוריון שאל אותו הלורד פיל מהיכן הגיע לארץ ובן-גוריון השיב כי בא מפלונסק. הלורד המשיך ושאל היכן היא פלונסק זו ובן-גוריון ענה כי זו עיר בפולין. כאן באה השאלה הנוקבת; הלורד שאל את בן-גוריון האם יש בידו מסמך או שטר מכר הנותן לו, כמי שבא מארץ רחוקה, זכות לתפוס את מקומם של בני הארץ הערבים הגרים בה מזה דורות. על דוכן העדים היו מונחים ספר התנ"ך והקוראן עליהם הושבעו העדים. בן-גוריון נטל את ספר התנ"ך בידו וענה : "זה הקושאן שלנו !".

כלפי העדים מטעם ממשלת המנדט נקט הלורד פיל בגישה מחמירה. הוא דרש מהם נתונים מספריים, דמוגרפיים וגאוגרפיים מלאים ומדויקים ולא הסתפק בנתונים שטחיים או חלקיים.

הלורד פיל גילה יחס סבלני כלפי עדויות ממושכות, או שהייתה בהן חזרה על דברים שכבר נאמרו. למרות זאת יצא משלוותו כשהמופתי טען כי ההגנה הבריטית על המקומות הקדושים אינה מבטיחה שהציונים לא יחללו אותם, משום שלדברי המופתי "היהודים מסוגלים לכל דבר".

כלפי הד"ר חיים ויצמן גילה הלורד פיל כבוד והערכה, בזה זכה להוקרת אנשי היישוב. מאידך התייחס בביקורת לדרישתו של דוד ילין כי כל מסמכי הוועדה יתורגמו לעברית. ככלל התייחס הלורד בביקורת כלפי הנוהג של שלטונות המנדט להשתמש בשלוש שפות רשמיות, אנגלית, ערבית ועברית וראה בכך את אחד המכשולים העומדים בפני המינהל של שלטונות המנדט.

ב-13 בינואר 1937 עזבה הוועדה את ארץ ישראל ושבה ללונדון בה אמורה הייתה לפרסם את מסקנותיה. מסקנות הוועדה פורסמו בלונדון ב-7 ביולי 1937. מסקנות הוועדה היו בגדר חידוש נועז. זו הפעם הראשונה מאז כינון המנדט הבריטי בארץ ישראל שגוף שלטוני בריטי העלה את רעיון חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות לשני העמים השוכנים בה. הלורד פיל נהג בפרסום המסקנות במרץ רב, הוא נשא דבריו על מסקנות הוועדה בשידור רדיו של הבי בי סי, נאם אודותן במכון המלכותי לעניינים בינלאומיים (Chatham House) ובבית הלורדים, אך ההתייחסויות השליליות כלפי מסקנות הוועדה מצד חבר הלאומים וכן מצד היהודים והערבים בארץ ישראל דיכאו את רוחו.

סוף הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלורד פיל, שהיה בן 70 שנה בכהנו בראש ועדת פיל, לא האריך ימים לאחר פרסום מסקנות הוועדה. בהיותו בארץ ישראל הייתה בריאותו רופפת. הוא סבל ממחלת השיגדון (gout). גם משרדי הוועדה, שהוכנו כמשרדים ארעיים במלון פאלאס, גרמו לו לאי נוחיות גופנית. חודשיים לאחר פרסום מסקנות הוועדה, נפטר הלורד פיל בלונדון ב-28 בספטמבר 1937. בהיוודע דבר מותו פרסם הפרופסור זליג ברודצקי -ראש ציוני בריטניה, הודעת אבל, בה ציין את יחסו ההוגן של הלורד פיל לבעיית ארץ ישראל. מותו של הלורד, בא לדבריו בעת שהארץ נזקקה לאנשים בעלי רצון טוב כלורד פיל, ששאיפתו היחידה הייתה להשכין בה שלום. ד"ר חיים ויצמן העביר מסר של תנחומים לאלמנה ולמשרד המושבות הבריטי בציינו את התפקיד החשוב שמילא הלורד בוועדה לעניין עתידה של ארץ ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ויליאם רוברט פיל בוויקישיתוף

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.