ויליאמסבורג הקולוניאלית

ויליאמסבורג הקולוניאלית
Colonial Williamsburg
מידע כללי
סוג מוזיאון פתוח
מיקום ויליאמסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1693
סגנון אדריכלי אדריכלות ג'ורג'יאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°16′17″N 76°42′00″W / 37.271388888889°N 76.7°W / 37.271388888889; -76.7
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארמון המושל של וירג'יניה בוויליאמסבורג הקולוניאלית

ויליאמסבורג הקולוניאליתאנגלית: Colonial Williamsburg) שוכנת בעיר המודרנית ויליאמסבורג שבמדינת וירג'יניה במזרח ארצות הברית, ומשמשת כמוזיאון פתוח המתאר את החיים של המתיישבים בקולוניות הבריטיות של המאה ה-18, טרום מלחמת העצמאות של ארצות הברית. ויליאמסבורג שימשה אף בירת הקולוניה וירג'יניה בתקופה זו והיוותה אחד ממוקדי התלקחות המרד של המתיישבים במלך בריטניה ג'ורג' השלישי.

המוזיאון נפרש על פני 1.22 קמ"ר וכולל מבנים מקוריים שעברו שחזור מהמאות ה-17, ה-18 וה-19, אטרקציות והופעות נאמנות למקורות מהתקופה הקולוניאלית בשטחים פתוחים, מסעדות, בארים ושווקים. מטרת המוזיאון הפתוח היא לדמות את החיים בעיר שוקקת מתקופת טרום מלחמת העצמאות האמריקנית.

במאה ה-19 העיר נעזבה ומבניה הוזנחו. תחילת השחזורים החלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת והוגדרו כאחד מפרויקט השחזור הגדולים בתולדות ארצות הברית. השחזורים מומנו על ידי ארגוני שימור רבים ובעיקר משפחת רוקפלר ובראשם ג'ון רוקפלר. כיום ויליאמסבורג הקולוניאלית מהווה אחד מהאתרים המתוירים ביותר במדינת וירג'יניה והעיירה הקולוניאלית היא חלק מהמשולש ההיסטורי של וירג'יניה, יחד עם ג'יימסטאון ויורקטאון.

העובדים באתר לבושים בבגדים המסורתיים של אותה התקופה ואף מדברים במבטא ובניב שהיו נהוגים במאה ה-18 במזרח אמריקה הצפונית. חלק מהעובדים הם שחקנים מקצועיים המסתובבים ברחבי העיירה ומגלמים דמויות כגון אנשי מקצוע ומשוחחים ביניהם ועם המבקרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב בוויליאמסבורג הקולוניאלית.

ב-20 באוקטובר 1698, העיירה ג'יימסטאון שתפקדה כבירת המושבה וירג'יניה ואשר בה ישב המושל מטעם המלך האנגלי, נשרפה כליל. עקב זאת, מושב המושל יחד עם הגוף המחוקק עברו למכללת ויליאם ומרי בעיירה מידל פלנטיישן (Middle Plantation) שבווירג'ניה הקולוניאלית. המהלך הזה הביא לסיום תקופה של 192 שנים בהן ג'יימסטון היוותה בירת המושבה. בשנת 1699 הוצע לראשונה להעביר את הבירה אל אזור מידל פלנטיישן עקב התפרצות מחלת המלריה (בשנה האחרונה רק המושב היה בעיירה הזו כאשר רשמית הבירה עוד נחשבה ג'יימסטאון). כדי להשלים את המעבר הוחלף שמה של מידל פלנטיישן לוויליאמסבורג על ידי המושל פרנסיס ניקולסון על שמו של המלך ויליאם השלישי. לרחוב הראשי של מרכז השלטון קראו על שמו של יורש הכתר הנסיך ויליאם, דוכס גלוסטר.

במשך 81 שנים מהקמתה ועד מלחמת העצמאות, שימשה ויליאמסבורג כבירת המושבה וירג'יניה וכמרכז החינוך, הכלכלה, החברה והתרבות של המושבה. ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון, פטריק הנרי, ג'יימס מונרו, ג'יימס מדיסון ואחרים ישבו בבית הנבחרים של המושבה בוויליאמסבורג. בשנת 1780, תחת המושל תומאס ג'פרסון, שלימים יהפוך לנשיא ארצות הברית השלישי, הממשל עבר לריצ'מונד עקב המלחמה. מיקומה של ריצ'מונד (90 ק"מ מערבה מוויליאמסבורג), מנע הגעה נוחה של הכוחות הבריטיים מהים וקיצר את ההגעה מהאזור הפנימי של ארצות הברית אליה. ריצ'מונד היא בירת וירג'יניה עד היום.

לאחר מעבר הבירה לריצ'מונד, ויליאמסבורג הפסיקה להתפתח ולגדול ונהפכה לעיירה מנומנמת לאורך כל התקופה של סוף המאה ה-18 והמאה ה-19. העיירה לא נפגעה ולא הושפעה כלל ממלחמת האזרחים שפקדה את ארצות הברית. עיקר כלכלתה נשענה על מכללת ויליאם ומרי ששכנה בה, בית המשפט המחוזי שלה ובית המשוגעים שגם כן שכן בתחומי העיירה. בהמשך ההיסטוריה, בתחילת המאה ה-20, הוקם לידה בית חרושת לייצור תותחים ומפעל רכב. מפעלים אלו החזיקו את העיירה "מעל למים" אך עדיין רוב בנייניה ומוסדותיה היו במצב רעוע.

ב-1903 הגיע לעיירה ד"ר גודווין לתפקד בתור הכומר הראשי של הכנסייה. הוא החל לאסוף כספים על מנת לשפץ את בניין הכנסייה, מלאכה שהסתיימה ב-1907 לקראת חגיגות ה-300 להיווצרות הכנסייה האנגליקנית באמריקה. גודווין חזר בשנת 1923 לוויליאמסבורג לשמש בתור פרופסור במכללה שבעיירה. עם שובו הוא החליט לשפץ ולהחזיר את העיירה לימי גדולתה תוך אספת תרומות מפרנסי וירג'יניה. כמו כן הוא הצליח להשיג מימון נרחב לפרויקט שלו ממשפחת רוקפלר. הרוקפלרים רכשו את השטח בו ישבה ממשלת וירג'יניה ואת רוב הבניינים שבה. במהלך השחזור ההיסטורי נהרסו כ-720 בניינים מתקופת המאה ה-18 וה-19 (לאחר מלחמת העצמאות, על מנת לשמר את התקופה הקולוניאלית). מבני השלטון העיקריים שוחזרו ושופצו על פי מקורות ואיורים מהתקופה הקולוניאלית, בעזרת מאיירים והיסטוריונים. מתוך 500 הבניינים ששוקמו ושוחזרו, 88 נחשבים למקוריים לחלוטין ועל כן נמצאים ברשימות השימור הממשלתיות.

כתודה על פועלו הרב של ד"ר גודווין להשגת המימון ולשימור העיירה, בניין המטה של הארגון המשמר ומפעיל את המוזיאון הפתוח של ויליאמסבורג הקולוניאלית נקרא על שמו. האתר כולו שייך לארגון רוקפלר אשר שייך למשפחת רוקפלר והוא מפעיל אותו.

במהלך השנים האחרונות, ארגון רוקפלר קנה, בסמוך לעיירה, גם את השטח עליו ממוקמת חווה, בסיס צבאי ומוצב מאותה התקופה.

ויליאמסבורג הקולוניאלית היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחזרים לבושים בבגדים אותנטיים של המאה ה-18

ויליאמסבורג הקולוניאלית היא מצבור של מבנים משוחזרים מהתקופה בה שלטה בריטניה על וירג'יניה. התיירים מוזמנים לטייל בין המבנים, שהכניסה אל רובם פתוחה לציבור הרחב. ברוב המבנים נמצאים שחקנים מקצועיים המשחזרים את עיסוקם של בעלי תפקידים שכביכול גרו במבנים הללו. התיירים יכולים לצפות בעשייה, לשמוע הסברים על "בעלי" המקום ובעלי המקצועות השונים מהתקופה ההיא ולרכוש מזכרות מעשי ידיהם של בעלי המקצועות. השחקנים לבושים בבגדים האותנטיים של התקופה ומדברים בניב בו דיברו בני המקום המקוריים. מספר פעמים ביום, נערכים שחזורים שונים במדשאות שבין הבניינים כגון משפטי ראווה, הקראה של הצהרת העצמאות האמריקנית, ירי תותחים ישנים, אימונים צבאיים וכדומה.

הכניסה למרחב העיירה היא חינם ורבים מתושבי היישובים הסמוכים מגיעים לשם לטיולים. עם זאת, הכניסה לבניינים והסיורים המודרכים הם בתשלום. את הכרטיסים ניתן לרכוש במרכז המבקרים של המוזיאון הפתוח, מספר דקות הליכה מהכניסה לעיירה (דרך החווה העתיקה).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]